אילנית אמבר, שופטת בית המשפט לנוער בנצרת החליטה השבוע לגזור דין של נאשם במעשי אינוס ללא הרשעה. הנאשם הוא האח הבכור במשפחה, והוא מתגורר עם הוריו ושלושת אחיו הקטינים.
במהלך החודשים יולי אוגוסט בשנת 2013 בעת חופשת הקיץ, נהג הנאש לומר לאחיו לבוא עמו לחדר השינה שלו, או לחדר השינה של ההורים או לסלון הבית, ושם נהג הנאשם להפשיט אותו או לומר לו להתפשט בעצמו. זאת עשה הנאשם, בהזדמנויות רבות ושעה שהוריו נעדרו מהבית. בנסיבות המתוארות, נהג הנאשם אף הוא להתפשט ולאחר מכן נהג לומר לאחיו לשכב עמו במיטה ולגעת לו באיבריו המוצנעים.
באותן הזדמנויות נהג אף הנאשם לגעת באיבר מינו ובישבנו של אחיו הקטין. במקרים רבים, הגיע הנאשם לפורקן מיני. במהלך חופשת הקיץ, בהזדמנויות רבו כשנעדרו הורי הנאשם מהבית, נהג הנאשם לומר לאחותו הקטינה לבוא עמו לחדרו או לחדרה, ושם נהג הנאשם להתפשט ולומר לה להתפשט אף היא. לאחר מכן, נהג הנאשם לגעת בישבנה, בבטנה ובאיבר מינה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
כמו כן, אמר הנאשם לאחותו לגעת ולמשש את איבר מינו. בנסיבות המתוארות, ובמספר מקרים, נהג הנאשם לשכב על אחותו כששניהם ערומים או לומר לאחותו לשכב עליו. במקרים רבים, הגיע הנאשם לפורקן מיני. במחציתו של חודש ינואר 2014, בעת שישב הנאשם יחד עם אחיו במטבח הבית, הכניס הנאשם את ידו לתוך מכנסיו ותחתוניו שלו ומישש את איבר מינו.
במהלך חודש ינואר 2014, בעת היותם בסלון הבית, הוריד הנאשם את מכנסיו ותחתוניו של אחיו, התיישב עליו וחיכך את גופו בגופו של אחיו. במספר מקרים, מאז חופשת הקיץ ועד קרוב לחודש פברואר 2014, עת היו הנאשם ואחיו ערומים, נהג הנאשם לשכב על גופו.
• כתב האישום ייחס לנאשם ביצוע עבירת מעשה מגונה בנסיבות אינוס (הזדמנויות רבות).
בתסקיר המבחן נכתב כי תהליך ההתפתחות של הנאשם ידע קשיים רבי, ודווח כי התפרצויות זעם וגילויי אלימות תוארו כבר בגן הילדים. מהעת בה החל הנאשם את חוק לימודיו, הוא אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז עם מאפייני היפר אקטיביים. הנאשם סבל לאורך כל שנות בית הספר היסודי מהצקות, החרמות והתעללות רגשית מצד תלמידי בית הספר שהובילו עד כדי נידוי חברתי.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הקשר בין הנאשם לגורמי הטיפול החל בפניית אמו לקבלת סיוע מגורמי הטיפול בקהילה וממחלקת הרווחה בעיר מגוריה לאחר שהבחינה בהתנהגות מינית בעייתית מצד הנאשם כלפי אחיו הקטינים, וזאת עוד בטרם החלה מעורבות מצד מערכת אכיפת החוק. בשל כך, הופנה הנאשם לאבחון פסיכו-דיאגנוסטי. לאור מהות המעשים הופנו בני המשפחה לקבלת טיפול במרכז "עלם" לפגיעות מיניות, במקום מגוריהם. במסגרת טיפול זה הוערכו צרכיו של הנאשם ומסוכנות ונקבע כי נשקפת מהנאשם מסוכנות של ממש וכי הוא זקוק לטיפול ממוקד במסגרת חוץ ביתית.
• "נראה כי בני המשפחה כולם ובכלל הנאשם בעצמו, מינפו את עצם"
"כפועל יוצא מהצלחת הליך השיקום", כתבה השופטת אילנית אמבר בגזר הדין, "בעניינו של הנאשם ולאור מאפייני תהליך הטיפול האישי והמשפחתי שניתן פחתו עד מאד גורמי הסיכון בעניינו, ולמעשה אין כל צפי להתנהלות פוגענית מצד הנאשם. מנגד, הלכו והתעצמו גורמי הסיכוי בעניינו של הנאשם ונראה כי בני המשפחה כולם ובכלל הנאשם בעצמו, מינפו את עצם הגשת כתב האישום על מנת לעבור תהליך טיפולי קשה, ארוך ומורכב שבסופו תוצאות טובות וחיוביות הן לנאשם והן לבני משפחתו.
בית המשפט מביע תקווה כי סיום ההליך הממושך בדרך זו יעודד את הנאשם להמשיך את חייו הנורמאטיביים, תוך המשך הגשמת מטרותיו החיוביות כאשר בית המשפט מושיט לנאשם יד ומסייע לו להמשיך ולצעוד בדרך החיובית בה בחר. אשר על כך, אני נמנעת מהרשעת הנאשם בדין ונוקטת כלפיו בדרכי הטיפול הבאות.
הטלת צו מבחן בהסכמת הנאשם בתנאי מגורי בהוסטל עד הגיעו לגיל 19 על מנת לאפשר את המשך ההליך הטיפולי וכן התחייבות כספית של 4000 שקלים להימנע משך שנה מביצוע העבירות בהן הודה. בית המשפט ממליץ לשלטונות צה"ל לגייס את הנאשם לשורותיו שכן עבר הוא תהליך ממושך אשר הניב תוצאות חיוביות ומעודדות אשר ילווהו בהמשך חייו וזאת בהליך ממושך בו הדגים נחישות והתמדה ורצון עז וכן לשנות את דרכיו".