לאסתר אסייה ממגדל העמק, סיפור העצמה פתלתל ומרתק בכל קנה מידה, כזה שיכול להוות מקור השראה אמיתי עבור נשים ואנשים כאחד. בעקבות מסע החיים שלה באתיופיה שכלל גם ישיבה בכלא במשך 3 חודשים כשהייתה רק בת שש, היא החליטה לעבוד ולתמוך בילדים במצבי סיכון וכיום היא נאמנה בתוכנית של עמותת פותחים עתיד במגדל העמק.
אסייה, בת 43 תושבת מגדל העמק, נשואה ואם לשלושה ילדים (8,17,18), עובדת כנאמנה בעמותת פותחים עתיד, חברת בת של הסוכנות היהודית, הפועלת למען ילדים במצבי סיכון בפריפריה מזה כ-12 שנים. הסיפור שלה מתחיל כשהייתה רק בת 6 ומצאה את עצמה יושבת בכלא עם כמה מבני משפחתה באתיופיה שם חוותה טראומות שלא טופלו.
אסתר נולדה בכפר בדרום אתיופיה. אביה היה חקלאי וגזבר הכפר ואמה הייתה עקרת בית. שני ההורים היו ממכובדי הכפר, תמיד דחפו את ילדיהם למימוש חלומות והעניקו בית חם לה ולששת אחיה.
"מסע החיים שלי לימד אותי להיות לוחמת ולהשיג כל יעד גם אם הוא מלווה במכשולים שנראים בלתי עבירים וחשוב לי להעביר את התובנות שלי לילדי פותחים עתיד שאני מלווה ותומכת בהם"
כשהייתה בת 6 החל המסע שלה לעלות לארץ ישראל עם סבתה. לצד דודים ושכנים, הם צעדו יחד ברגל לכיוון סודן. תוך כדי הצעידה הארוכה, אחרי כמה שעות של הליכה לפתע נשמעו יריות, אסתר ובני משפחה נתפסו בעקבות הלשנה של מקומיים והוכנסו לכלא מקומי לתא חשוך וחם במיוחד. שלושה חודשים היא ישנה על הרצפה בכלא וכששוחררה קיבלה המשפחה אזהרה שלא לנסות לברוח בשנית. אסתר ומשפחתה הועברו למחנה פליטים בסודן שם חלו הסבתא וכמה מבני הדודים במלריה ונפטרו. בני המשפחה הנותרים שבו על עקבותיהם חזרה לאתיופיה.
בשנת 1990, כשאסתר הייתה בת 10 היא יצאה למסע בשנית עם אחותה הגדולה. הן הגיעו עד סודן, שם, בכפר נידח, רצה הגורל ומשפחה מקומית שהייתה גם קרובת משפחה מצד אמה של אסתר, אימצה אותה ודאגה להביא אותה ואת אחותה לארץ. בארץ הם נקלטו בפנימייה בצפון והוריה עלו בהמשך במבצע שלמה. עם השנים היא סיימה את לימודיה בבית ספר עם בגרות מלאה, עשתה שרות לאומי בגן ילדים בירושלים ואז פגשה את בעלה, מסגנאי, אבי ילדיה, העובד כנהג תחבורה ציבורית.
• "פותחים עתיד פועלת להעניק לילדים ומשפחותיהם בטחון, כלים והזדמנות שווה"
אסתר אוהבת ללמוד ולהרחיב את הידע שלה: היא בוגרת לימודי הנדסאות תוכנה ומתגוררת כאמור במגדל העמק, שם עבדה במשך שבע שנים בתפקיד של בקרת איכות במפעל אופטיקה. כשנסגר המפעל החלה לעבוד בתפקידים חברתיים ואז נתקלה במודעה של עמותת "פותחים עתיד" שמשכה אותה והחליטה לשלוח קורות חיים. כשהגיעה אסתר לראיון עבודה סיפרה על כל השתלשלות החיים שלה ועל המסע שעברה וכמה חשוב לה היום לתת מענה לילדים אחרים, הנמצאים במצבי סיכון. כך הפכה ל"נאמנה" המלווה ילדים ומשפחות במגדל העמק מטעם עמותת פותחים עתיד.
אחרי שנה בתפקיד אסתר שיתפה את מנהלי העמותה בתחושות שלה ובצורך שלה לגדול ולהתפתח באופן אישי. ביחד עם מנהליה בנתה אסתר לעצמה תוכנית העצמה אישית. בנוסף עמותת פותחים עתיד גם מימנה לה לימודי תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי במכללת אורנים – כל זאת במקביל לעבודתה כמלווה של ילדים ומשפחות. "היום אני יודעת שאם אני כילדה עם היסטוריה טראומטית, מצליחה להגשים את הייעוד שלי, אז כל אחד יכול. מסע החיים שלי לימד אותי להיות לוחמת ולהשיג כל יעד גם אם הוא מלווה במכשולים שנראים בלתי עבירים וחשוב לי להעביר את התובנות שלי לילדי פותחים עתיד שאני מלווה ותומכת בהם", מספרת אסתר ומוסיפה: "במסגרת התוכנית אנחנו נפגשים פעם בחודש עם ההורים, בונים איתם אמון ומקדמים תוכניות, מטרות ויעדים. הרעיון המרכזי הוא לתפור לכל ילד חליפה שמותאמת לו. במקביל אנחנו נפגשים עם הילדים בביה"ס לשעה שבועית. שם נוצר קשר דרך ציור, משחק ושיח. לצד המפגש הפרטני נערך מפגש קבוצתי במרחב הבית הספרי לבחון את ההתמודדות והיכולות שלו. כמו כן נערכים מפגשים במרחב הקהילתי, במתנ"סים, וזה כולל בין היתר חוגים וההעשרה. בפעילות זו הילדים מועצמים- הלכה למעשה והם רוכשים ביטחון".
אסתר מוסיפה כי התהליכים נמדדים ומבוקרים בכדי לבחון את התקדמות והתפתחות התוכניות.
'פותחים עתיד' הינה עמותה, הפועלת משנת 2006, ב-36 ישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל למען ילדים ומשפחות המצויים במצבי סיכון. פותחים עתיד פועלת להעניק לילדים ומשפחותיהם בטחון, כלים והזדמנות שווה לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם תוך הנגשת השירותים החברתיים, עידוד מעורבות משפחתית ויצירת סביבה חינוכית תומכת.