"אני לא אוהבת שקוראים לזה פשיעה חקלאית, זאת פשיעה נקודה"

דו"ח הפשיעה של השומר החדש מעולה: תחושת הביטחון של אזרחי ישראל במגמת ירידה מדאיגה. מהדו"ח עולה כי משק חקלאי סבל בממוצע מ-6.6 אירועי פשיעה חקלאית במהלך השנה. "לא יכול להיות שנשאר לבד במערכה הזאת, לא הגיוני שלאף אחד אין פתרון", אומרים החקלאים

ארגון 'השומר החדש' פרסם בשבוע שעבר את דו"ח הפשיעה החקלאית לשנת 2021 ומציג תמונת מצב חמורה כאשר על אף ולמרות ההרתעות, מגמת הפשיעה ובתוכה "הפשיעה החקלאית" נמצאת בעלייה. חקלאים ממשיכים לסבול באופן יום יומי מגניבות, פריצות, איומים על חייהם והשטח פשוטו כמשמעו בוער. למרות זאת, המענה איננו מותאם לצורכי השעה.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2021 התרחשו 2,719 אירועי פשיעה חקלאית, בהשוואה ל-2,172  אירועים שהתרחשו בשנת 2020, כלומר, עלייה של 20% במספר האירועים השנתיים. משק חקלאי סבל בממוצע מ-6.6 אירועי פשיעה חקלאית במהלך השנה. הנזק השנתי הממוצע למשק חקלאי: 74,016 ₪. הענף הניזוק ביותר בשנת 2021 הוא ענף הבקר והצאן עם כ-30 אירועי פשיעה בממוצע בשנה לחקלאי. מגדלי הבקר במרעה סובלים יותר מהצתות (38%) ופשיעה לאומנית (26%).
94% מהחקלאים סיפרו שהם מרגישים פגיעה בתחושת הביטחון האישי שלהם לעומת 68% בשנת 2020. נראה שהחקלאים לא ממהרים לדווח על מקרי הפשיעה למשטרה. 39%  מהחקלאים אינם מדווחים למשטרה לעומת 35% ב-2020. זאת בשל חוסר אמון, היעדר טיפול ואוזלת היד של המשטרה. החקלאים שבוחרים לדווח מציינים כי הם עושים זאת בשביל הביטוח בלבד.  רוב החקלאים שהגישו תלונה במשטרה לא זכו לטיפול אפקטיבי בתלונתם, מיעוטם בשל חוסר ראיות וברוב המקרים התיק נסגר, רק ב11% מהמקרים יש טיפול שמתקדם לתפיסת חשודים ובמקרים בודדים גם להגשת כתבי אישום.  כתוצאה מכך, כ-95% מהחקלאים מעידים כי הם מרגישים שהם לבד בחזית המאבק כנגד פשיעה חקלאית.
חקלאים שקיבלו סיוע מהשומר החדש, העידו על ירידה של 50% בהיקף הפשיעה החקלאית במשקם. הנתון משקף באופן מובהק שפעילות הסיוע של מתנדבי השומר החדש ביצירת נוכחות הוא הפתרון היחידי המביא לירידה משמעותית של פשיעה חקלאית בישראל.
בנוסף לדו"ח הפשיעה החקלאית, לראשונה התקיים השנה סקר "מדד הביטחון האישי" שנערך בעקבות אירועי השנה החולפת שהשפיעו רבות על תחושת הבטחון של תושבי מדינת ישראל.  החל ממבצע 'שומר החומות' שהתרחש בחודש מאי והוביל להתפרעויות בגליל ובערים המעורבות וכלה בהתפרעויות המתרחשות תדיר בנגב שהתעצמו בט"ו בשבט האחרון. על פי סקר "מדד הביטחון האישי" של השומר החדש, 40% מאזרחי המדינה מעידים שתחושת הביטחון שלהם נחלשה מאז שומר החומות במיוחד תושבי הדרום (48%) ותושבי הערים המעורבות (63%). כ-73% מהחקלאים רואים קשר בין הפשיעה החקלאית לבין חוסר הביטחון בערים.
האם החקלאות בישראל בדרך לסופה? ל59% מהחקלאים, הפשיעה היא זו המהווה שיקול בהחלטה לשלב דור המשך במשק.
ל, בעלת מטעים באזור הצפון שסירבה להיחשף משתפת בחוויות הקשות: "אני לא אוהבת שקוראים לזה פשיעה חקלאית, זאת פשיעה נקודה. אירוע הפשיעה המשמעותי ביותר התרחש לפני כמעט שנה אצלנו בבית. חסרי מורא נכנסו לתוך הישוב באמצע הלילה ופשוט העלו באש את כל הבא ליד, טרקטורים מתחת לחלון חדר השינה שלנו. זאת חוויה קשה ביותר. לאדם נורמטיבי שומר חוק זה מצלק את הנפש. אנחנו צריכים לעטוף את עצמנו במבצר והם חופשיים, אני בכלא ואני הקורבן. אני לא חושבת שיש למישהו זכות להוריד אותי מהשטח ואני חושבת שהאינטרס של מדינת ישראל הוא שלאף אחד לא תהיה זכות להוריד אותי מהשטח. לא יכול להיות שנשאר לבד במערכה הזאת, לא הגיוני שלאף אחד אין פתרון".
מנכ"ל ומייסד ארגון "השומר החדש", יואל זילברמן: "באופן חריג מהשנים הקודמות בשנה האחרונה זיהינו עלייה חדה ויוצאת דופן בגודל התעוזה ובפעולות הפשיעה אשר חרגו מהתחום החקלאי אך פעלו במרחבים הפתוחים החופפים לו. מדינת ישראל הקימה צבא מפואר אשר יודע לתת מענה ביטחוני שאין מערער עליו בכל המזרח התיכון אך בתחום הביטחון פנים מדינת ישראל כשלה במשך שנים ביצירת התנאים והתשתיות שיבטיחו את ריבונותה הפנימית".