אלף ימים למלחמה: מדינת ישראל מציינת היום בדיוק אלף ימים למתקפת השבעה באוקטובר ולפרוץ קרבות "חרבות ברזל" – עם שורת אירועי זיכרון, מיצגים, מחאות ועצרות.
ראשת המועצה האזורית, שלומית שיחור רייכמן, התייחסה הבוקר לציון הדרך המצמרר שנע בין אבל וכאב לצמיחה ותקווה, ואמרה: "הגבולות שקרסו ב־6:29 בבוקר; החמ״לים השרופים; הכבישים והרכבים שנותרו כעדות אילמת לאימה; הצעירות והצעירים היפים.ות שיצאו לרקוד ולא שבו הביתה; החטופות והחטופים שנלקחו באכזריות; הלוחמות והלוחמים האמיצים.ות, שבגופם.ן בלמו את האויב, הצילו אזרחיות ואזרחים רבים ומסרו את נפשם.ן כדי להגן על הבית. 1000 ימים – ואנחנו לא אותם א.נשים.
זה לא אותו העמק. זו לא אותה המדינה. אבל בתוך הכאב הגדול, התגלה שוב כוחן של קהילות העמק במלוא עוצמתן. מיד עם פרוץ המלחמה, תושבות ותושבי העמק התגייסו מכל הלב: לקליטת מפונות ומפונים, לתרומת ציוד, לסיוע למשפחות ולחיזוק העורף. צוותי הצח״י, המתנדבות והמתנדבים, הקהילות, החקלאיות והחקלאים, נשות ואנשי החינוך, הרווחה, הביטחון והחירום — כולם נתנו כתף וסייעו בכל דרך למי שזקוק.ה לכך ברגעיה הקשים של המדינה. לוחמות ולוחמים מהעמק, בסדיר ובמילואים ובכל כוחות הביטחון, נלחמו, ועדיין נלחמים, בכל המערכים, הגבולות והחזיתות. 1,000 ימים של דאגה, הקרבה וגעגוע — לצד גאווה גדולה ברוח ההתנדבות, הערבות ההדדית והחוסן הקהילתי.
"משפחות וקהילות שבורות שצומחות ומנציחות וקמות וממשיכות"
עוד הוסיפו ראשת המועצה שלומית שיחור רייכמן: "כבת להורים ניצולי שואה, וכנכדה לסבא, לסבתא ולקרובי משפחה נוספים שנספו בתקופה החשוכה ההיא – אני יודעת עד כמה קיומה של מדינת ישראל אינו מובן מאליו. מתוך הלקח והזיכרון הלאומי, עלינו לשמור על מדינתנו מכל משמר, להיאבק על דמותה, בהתאם לערכי מגילת העצמאות, ולהימנע בכל מחיר משנאה פנימית, פילוג והסתה.
28 חללים מהעמק מה7.10. 8 מהנובה, 7 מהם מאחוזת ברק – הישוב שאיבד הכי הרבה חבריםות במדינה. 20 חיילים וקצינים בסדיר בקבע ובמילואים. מאות פצועים, בגוף ובנפש, אלפי חייליםות בסדיר ובמילואים ובכוחות הביטחון שהשאירו וחלקם עדיין משאיריםות משפחות וילדיםות קטניםות מאחור. משפחות וקהילות שבורות שצומחות ומנציחות וקמות וממשיכות. כי אין לנו ארץ אחרת. 1,000 ימים ל־7.10.23. שנהיה ראויים.ות לזכרם.ן של הנופלים.ות והנרצחים.ות".