אף אחד לא עשה לנו הכנה מוקדמת לרגע שנחצה את השער המוביל לחורשה ביער בלפור הנושק לקיבוץ גניגר, שם פגשנו את עמית בן דוד עו"ס קליני ואקו-תרפיסט, ואוריה גל פסיכותרפיסט אינטגרטיבי וטבע תרפיסט, אבל משהו קרה שם באותה נקודת זמן. שני המטפלים שעומדים מאחורי המרכז הטיפולי "אדם-דרך-טבע" קיבלו אותנו בחיוך נינוח והובילו אותנו למרחב הטבעי בו הם מטפלים – או כפי שהם מגדירים אותה – 'קליניקת טבע'.
אנחנו הרגשנו שחצינו סף והשארנו מאחורינו את העולם המוכר, את טרדות היום יום, המשימות והלחצים, גם אם זה לשעה, אולי קצת יתר.
אז לא, לא התכנסו כאן לטיפול, אבל הסקרנות להיחשף לגישות הטיפול הייחודיות שלהם הובילה אותנו להתיישב קרוב למרקם האדמה, לצד עץ שיטה, פרחים, ציוץ הציפורים והרוח הנעימה שעשתה עימנו חסד, בעוד יום קיץ מהביל.
החיבור של השניים למרחב בו התמקמנו טבעי, כחלק מרכזי מהגישה בה הם מטפלים: האקו-תרפיה שנותנת מקום של כבוד לתחושות, לקולות, לנשימות, לצבעים ולריחות ופועלת להתמודד עם הריחוק שאנו חווים בעשור האחרון, בעידן טכנולוגי מואץ, התמכרות למסכים ותחושת חרדת החמצה (FOMO).
• "הישיבה בטבע גורמת לנו להפעיל שרירים אחרים בגופנו"
"הייחודיות של השיטה הוא המרחב הטבעי והקשר עם הטבע ועל כן, האקותרפיה מועילה למגוון רחב של מורכבויות נפשיות ורגשיות (חרדה, דכאון, טראומה התמכרות למסכים, פורנו חומרים ועוד). היא מאפשרת לנו לטפל בהמון מורכבויות נפשיות, ביכולת לשחרר לחצים ומתחים ולפנות ממש מקום למשהו חדש שצומח בנו", מסביר בן דוד בראשית הריאיון: "המודל התיאורטי של השיטה התפתח בשנות השישים של המאה הקודמת בארה"ב. בבסיס השיטה מתקיימת ההבנה כי הניתוק של האדם מהטבע, כחלק מהתרבות המערבית, עם תהליכי העיור, הוביל למשמעויות פיזיות, עלויות נפשיות ורגשיות ותחלואות. במסגרת הטיפול אנחנו מקיימים מעין תהליך היזכרות, שבו אנו חוזרים לשורשים. עם החיבור לטבע, אנחנו מתחברים לעצמנו ובדרך זו גם משלימים עם עצמנו. השיטה הזו משלבת גם אלמנטים רוחניים ועבודה גופנית".
גל מוסיף כי הקונטקסט במרחב הוא טיפולי, למרות הסחות טבעיות מעצם הנוכחות ביער, "במהלך המפגש והטיפול התנועתי עולים התכנים הפנימיים והרגשיים של המטופלים, החרדות, המורכבויות ואתגרי היום יום. התהליך שאנו עוברים יחד עם המטופל מחזיר אותנו עמוק עמוק לבסיס, לטבע הקדום והאנושי".
אדם-דרך-טבע הוא מרכז לתהליכים אישיים וקבוצתיים הנוגעים ברבדים השונים של הקיום האנושי. כיום, המרכז מאגד בתוכו פרקטיקה לטיפול פרטני וקבוצתי, תהליכים באוריינטציה פסיכו-פדגוגית במסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות והכשרות מגוונות בתחום האקו-תרפיה. כלל ההתערבויות שלהם מושתתות על גישה מיוחדת שפיתחו השניים (ועדיין מפתחים) היוצרת אינטגרציה מעולמות תוכן שונים.
• "גברים רבים מסירים את השריון המאצ'ואיסטי שהם עוטים על עצמם"
מנעד המטופלים שלהם רחב, החל מילדים ובני נוער וכלה בנפגעי פוסט טראומה בשירות הצבאי, גברים ונשים כאחד. לכול אחד ואחת מהם יש מקום בטוח, כזה המאפשר להכיל את המצוקות שלהם.
בעבר, מדגישים השניים, הם עבדו עם המטופלים רק בטבע, אבל אט אט הם שילבו את התהליך עם שיחות בקליניקה, "גם היא מעוצבת אחרת, פחות מעונבת ויותר משוחררת", אומרים בן דוד וגל בחיוך: "אנחנו נתאים את המפגשים למטופלים, לתחושותיהם ולרצונותיהם, למרות שהנטייה הטבעית שלנו היא לטפל ביער. היום יש לנו יותר ויותר מטופלים שרוצים להיחשף לאקו תרפיה כשבמהלך הטיפול אנחנו משלבים גישות נוספות כמו מיינדפולנס שקל לתרגל אותו בטבע, עבודה עם חלומות, דמיון מודרך, מלאכות קדומות וגישות נוספות. אנחנו חיים במדינה עם סטרס תמידי ובמינונים גבוהים, עם אדמה שתכף רועדת. יש לנו בדי.אן.איי אלמנטים של חרדה, דכאון וטראומה. חלק גדול מהעבודה שלנו הוא בעיבוד חוויות לחימה, ובטבע יש אפשרות טיפוליות לתת להם מענים ממוקדים, מתוך המקום שרואים את האדם, וזה בשונה מטיפול קבוצתי. מצאנו שהטיפול הפרטני בטבע מאוד מדויק ומסייע, וגברים רבים מסירים את השריון המאצ'ואיסטי שהם עוטים על עצמם. זה בא לידי ביטוי בזוגיות, במיניות, בקריירה, בקשרים הבין אישיים במשפחה ובהורות".
