"מוכנות מיטבית לחירום מחויבת המציאות והיא חלק תדיר בניהול השגרה", עובד נור
המתקפה הרצחנית של מחבלי החמאס בשביעי לאוקטובר שינתה את כל מה שחשבנו וידענו על מוכנות ועל אויבנו. ובזמן שהחברה הישראלית מתאוששת מעט, וצה"ל לוחם בהצלחה בחזיתות, אי אפשר להתעלם מתפקוד הרשויות, ומהפגנת הגמישות והזריזות התפקודית. עובד נור: "אל מול השיתוק של השלטון המרכזי, עכשיו זה ברור מתמיד. מוכנות מיטבית לחירום מחויבת המציאות, והיא חלק תדיר בניהול שגרה".
• "כשל מערכתי, מול תפקוד מיטבי של רשויות"
בימים אלה נדרש עובד נור, ראש המועצה האזורית הגלבוע, לנתב בין זירות התמודדות שונות: "כולנו חווים תחושות שבר קשות מאוד בימים אלה", הוא אומר בראיון שערכנו עמו, "נפל דבר בישראל. פגשתי לאחרונה תושב ששאל אותי 'אם אני ישן טוב בלילה, והסברתי לו שהתפקיד שלי כרגע הוא להיות זה שלא ישן טוב- בכדי שכל האחרים יוכלו לישון טוב בלילה'. אנו בעיצומה של מלחמה ובמשבר אמון קשה. אין ביטויים שיתארו באמת מה עובר על עם ישראל, כל שכן על מי שחווה את זה ברמה האישית, או דרך מעגלי פגיעות נוספים. בסוף אנחנו אומה קטנה, ומעגלי הפגיעה נוגעים בכולנו. משווים את המחדל לזה שהיה ביום כיפור, אבל צריך לדייק. ביום כיפור היה כשל צבאי חמור מאוד, אבל היום, בנוסף לכשל הצבאי, יש כשל רב מערכתי, משבר אמון ומשבר תפקודי מול מוסדות ההנהגה של המדינה. כשמבינים שיש בעיה באמון במוסדות המדינה ובתפקודה החל מה-7 לאוקטובר, אז גם מבינים את החשיבות שנהיה רגישים לצרכים, ומגויסים למענים תוך שאנחנו מאוחדים בכדי שנוכל להכיל ולאחות את הקרעים".
• "סיימנו הקמה והכשרה של צוותי חירום לכל היישובים"
אל ההתמודדות בעורף, בגזרה שלה, הגיעה המועצה מוכנה וממוקדת מטרה. נור מסביר כי התמונה הייתה שונה אלפי מונים, בעת שנכנס לתפקידו בשנת 2015: "אני חושב שיש מחדל אדיר בהבנה שאחרי הרצח בשנת 2003 (בגדיש), לא נעשה כלום והרשות נשארה באפס מוכנות לחירום! מהרשויות הכי כושלות גם בתחום הזה. למעשה, מ-2015 שקיבלתי מועצה שהוגדרה 'כלא כשירה לחירום' על ידי משרד הפנים. פעלתי חרף תכנית ההבראה, ליצירה וביסוס המוכנות הגבוהה הקיימת כיום. אם חלילה היינו נקלעים 'לחרבות ברזל', במצב המוכנות של שנת 2015, לא היה בגלבוע שם יכולת לתפקד כרשות ולתת מענים לתושבים! בשורה התחתונה הכנסנו לתוכנית העבודה את ההבנה שמה שלא קורה בשגרה, לא יקרה בחירום ושהמוכנות והמצוינות לחירום, היא חלק מהשגרה שלנו. ההבנה הזו מפתחת את המקצועיות, והיא בסוף מייצרת את התוצאה המבוקשת. עם כניסתי לתפקיד, ולפני שנגיף הקורונה הגיח לחיינו סיימנו הקמה והכשרה של צוותי חירום לכל היישובים. בנינו יכולות לתפקוד ראוי, באופן שכל יישוב יודע לתת מענה בקצה. תפיסת ההפעלה במועצה, היא שאם חלילה יתרחש מקרה חירום – המדינה לא תגיע, ואנחנו נעמוד עם כוחנו בעצמנו".
