לפני כארבעה חודשים, אחרי שזכה לאמון מוחלט מתושבי הגלבוע ונבחר ברוב מוחץ להוביל את המועצה בחמש השנים הקרובות, שב דני עטר ללשכה שאותה הוא מכיר כל כך טוב.
אבל לכהונה הזו עטר נכנס כשעל הפרק ממתינים לו אתגרים לא פשוטים בלשון המעטה, בעיקר בהיבטי הביטחון, על רקע הרגישות בקו התפר ולצד אלו התמודדויות כלכליות הנוגעות להווה ולעתיד של המועצה.
עטר מצידו היה יכול לתרץ שהמצב הוא תוצר של התנהלות ההנהגה הקודמת, אבל הוא בוחר להתמודד עם 'הירושה', לסמן מטרות, ולהגדיר יחד עם הנהלת המועצה החדשה יעדים עתידיים.
מעבר למילים, עטר הוא איש של חזון ומעשים ובתקופה הקצרה שהוא מכהן בתפקיד, הוא כבר הספיק להיפגש עם מרבית שרי הממשלה, לגבש מבנה ארגוני להנהלת המועצה, לבנות תוכניות מוגדרות יעדים, להציג חזון, לאשר תקציב ומעבר לכל אלה, להגביר את הקצב, וחזק.
"הפערים בין היישובים גדולים מאוד וחלה עלינו החובה כמועצה לקחת על הנושא אחריות"
"זה בהחלט מרגש לחזור לכהן כראש מועצה אזורית הגלבוע, חזרתי הביתה ואין כמו הבית", אומר עטר בראשית הריאיון למגזין "עמק", "לתפיסתי מרגע שאדם נבחר לתפקיד ציבורי אין לו דקה אחת של חסד אבל זה בהחלט זמן טוב להסתכל ולבחון את הדרך שבה אנו פועלים. בחודשים האחרונים עמדו ועדיין עומדים לפנינו מספר אתגרים. לצערי מצאתי מועצה לא מתפקדת ועובדים מצוינים שלא יודעים מה מצופה מהם. התחום הביטחוני דורש התייחסות הרבה יותר רחבה ומעמיקה, הפערים בין היישובים גדולים מאוד וחלה עלינו החובה כמועצה לקחת על הנושא אחריות ולפעול ליצירת אחידות בשירותים, בהתנהלות היישובית, בממשקי העבודה בין המועצה לוועדים ועוד נושאים רבים שבסופו של דבר ישפרו את איכות החיים של כלל תושבי הגלבוע".
לדברי עטר, חלק ניכר ומשמעותי בעבודת המועצה מכוון למטרה אחת: 60,000 תושבים עד שנת 2050. התוכניות האסטרטגיות, המבנה הארגוני, תהליכי העבודה במועצה, התוכנית הביטחונית, השינוי הדרמטי בתחום החינוך, הפיתוח הכלכלי, הרחבת היישובים, שיפור ממשקי העבודה עם ועדי היישובים ועוד נושאים רבים שתחת אחריות המועצה, לכל הנושאים הללו הוגדרו יעדים ברורים בכדי להגיע למטרה.
במקביל הוקמה חברה כלכלית נוספת, שתעסוק אך ורק באנרגיה מתחדשת, מתוך רצון להיות מועצה ירוקה. "במסכנות לא מפתחים עתיד ולכן אין לנו זמן לדיבורים על פריפריה ותמיכה", אומר עטר, "אנחנו מאמינים ביכולות ובתושבים המצליחים שלנו, והתפיסה היא שאנחנו מובילים את התהליכים ושולטים בחיים שלנו".
"לצה"ל אין את היכולת להתפרס בכל הגזרות לאורך זמן"
אירועי השבעה באוקטובר חשפו מחדלים רבים בהתנהלות המדינה הן בצד האזרחי והעורפי והן בצד הצבאי. מזה שנים מתריעים בגלבוע על הסכנות האורבות מעבר לגדר בג'נין ובכל הגזרה, ובחודשים האחרונים, תחוםהביטחון מעסיק את עטר, ככל הנראה, הרבה יותר מאשר העסיק אותו ב-21 שנות כהונתו, בין השנים 1994 ל-2015.
אני בתפקיד עם אחריות רבה ומועצה שסביבה כמעט 30 קילומטרים של גבול עם מרחב ג'נין שנשלט על ידי הג'יהאד האסלאמי. זה ארגון טרור שרוצה לערער את היציבות שלנו ולפגוע בנו. הזירה הזו משמשת כזרוע נוספת לאתגר את כוחות הביטחון שלנו ועלינו מוטלת האחריות לייצר 'בועת ביטחון' מבוססת.
