״אני מתפלל שהבושה תיעלם והחמלה תתפוס את מקומה"

לכבוד יום אחי ואחיות בריאות הנפש, אחמד עלי, שמכהן כממלא מקום האח האחראי במערך לבריאות הנפש במרכז הרפואי העמק מספר על המערך הכי מסקרן בבית החולים, בתקווה לנפץ מיתוסים ואומר: "האתגר הכי גדול שלנו? לגרום למטופלים לסמוך עלינו". צילום: העמק

אחמד עלי, מכהן כממלא מקום האח האחראי במערך לבריאות הנפש במרכז הרפואי העמק, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בנצרת. עלי למד את מקצוע האחיות באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר שני במנהל מערכות בריאות. הוא בוגר קורס על בסיסי בלימודי פסיכיאטריה, מדריך סטודנטים בלימודי אחיות מתקדמים לבריאות הנפש, וכיום הוא גאה להיות אחד המשתתפים במחזור הראשון בארץ להכשרת אחים מומחים קליניים לבריאות הנפש.
לכבוד יום אחי ואחיות בריאות הנפש נפגשנו לשיחה על המערך הכי מסקרן בבית החולים בתקווה לנפץ קצת מיתוסים.

• "גיליתי אנשים שזקוקים להקשבה"

"כבר בתור סטודנט לאחיות התמחיתי בבריאות הנפש בבית החולים הדסה עין כרם, וכמו מרבית האוכלוסייה הגעתי עם דעות קדומות שהתפוגגו כלא היו עם החשיפה שלי למטופלים בבריאות הנפש״, אומר עלי, ״הגעתי וגיליתי אנשים שזקוקים להקשבה, תמיכה, חום ואהבה. מאותו היום אני נאמן לתחום כבר יותר מעשרים שנים. בשנת 2012, בדיוק ביום ההולדת שלי, הגעתי למערך לבריאות הנפש ב 'העמק', 12 שנים ששינו לי את החיים לטובה".

ספר לנו על מערך בריאות הנפש במרכז הרפואי העמק?
"המערך לבריאות הנפש במרכז הרפואי העמק מורכב ממרפאת מבוגרים, מרפאת ילדים ונוער ומחלקת האשפוז. המחלקה שלנו היא מחלקה מיוחדת, מדובר במחלקה פתוחה, המשמעות היא שכולם נמצאים כאן כי הם רוצים להיות כאן, מתוך הסכמה. השהייה מרצון במחלקה מלמדת אותנו שיש במטופל רצון לעבור טיפול ולהשתקם. אך גם כשיש הסכמה יש קשיים. אצל חלק מהמטופלים יש פגיעה בתפקוד שהסיבה היא אינה גופנית אלא נפשית, הם מתקשים לקום בבוקר ולצאת מהמיטה, החשק והמוטיבציה שלהם ירודים. על ידי עידוד ותמיכה אנחנו מגבירים את הרצון ומדליקים אור גדול יותר על החלק שהביא אותם ומשאיר אותם כאן למרות הכל. אנחנו מתעקשים שיקומו ויאכלו ארוחת בוקר וישתתפו בשיחות הקבוצתיות והאישיות, אנחנו באמת נלחמים על כל מטופל. הצוותים שלנו במערך הם רב מקצועיים, ואת המטופלים מקיפים רופאים, אחים ואחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאות בעיסוק, רפלקסולוגים, מדקרים, מטפלים במוזיקה ועוד. כולנו יחד מעניקים לכל אחד ואחת מהמטופלים מענה נפשי וגופני, והאמונה שלנו היא שגוף ונפש שלובים זה בזו.
מובילות אותנו שתי מטרות: לשפר את המצב ולשמר אותו. לתפור לכל מטופל את חליפת הטיפול שמתאימה לו, על מנת שנצמצם את סיכויי המפגש עם המטופל באשפוז חוזר, מונח שנקרא דלת מסתובבת, שמתאר חזרה למחלקה שוב ושוב.

איך אתם עושים זאת?
״על ידי שילוב של מגוון כלים שעיקרם: טיפול תרופתי, טיפול קבוצתי, טיפול אישי וחיבור המטופל לגורמי השיקום הנמצאים בקהילה. מחקרים ושנים של לימוד וטיפול מוכיחים כי השילוב ביניהם מעניק את הסיכויים הטובים ביותר לשיפור והשתקמות, ולכן אנחנו מתעקשים על כל אחד מהחלקים".

האם מחלות נפשיות הן תורשתיות?
"בחלק מאוד גדול מהמקרים מדובר במחלה תורשתית. אך לא רק. לסביבה, לאירועים והחוויות שהאדם יחווה במהלך חייו יש חלק בלתי מבוטל ויכולת לעורר אצל אותו אדם את ההתמודדות.
כמו כן, זה מאוד תלוי אדם- בחוסנו הנפשי, באופיו, במנטאליות, כל אדם יגיב אחרת. כשאנחנו עם מטופל אנחנו לא מתרכזים באבחנה- אנחנו רואה בן אדם, מה הוא עובר, ערים למצוקה שלו, ומתרכזים באיך אנחנו יכולים לסייע לו. באמצעות הכלים שברשותנו אנחנו יכולים לסייע למטופל להפחית את עוצמת המצוקה הנפשית ולאפשר חזרה לשגרה ושהייה בשלב ההחלמה לאורך זמן ממושך. לטיפול האישי יש חלק גדול בשלב הזה, כיוון שבשיחות האישיות אנחנו מעניקים כלים שמתאימים אישית למטופל ולאורחות חייו, הכלים נועדו לסייע לו להתמודד ולצלוח את האתגרים בחייו האישיים. אני מכיר הרבה מאוד מטופלים שיצאו מכאן ובעזרת הכלים שברשותם, טיפול תרופתי מתאים והקפדה על מעקב בחוץ, הם מנהלים חיים נורמטיביים לחלוטין, והמחלה לא מנהלת אותם בשום צורה. בנוסף, בני המשפחה הינם גורם משמעותי בטיפול, ובשלב האבחנה אנחנו פוגשים אותם לשיחות שמסייעות לנו מאוד לחידוד האבחנה וללמוד עוד אודות המטופל. אצל מרבית המטופלים בני המשפחה עוזרים ותומכים, ואחרי הכל המטופל מגיע מהמשפחה וחוזר אל המשפחה ולכן חשוב שיהיו מעורבים בתהליך. גם להם אנחנו מעניקים כלים שיעזרו להם להתמודד ולסייע לבן המשפחה גם מחוץ …

נפל מגובה 3 קומות וחזר ללכת: "הרופאים במרכז רפואי העמק אמרו לי שאני נס רפואי"

|

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה?

|