הפועל עפולה הסחוטה והתשושה סיימה את העונה הסדירה במקום שמגיע לה- פלייאוף עליון. לרבים מכם יש זיכרון קצר ולא רק לכם, דבר טבעי, אבל אם נבחן את העונה הארוכה של הקבוצה מבירת העמק אז היא ללא ספק ה-צ-ל-ח-ה.
שנתיים ללא פלייאוף עליון הגיעו לסיומן בעונה בה העפולאים הניפו לראשונה בהיסטוריה של המועדון את גביע הטוטו, ובמשחקי הליגה יצרו רצף מדהים של משחקים ללא הפסד, ולא נשכח כמובן שבגביע המדינה עברה הקבוצה את השכנה מנצרת עילית ונעצרה רק אצל קריית שמונה.
ברכות כמובן מגיעות גם להפועל נצרת עילית שחזרה אף היא לפלייאוף העליון. יש מי שמנסה להעצים יתר על המידה את ההישג של ירון הוכנבוים וחניכיו, אך בואו נודה באמת, נצרת עילית לא הייתה צריכה להגיע למצב שרק במחזור האחרון של העונה הסדירה היא מבטיחה לעצמה מקום בין 8 הראשונות.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הסגל שנבנה אצל האדומים בתחילת העונה הוא סגל שכל קבוצה בליגה הלאומית הייתה חושקת בו, אך סיבוב ראשון חלש להחריד של הוכנבוים ושחקניו הביא לכך שבחלון ההעברות בינואר, הקבוצה התחזקה בשישה שחקנים (לשם השוואה- בעפולה שוחררו 4 והוחתם הקשר, שגיא דרור) והתוצאות לא איחרו לבוא, אך בסופו של דבר והמקום בפלייאוף העליון הובטח רק במחזור האחרון על חשבונה של כפר סבא המתפרקת.
היה נחמד ואפילו קצת מצחיק לשמוע במהלך השבוע את אנשי נצרת עילית מודיעים בגאון: "החזרנו את החוב שלנו לעפולה על כך שהשאירו אותנו בליגה בשנה שעברה". מישהו שם שכח את העובדה שנצרת עילית הייתה חייבת לנצח בשביל עצמה?! נאיבי מצדם. ירון הוכנבוים מוכיח ש'הטריו' בנצרת עילית עובד לא רע בכלל, אך הוא בטח ובטח מתגעגע ל'טריו' בעפולה בעונתו האחרונה עם פרדי חייט ומיכה סילקו, למה אתם שואלים? באותה עונה, הוכנבוים ביחד עם סילקו וחייט הובילו את הקבוצה מבירת העמק לחצי גמר גביע המדינה ולמקום רביעי בליגה. לברעם, כהן והוכנבוים יש הזדמנות לשפר זאת בעונה הבאה, כי השנה נצרת עילית עמדה ביעדיה ולא יותר מכך, או שאולי הם לא אמרו נואש והמקום השני הוא המטרה הבאה? ימים יגידו.