• כיתות כוננות עם אפודים קרמיים וקסדות טקטיות
בשביעי לאוקטובר עמדה המועצה למבחן "על רטוב", ונדרשה לתת מענים בתוך שעות של כאוס מאיים: "הזעקתי את מי שצריך להזעיק ברמת החמ"ל של המועצה", מספר נור, "הבנו שקורה משהו שהוא הרבה יותר גדול מאירוע מקומי. ב-11 בבוקר כבר קיימנו ישיבת מליאה בכדי לתת תמונת מצב ולהודיע שנערכים למציאות שמשתנה גם פה, בגזרה שלנו. לא חיכינו שיתריעו בפנינו- ההערכה שלנו הייתה שהמחבלים בנפת ג'נין ינצלו את המצב לקבל השראה ולנסות לפגע. הפעלנו מיד היערכות לחירום, תוך הורדת הנחיות לשטח ולהנהלות היישובים וכמובן מתן הדרכה ומענים לכיתות הכוננות. צריך לזכור שעד לאחרונה בהנחיית המדינה פעלו בגלבוע 3 כיתות כוננות ביישובים ביטחוניים בלבד, ובזכות פועלנו קיים ביסוס של צח"י ומודעות חירום, שהיוו בסיס הכרחי לכך שהיום בכל היישובים יש כיתת כוננות פעילה, במוכנות גבוהה וכמות מכובדת של נשקים. ציידנו אותן בנוסף עם ציוד רב, משמעותי ואיכותי לתפקוד מיטבי, ובאופן ייחודי ציידנו את סמוכי הגדר באפודים קרמיים, גנרטורים, קסדות טקטיות ועוד".
• "בפתיחת המלחמה, היו התרעות חמות על גזרת ג'נין, ברצון לייצר חדירה ליישובי גלבוע"
בשנתיים האחרונות, נור התריע רבות על ההפקרות הביטחונית לאורך קו התפר בגלבוע. ההפקרות הזו כללה פרצות רבות, שאפשרו מעבר חופשי, משטחי הרשות הפלסטינאית לתוך אזור יישובי הגלבוע, לעיתים במרחק של 5 דקות הליכה מבתי תושבים, והבלגה קבועה לאירועים בגזרה. "אני רחוק מלהיות שמח שהתרענו והצבענו על המחדלים הנוראים", אומר נור, "היום, אחרי המתקפה בדרום, מבינים ומעריכים את היכולת שלנו לזהות ולהצביע בזמן אמת על הכשלים, ולהתריע בפני האיומים. הזוועות שהתרחשו בעוטף עזה יכלו להתרחש גם אצלנו, היינו כפסע מזה. שידרו לנו שהכל בסדר, אבל כל הזמן טענו שלא הכל בסדר, כשאנו ערים ומעידים שבצד השני נערכים באופן שמאיים על התושבים שלנו. בפתיחת המלחמה, היו התרעות חמות מגזרת ג'נין, המעידות על רצון לייצר חדירה ליישובי גלבוע. זה היה איום קונקרטי שצריך לצאת אל הפועל. דרשנו עיבוי כוחות באזור לפעילות יזומה, ובסופו של דבר אכן מתקיימת פעילות יזומה, שוטפת ומשמעותית בג'נין. עמדנו אף בפני מצב שהחמרתי את הוראות פיקוד העורף לגבי פתיחת מוסדות החינוך בחבל תענך. חשבתי שהערכות המצב של פקע"ר לא מספיק מותאמות לאזור שלנו, והן מתאימות לאיום טילים מצפון ודרום, ולא מותאמות לתרחיש חדירה וירי. אנחנו הם אלה שנמצאים בשטח עם כיתות הכוננות, ועם לוחמי מג"ב וצה"ל, ואנחנו יודעים מה נכון לנו". נור מדגיש ומעדכן כי כרגע כל הפרצות נסגרו וכן כי יש גם כוחות ביטחון מתוגברים ברחבי המועצה.
ומה בנוגע ליום שאחרי?
"ישנם הרבה מחשבות על היום שאחרי. אני לא מקבל החלטות על מדיניות בישראל, אבל אני כן אומר באופן חד משמעי שברמה של הגלבוע מה שהיה- זה לא מה שיהיה. אנחנו כעם לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור למצב שמישהו מסוגל לאיים עלינו ולחיות עם זה בשקט או בשלום. אין יותר מקום למדיניות ההכלה, לרבות ניסיון לירי רקטי, נק"ל, או כל סוג של איום. המדינה וכוחות צה"ל חייבים לדאוג שהאזרחים יוכלו לנהל שגרה בטוחה. קצת גיחכו בעבר כשאמרתי שהגלבוע לא יהיה עוטף עזה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. התכוונתי לזה אז, ואני מתכוון לזה היום. אני מקווה שהמלחמה תעזור למקבלי ההחלטות להבין זאת ולשנות גישה".