לכן, מיניתי את תא"ל במיל' עפר צפריר כפרויקטור לתחום הביטחון והחוסן הציבורי והוכנה תוכנית הכוללת מספר מרכיבי ביטחון אשר יאפשרו לנו עצמאות תפקודית בעת חירום – תוך ניהול חיי שיגרה בטוחים ומוגנות מיטבית לתושבים. זאת לא תוכנית אסטרטגית, זו תפיסת ביטחון חדשה", אומר עטר, "אנחנו אחרי בניית התוכנית ובשלבים מתקדמים של יישומה מכיוון שאנחנו מבינים כי לצה"ל אין את היכולת להתפרס בכל הגזרות לאורך זמן ברמת כוננות גבוהה. ביישובי המועצה יש אלפי תושבים בעלי ניסיון קרבי עשיר מאוד ולכן התוכנית כוללת הגדלה של כוח האדם בכיתות הכוננות, הכשרתם לשמירה על מוכנות מבצעית וציודם בכל הנדרש על מנת לתת מענה ראשוני בעת אירוע חירום. אנחנו גם מודעים לכך שהשמיכה בצה"ל קצרה מלהקיף ולתת מענה לכל אתגרי הביטחון שניצבים לפתחה של ישראל, אבל אנחנו גם יודעים שיש ביישובי המועצה, בקיבוצים ובמושבים המון מפקדים, קצינים ולוחמים מהשורה הראשונה, חלק נלחמים במלחמה הנוכחית כחיילים ולוחמי מילואים וחלק לחמו ופיקדו בעבר הלא רחוק ביחידות הטובות בצבא. הם היו שותפים פעילים לבניית התוכנית והתגייסו אליה מיד. אנחנו לא מחפשים תושבים שיסתערו על הגבעות, אלא כאלה שמכירים את האתגרים. לשמחתי שר הביטחון יואב גלנט, בביקורו אצלנו אימץ את התוכנית והנחה את גורמי המקצוע במשרדו לסייע במימושה כך שתהווה מודל עבודה לכלל הרשויות צמודי קו התפר.
גלנט לא רק מאמץ את התוכנית, הוא גם נותן לנו את הכלים גם ברמה התקציבית, בין היתר לטובת הקמת יחידת רחפנים, יחידה ללוחמה בטרור ועוד. בסופו של דבר יצרנו מערכת ביטחונית מגבה, שמספקת הגנה ומוגנות לתושבי הגלבוע
"אנו רוצים להיות מעורבים בנעשה ביישובים אך לא להתערב ולא לפגוע ב-DNA שלהם"
סוגיית שיתוף הפעולה בין המועצה לתושבים תפסה מקום מרכזי בקמפיין של עטר, עם מסר והתחייבות שתשמש כגוף אחראי, עוטף ותומך. מנקודת הראות של עטר יש תלות הדדית בין המועצה לבין התושבים.
"תפקיד המועצה הוא בראש ובראשונה לספק לתושבים שירות ברמה גבוהה, לפעול בשקיפות ולעבוד יד ביד עם הוועדים המקומיים"
"מעבר לכך אנו רוצים להיות מעורבים בנעשה ביישובים אך לא להתערב ולא לפגוע ב-DNA שלהם. המועצה פועלת במספר מישורים כדי להחזיר את אמון התושבים במערכת וזה מתחיל קודם כל בעבודת המועצה והמענה לפניות לכן הדבר הראשון שעשיתי היה לבטל את שעות קבלת הקהל וכל תושב יכול לפנות ולקבל שירות בכל שעות וימי הפעילות של המועצה. המועצה לקחה על עצמה את האחריות על פינוי הגזם והפסולת הגושית כדי ליצור סטנדרט אחיד בניקיון ושמירה על הסביבה. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה, כל הפגישות מתועדות, שידרגנו את אתר המועצה כך שיהיה נגיש וזמין לכל תושב שמחפש מידע או שירות ואנחנו מקפידים לפרסם לתושבים באופן שוטף מידע עם ערך מוסף עבורם", אומר עטר.
הצגת בקמפיין המון תוכניות כלכליות לגלבוע. מה סטטוס שלהן בימים אלה?
