טחנות הצדק טוחנות לאט, ליתר דיוק 3 שנים 3 חודשיים ו – 22 ימים, אבל מי סופר?
אני אגיד לכם מי סופר, סופרים כול אוהדי הפועל אסי גלבוע (נכון מאות בודדות) שמתאריך 18.5.12 מוגדרים בהגדרה הרפואית כנפגעי 'פוסט טראומה', כש"גזלו" מהם עלייה לליגה הלאומית.
במהלך הטור הזה לא תכתב מילה אחת על אבי מלכה דקה 40 פנדל ושוער יבנה יניב בן ישי קולט את הכדור, ובלי מילה אחת על עונה של מקום
ראשון שהסתיימה עם 72 נקודות וכיבוש של 65 שערים, וכמובן לא נזכיר עונה שלמה עם שני הפסדים בלבד. כל זה נותר מאחור.
ביום חמישי שחלף ההתאחדות לכדורגל סגרה את החוב כלפי אסי גלבוע כאשר בהחלטת תקנון אושרה חזרתה של הקבוצה, שהכי מזוהה עם ליגה א' צפון, אל מחוז חפצה. פרחים כבר נשלחו בשם ההנהלה לראש עיריית חדרה שסגר לנו איחוד מבורך.
ועכשיו מעט יותר ברצינות. העונה האחרונה הייתה הגרועה ביותר בתולדות המועדון, חדוות המשחק נעלמה, חדר ההלבשה היה מפורק וכבר בשלבים מוקדמים של העונה הכתובת הייתה על הקיר.
אבל אף אחד לא יכול לעצור את כדור השלג העצום. כאשר אתה יורד ליגה אתה עומד בצומת דרכים קריטי וישנן שתי אפשרויות: האחת, להרים ידיים להיתקע בבוץ של ליגה ב' ולהגיע למגרשים בעין מאהל, טורען ודרבי מול סנדלה והשנייה, היא לאפשר צמיחה מחדש, ולראות במהלך הזה ירידה לצורך עליה.
לחזור ולהיות כל מה שאסי גלבוע מסמן לאורך שנים, מועדון צנוע, משפחתי, תחרותי, ספורטיבי ומלא בחום ואהבה. תשאלו כל אוהד בטבריה, מגדל העמק ובית שאן ותקבלו את אותה התשובה.
ברור לכל באיזה אפשרות בחרו בגלבוע, רענון השורות החל קודם כל למעלה. אל הנהלת המועדון גויסו כוחות חדשים וצעירים ממשפחת דניאל הענפה – לירן, אוהד ואורן בשילוב כוחות עם המועצה שניר פרידמן – החלו מיד לעבוד על בנייה מחודשת.
בשקט מופתי ללא התלהמות נעשו החתמות איכותיות עם מאמן צעיר ומבטיח שמכיר את המערכת מקרוב – הכינו עצמם לקרבות של ליגה ב' וביום חמישי שעבר, כאמור, התקבלה הבשורה המשמחת כמו שהגדיר אותה אחד מחברי ההנהלה "בראש השנה אני רגיל לקבל סלסלת שוקולד והשנה קיבלנו את הדבר הכי מתוק שיש".
אז אוהדים יקרים, החל מיום א' אתם מודיעים לרופא המטפל שלכם שאתם עם כדורי פוסט טראומה סיימתם. קדימה גלבוע.
- הכותב שימש בעברו כדובר מערך הספורט בגלבוע.