• "אנחנו רצים בכוחותינו בלבד"
כמו ראשי רשויות בעוטף עזה ובצפון, גם בגלבוע מתמודדים עם הסרבול הבירוקרטי של הממשלה, והמענים האיטיים. לדברי נור, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, למעט המשרדים: הנגב והגליל, השיכון והבינוי ואגף בטחון חירום (במשרד הפנים), אף משרד או גורם ממשלתי לא מסייע, חרף פניות רבות, שאפילו לא זכו להתייחסות.
"הכנסנו לתוכנית העבודה את ההבנה שמה שלא קורה בשגרה, לא יקרה בחירום ושהמוכנות והמצוינות לחירום, היא חלק מהשגרה שלנו.. אנחנו כעם לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור למצב שמישהו מסוגל לאיים עלינו ולחיות עם זה בשקט או בשלום. אין יותר מקום להכלה אפילו של ניסיון לירי רקטי או כל סוג אחר של איום"
"כמועצה תקצבנו מעל למיליון וחצי שקלים רק על שיקום המקלטים, מתוך כ-5 מיליון ש' הוצאות", אומר נור, "אני רוצה להזכיר שמבחינת פיקוד העורף, בכלל לא נאמרה אמירה לגבי פתיחת מקלטים. זו ההבנה שלנו את המציאות, ואחריותנו לתת מענה לתרחיש של חדירה והתמגנות, לא טילים, אלא יכולת של מחבלים לנוע בשטח ולהוציא לפועל פיגועים. זה גם מה שהחיש את התהליך שכלל הצבת ביצורים ומחסות. לא רק המועצה שלנו, כל הרשויות עדיין פועלות ללא תקצוב מהמדינה ואנחנו לקחנו על עצמנו לתת מיד מענים: לבצר את היישובים בחזית, להקים מערכי הגנה ותעלות מגן, להציב עמדות, להפעיל שופלים וכלי צמ"ה בהכשרת ערוצי תנועה חלופיים, לתגבר עפ"י צורך תאורה בישובים רגישים ועוד. אנחנו רק מקוים שמתישהו המדינה תצטרף ותיתן שיפוי לפעילותנו, כי עד כה אנחנו רצים בכוחותינו בלבד, ולא רק בשבילנו, רק לשם הדוגמה, המועצה הסיעה במשך שבועיים באוטובוסים שלה, כוחות צבא מקצה לקצה במדינת ישראל, מכיוון שהמדינה והממשלה לא היו שם".
מה בנוגע לעזרה למפונים?
"קלטנו בעיקר מפונים מהצפון, אבל יש אצלנו גם מהדרום. בפקודה המקורית, מועצה אזורית הגלבוע צריכה לקלוט ישובים ממטה אשר. בפקודה אנחנו אמורים לקלוט סדר גודל של 700 מפונים, אבל בפועל קלטנו כ-3000 בשיא. המספרים קצת משתנים מיום ליום, כי חלק מהמפונים עוברים למקומות אחרים. כחלק מאחריותנו כעורף לחזרה לשגרה יחסית, הקמנו במהירות מרשימה שילוב תלמידי כלל אורחינו במוסדות חינוך, כולל הסעות לילדים האורחים, מערך עבודה סוציאלית ופסיכולוגית, ומיפוי צרכים ומענים. התהליכים התקדמו במועצה בצורה מעוררת הערכה. אני חייב פה לפרגן לכל הצוות המקצועי שלנו במועצה, שפועל במכפלות משימות ובמסירות יוצאת דופן".
