מעניין ת'ביצה: ביה"מ הכריע בסוגיית אשכי הכלב הטמירים שמקורו מיפן

התובע רכש מהנתבעת גור של כלב מגזע 'שיבה אינו" (גזע כלבים שמקורו ביפן).
כעבור תקופה קצרה לאחר הקנייה, התברר לתובע כי הכלב הוא עם מום, וליתר דיוק, הכלב נולד עם אשכים טמירים.
בשל כך, התובע דרש מהנתבעת להשיב לו את התמורה ששילם בגין הכלב, ולפצותו בגין עוגמת נפש, והוצאות נוספות שיצטרך להוציא עקב בעיית האשכים של הכלב.
בית המשפט לתביעות קטנות פסק כי הנתבעת, תושבת הצפון, הציגה מצג שווה לתובע בציינה בהסכם בין הצדדים כי האשכים של הכלב "במקום". בשל כך התובע סבר כי אין בעיה לכלב מבחינת האשכים.
נקבע כי הנתבעת, בהיותה מגדלת כלבים מקצועית, יודעת או לפחות הייתה אמורה לדעת, על קיומה של תופעה אצל כלבים שעלולים להיוולד עם אשכים טמירים, ואילו רצתה לפטור את עצמה מאחריות כלפי הקונה למום כזה אצל הכלב, היה על הנתבעת לציין מפורשות בהסכם כי "מיקום האשכים מתאים לגילו של הכלב ולא ניתן לדעת את המשך ההתפתחות של האשכים" או ניסוח אחר בסגנון דומה, וזאת כדי שהקונה יבין בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי לא ניתן לדעת מה יהיה מצב האשכים כשהכלב יגדל.
התובע, כחלק מאפשרותו להתייעץ פנה לנתבעת בנוגע לאשכים של הכלב, ונענה כי האשכים בסדר והכול במקום והדבר אופייני לגורים עד גיל שנה וחצי שאשכים יכולים "ללכת ולחזור". וכך הכלב המשיך לגדול בבית התובע והבעיה נותרה על כנה חרף הזמן שחלף. התובע המשיך בבדיקות בכל התקופה, ועדיין נאמר לו על ידי 4 וטרינרים שונים, כי האשכים של הכלב לא בתעלות ולא בשק וצריך לסרס אותו.
התובע שוב פנה לנתבעת, יידע אותה בכל הנוגע לבדיקות שנערכו בתקופה שהייתה ודרש פיצוי עבור רכישת הכלב ותשלום מלא על הסירוס. הנתבעת הסכימה לפיצוי בסך 2,000 ₪ ותשלום עבור הסירוס אצל הווטרינר שלה. אך הצדדים לא הגיעו להסכמות.
בית המשפט קבע כי כי לתובע נגרמה עוגמת נפש, הואיל והתובע רכש כלב תוך אמונה שלמה כי הכלב בריא שיכול להזדווג ולהשתתף בתחרויות, אך בפועל מדובר בכלב עם אשכים טמירים שיש צורך גם לסרס אותו כדי למנוע מחלת סרטן אפשרית.
על כן, הנתבעת חויבה לפצות את התובע בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪, וכן לשאת בהוצאות ניתוח לצורך סירוס הכלב בסך של 1,867 ₪ והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, ובסך הכל 7,867 ₪.