"היעד הכלכלי שלנו הוא להיות רשות איתנה, בעלת יכולת להתנהל בעצמאות כלכלית וללא מענקים. כדי שזה יקרה צריך להתחיל לעבוד היום וליצור את התשתית המתאימה. היעד הזה הוא מרכיב מרכזי בהשגת המטרה של 60,000 תושבים עד שנת 2050 ואנחנו בתהליך מואץ שזה יקרה. בכדי להביא להגירה חיובית ולגרום לדור הצעיר להישאר בגלבוע אנחנו צריכים להיות מועצה אטרקטיבית עם מנועי צמיחה ומנופים כלכליים. לכן בנושא הזה בוצעו שני מהלכים אסטרטגיים חשובים: סגנית ראש המועצה קיבלה לאחריותה את תחום החדשנות והדיגיטציה כדי לבנות תשתית לטיפוח ההון האנושי בגלבוע ופועלת להקמת מרכז חדשנות ויצירת שיתוף פעולה עם האקדמיה כדי להקים זרוע אקדמית. המהלך השני שביצענו הוא למנות מנהל פיתוח כלכלי שיהפוך את המשאבים הפיזיים שעומדים לרשותנו למנופי צמיחה לעשרות השנים הבאות. בישיבת מליאת המועצה האחרונה אושר להקים תאגיד עירוני לקידום מיזמים בתחום אנרגיה מתחדשת. התאגיד יהיה בבעלות המועצה וינוהל ביחד עם חברה עסקית בעלת ניסיון וידע בנושא, כאשר המועצה תחזיק בלפחות 51% בעלות".
כחלק מחיזוק האיתנות הכלכלית בגלבוע עטר מקדם בימים אלה חתימה על הסכמי גג, כשהגלבוע תהיה אחת מארבע המועצות הראשונות בישראל שתיכלל בתוכנית
"המדינה תשקיע כ-450 מיליון שקלים בפיתוח יישובים ותשתיות. אנחנו מנהלים בימים אלה מו"מ בכדי להעלות את הסכום. אני מאמין שאי אפשר לעבוד בלי להסתכל כמה עשרות שנים קדימה, לבחון איך אנו רוצים שייראו היישובים שלנו ואלו שאלות שאני שואל את ראשי הוועדים, איך הם רואים את היישובים בעוד עשר, עשרים ושלושים שנה".
בד"כ אנשים לא מסתכלים כל כך רחוק. לשמחתי יש כמה הנהגות יישובים כאלה בגלבוע, שמניעים תהליכים ומתנהלים בהתאם. הרצון שלי שכל היישובים יהיו שותפים לתפיסה הזו".
"בוץ מתחת לציפורניים"
הגלבוע מזוהה כמועצה שורשית, מחוברת לקרקע עם מרחבים פתוחים וחקלאים מצליחים, אבל גם הם מתקשים לשרוד בשנים האחרונות ומעמדם נשחק גם בקרב מקבלי ההחלטות ולא פעם בציבור. עטר שנפגש לאחרונה עם שר החקלאות אבי דיכטר מוצא חשיבות רבה לסוגיית החקלאות בגלבוע ואומר: "התהליך של שחיקת מעמד החקלאות במדינת ישראל נמשך עשרות שנים ולא נולד היום. בביקורו של דיכטר במועצה היה לו קשה מאוד לשמוע חקלאים מצליחים וערכיים שאומרים שהם לוחצים למנוע מילדיהם להמשיך ולעסוק בענפים השונים. הוא הזדעזע מזה ואני שמח על כך. הגורמים הבכירים במשרדי הממשלה השונים בירושלים צריכים להבין שההחלטות שהם מקבלים, משפיעים לא רק על הדור הנוכחי, אלא גם על דור העתיד. אם נכבה את כל האורות בישראל, וממקום מושבו של הלווין, נבקש שידליקו את האורות רק בהתיישבות העובדת, נראה את גבולות מדינת ישראל, וזה קורה רק כשהחקלאות קיימת. כשהיא לא תתקיים, זה לא יקרה.
מי שממשיך לעבד את האדמות בגבולות בג'נין, בצפון עם חיזבאללה ובעוטף עזה הם החקלאים ששומרים על השטחים הפתוחים ועל עולם ערכים ציוני- חקלאי, הם אלו שמוציאים בוץ מתחת לציפורניים אחרי עבודה קשה.
אי אפשר לקדש את הייבוא בשם הכלכלה ואם ממוצע הגיל של חקלאים בישראל הוא מעל 65, אז לצערי אין לנו עתיד ונדרש להסתמך על העגבניות של ארדואן מטורקיה. בדרך זו, בבוקר אחד נימצא את עצמנו מול מדפים ריקים. בכל מה קשור אלינו, אני יכול להבטיח שאנחנו נעצים את חקלאי הגלבוע".