"חלק גדול מהעבודה שלנו הוא בעיבוד חוויות לחימה, ובטבע יש אפשרות טיפוליות לתת להם מענים ממוקדים, מתוך המקום שרואים את האדם..בסוף המטופלים לא נשארים ביער, הם מסיימים סשן ומתמודדים עם הקשיים שהובילו אותם אלינו ואם ההתמודדות טובה יותר, זה מרחיב לנו את הלב"
מה הערך המוסף של הטיפולים באותם משברים?
גל: "הפסיכולוגיה כפי שאנחנו מכירים אותה יכולה לתת מענים לאותם משברי חיים, אבל עולם האקו-תרפיה מחבר אותנו למרחב הסתכלות גבוה יותר, מכיוון שהוא מתבסס על פילוסופיות עתיקות כמו בודהיזם וטאואיזם שצמחו מתוך השראה והתבוננות עמוקה בטבע. הנוכחות בטבע מאפשרת לצאת מהטראומה, מהכאב והחרדה, גם אם לרגע, עם הסתכלות רוחנית ממעוף הציפור ולאו דווקא ברמת הפרקטיקה. ברגע שאנחנו יוצאים מעצמנו, אנחנו גם מסוגלים להתמודד עם הטראומה והמצוקות המורכבות שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו".
בן דוד: "יש אלמנט נוסף בטיפול דרך הטבע והוא הארעיות. הטיפולים הם תהליכיים ועוד חצי שנה יכול להיות לנו סשן במבול מטורף. גם האבל והאובדן הם סוג של מעגל שממשיך להתקדם, בדיוק כמו המחזוריות, הפשטות וההתחדשות בטבע. זו משמעות שמתקיימת ונוכחת בתהליך הטיפולי. לא פעם הגילוי הפשוט הזה לכאורה, מאפשר למטופל להתמודד טוב יותר עם חוויות קשות וכאב ולאתר את המקומות של משמעויות בחייו ולייצר התרגשות מזוקקת ומחודשת. החיים הם שביל ספיראלי בו אנו הולכים ומתפתחים. כמו בכל דרך, גם בזו קיימות עליות ומורדות, אתגרים מורכבים ורגעי שיא, איתם אנו מתמודדים ומהם אנו לומדים".
• "ארגז כלים" – גרסת היער
תהליך הטיפול שלהם במרחב הפתוח והמקבל הוא מובנה ומותאם לכל מטופל. לאחר שיחת 'אינטייק' ראשונית מתחיל התהליך והפגישות שנמשכות לאורך כ-50 דקות. הנחת היסוד שלהם הוא שהטיפול בטבע מתחיל רשמית בעת שהדפוסים המורכבים, החרדות, ההפרעות וההתמודדויות המאתגרות של המטופל מגיעים ל'זירה שלהם'.
לצד השיחות והתהליך הטיפולי, הם עושים שימוש גם בעזרים להפגת מתחים, לחשיפה והתבוננות. במרחב הבטוח שהם יצרו ביער, באוהל יציב ונעים הם מציגים כלים שונים שמסייעים לתהליך הטיפולי: "יש לי מטופל שעובד עם פטיש וגרזן על עץ, כחלק מעבודה על זעם ופריקת אנרגיה גופנית שמתחלפת בכאב, למטופל אחר אני נותן סכין עיצובית ויש גם אפשרות לעשות גם מדורה קטנה", אומר בן דוד, "השימוש בכלים הללו הוא מופנה יותר לילדים, אבל יש גם מבוגרים שעושים בהם שימוש כחלק מתהליך הטיפול האינטימי".
• "הטבע הוא סוג של עוגן וכולם מתקבלים בו באהבה וללא שיפוטיות"
רבים מהמטופלים שפונים אליהם כבר עברו תהליכי טיפול בגישות שונות, חלקם לא צלחו ולכן אותם מטופלים פנו לחפש אלטרנטיבות. "לאורך התהליך הטיפולי אנחנו יודעים לזהות אלמנטים של התקדמות", מסבירים גל ובן דוד: "זה מתחיל בשיח הכי בסיסי, כשמטופל אומר לנו שהוא אוהב להגיע למרחב הטיפולי שלנו ושהוא חש בו רגוע ושלו. אחד הניואנסים הכי משמעותיים בעיננו בא לידי ביטוי בהתקדמות המציאותית של המטופלים, באופן שהמטופלים פוגשים את החיים עצמם. זה יכול להיות בנינוחות של המטופל, בתפקודיות, בהצלחה בלימודים, ברמה החברית, בזוגיות, בקריירה, ובכל היבט שבעתיו הוא נפגש עימנו. בסוף המטופלים לא נשארים ביער, הם מסיימים סשן ומתמודדים עם הקשיים, ואם ההתמודדות טובה יותר, זה מרחיב לנו את הלב. המבחן זה הדיווח העצמי ורמה יותר גבוהה של רווחה נפשית או מיטביות (Well being) בקרבם. חשוב לנו בתהליך הטיפולי לתת מקום לכל מנעד הרגשות של המטופלים ולטעת בהם את ההבנה שהטבע הוא סוג של עוגן וכולם מתקבלים בו באהבה וללא שיפוטיות".