• ציונות וחינוך דרך החקלאות
בימים שאחרי המתקפה החלו ברחבי ישראל בהתגייסויות מחממות לב עבור החקלאים בדרום, בצפון ובכל רחבי הארץ. עזיבת העובדים הזרים, שטחי האש והלחימה, קשיי הלוגיסטיקה, כל אלה ועוד הובילו לבניית מערכי התנדבות שלא פסחו גם על הגלבוע החקלאי במהותו: "אנחנו מועצה שבורכה בחקלאים רבים", אומר נור, "המצב כיום פוגע בחקלאים רבים בכל רחבי הארץ וכמובן שמקשה גם על החקלאים שלנו, בעיקר בתקופת המסיק, בחממות, בקטיף ההדרים וכן בחליבה ברפתות. לכן קיבלנו החלטה להקים מערך שיחבר בין צרכים של חקלאים למתנדבים ובתי ספר, על בסיס קבוע במטרה לתת כתף וידיים ולסייע. גם טיול שנתי הוחלף בעבודה חקלאית בניצנה. אני חושב שהתרומה הזו מבטאת ציונות וחינוך ברמה הערכית ביותר ולא רק מענה לצורך".
• "אנו מצווים להיות אבלים עד חזרת החטופים"
מתקפת הפתע האכזרית של חמאס גבתה גם בגלבוע מחיר כבר, בצעירים שנרצחו וחיילים פצועים. דרור בהט ז"ל מקיבוץ בית אלפא, וסתיו ברזני ז"ל מגן נר נרצחו ע"י מחבלים במהלך המסיבה ברעים, ושלושה חיילים המתגוררים במועצה נפצעו באורח קשה (מתוך קרוב ל-10 חיילים פצועים בסה"כ בקרבות). "אנחנו מלווים את משפחות הנרצחים והפצועים", אומר נור, "אנחנו באירוע מורכב וכואב מאוד וכל הקהילה נרתמת לחזק ולסייע. לי ברור שכדברי השיר: 'כולנו רקמה אנושית אחת חיה, ואם אחד מאיתנו, הולך מעמנו, משהו מת בנו -ומשהו, נשאר איתו'. אלו מילים שמצמררות היום. אני מזהה לחץ מכל מיני גורמים לחדש את התרבות, הספורט, אבל אני חושב שאנו מצווים להיות שותפים למשא הכאב עד חזרת החטופים, וחזרת חיילנו בשלום בסיום המלחמה. צריך להתרכז כעת בשגרה של חירום, להתגייס ולסייע בכל מקום נדרש. כולנו נמצאים במקום שמאחים חזרה את השברים, בונים את הערבות הדדית בעם, ומשיבים את האמון והאחווה. יש הרבה חששות. יש הרבה מצוקות שאתה רואה אצל ההורים ששולחים את הילדים שלהם לפעוטונים, לגנים, למוסדות החינוך, כשלחלקם הגדול, אין מיגון מספק, כיוון שמדינת ישראל לא נערכה בהתאם כבר שנים. צריך לתת תשובות, להסתכל לאנשים בעיניים ולהגיד להם עכשיו בטוח, עכשיו- פחות בטוח. המלחמה לא נגמרה, ולכן אנו נדרשים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק".
מהן התחושות בקרב תושבי הגלבוע בעת הנוכחית?
"אני עובר כל לילה בכל הישובים, ופוגש את התושבים ואת המתנדבים בכיתות הכוננות, בש.ג ובחמ"לים. אני משתדל לגעת בהם, לבקר, להקשיב, לחזק, לומר מילה טובה.
אנחנו מקיימים 3 פעמים בשבוע הערכות מצב עם התושבים, הנהלות הישובים וצוותי החינוך. במפגשים אנו שומעים שאלות, בקשות ונותנים את ההתייחסות שלנו. אנחנו גם משתדלים להיות מאוד נוכחים ומורגשים בשטח, בכדי לייצר מצב שיש כתובת ומי שמנהל את הדברים – וכמובן לתת מענים".
מסר חיובי לסיום?
"אני רואה את עצמי כאיש חינוך וכאיש חינוך אני חייב להיות אדם אופטימי. אני מאמין בעם ישראל, אני חושב שאנחנו החברה הכי הכי טובה שאפשר לחשוב עליה בכלל במדינת ישראל, ובגלבוע בפרט.
צווינו לתת דוגמה כעם סגולה, ונמשיך לתת דוגמה לכל מה שקשור לערכיות. ננצח כי אנחנו תמיד היינו ונשאר ערכיים, נשענים על מורשת מפוארת, והכי טובים שיש. נקום מהטראומה הזו, נשקם את ההריסות, נבנה את עצמנו מחדש כעם מאוחד ומלוכד ותהיה פה תקומה חדשה למדינת ישראל".