בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות הציבורית לטיפול הפליאטיבי בגישתו המתקדמת והמודרנית, אשר חורגת מהתמקדות בהקלה על כאב ובטיפול בסימפטומים בלבד. מדובר בגישה הוליסטית, הרואה את המטופל כמכלול שלם ומתייחסת להיבטים הפיזיים, הרגשיים, הרוחניים והחברתיים שלו ושל הסובבים אותו, מתוך רצון לשפר באופן ממשי את איכות החיים ולהקל על כאב וסימפטומים מטרידים.
הטיפול הפליאטיבי נשען על צוות רב־מקצועי העוטף את המטופל ובני משפחתו, ומעניק מענה מסור, מקצועי, חומל ומכיל. במרפאה הפליאטיבית של כללית מחוז צפון מטפלים ברגישות ובמחויבות במטופלים המתמודדים עם מחלות מאיימות חיים, מחלות חשוכות מרפא, כרוניות וסופניות. המטרה המרכזית היא לאפשר למטופלים את הזכות לבחור לחיות חיים פעילים, איכותיים ושלווים ככל שניתן, גם במצבים המורכבים ביותר ואף כאשר מתקרב סוף החיים.
טיפול פליאטיבי למחלות מאיימות חיים
לרגל יום האחים והאחיות הבינלאומי שמצוין הבימים אלה, איה שפאץ, אחות ומומחית קלינית במרפאה הפליאטיבית וביחידה להמשך טיפול בכללית מחוז צפון, מספרת על העשייה היומיומית בצוות הרב־מקצועי, שמלווה מטופלים ובני משפחותיהם ברגעים המורכבים ביותר של החיים – מתוך מחוייבת עמוקה, הקשבה וחמלה, ותוך ניסיון מתמיד לאפשר לכל מטופל לחיות את חייו באיכות, בכבוד ובשלווה עד הרגעים האחרונים.
התפיסה הרווחת היא שטיפול תומך מיועד בעיקר לחולים סופניים, אולם במרפאה מדגישים כי טיפול פליאטיבי ניתן בפועל למגוון רחב של מטופלים המתמודדים עם מחלות שונות ומורכבות. בין היתר מדובר בחולים במחלות מאיימות חיים, במצבים כרוניים ומתקדמים, ובמחלות חשוכות מרפא כגון סרטן, אי־ספיקת לב ומחלות לב מתקדמות, דמנציה, ניוון שרירים ומחלות ריאה כרוניות.
בנוסף, הטיפול ניתן גם למטופלים לאחר אירועים מוחיים בודדים או חוזרים, כאשר המשותף לכולם הוא התמודדות עם ירידה תפקודית, עומס סימפטומים ופגיעה משמעותית באיכות החיים – המחייבים מענה כולל, רגיש ורב־מערכתי.
"יותר ויותר אנשים נחשפים לשירותים הללו ומבינים את החשיבות שלהם"
במסגרת עבודתה, איה פועלת כחלק מצוות מרפאה רב־מקצועי הכולל רופא גריאטר, עובד סוציאלי ואח מומחה בגריאטריה. הצוות פועל בכלל מרפאות כללית באזור עפולה והיישובים סביב עמק יזרעאל – הגלבוע, בית שאן ועמק המעיינות. הרציונל המרכזי הוא הנגשת השירותים הפליאטיביים הן במרפאות והן בבית המטופל, מתוך הבנה שהטיפול צריך להגיע אל האדם. במקביל, מציינת איה, נפתחה לאחרונה בכללית מחוז צפון גם מרפאה פליאטיבית ייעודית נוספת המתמחה בטיפול בחולי דמנציה, מתוך צורך הולך וגובר במענה מותאם לאוכלוסייה זו ולמשפחותיה.
"לאורך השנים חל שינוי משמעותי בתפיסה הציבורית של הטיפול הפליאטיבי", אומרת איה, "יותר ויותר אנשים נחשפים לשירותים הללו ומבינים את החשיבות שלהם, לא רק בשלבים הסופיים של החיים, אלא כחלק מתהליך כולל של ליווי, תמיכה והקלה על התמודדות עם מחלה מורכבת".
היא מדגישה כי אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא הטיפול בילדים ובצעירים בסטטוס של חולים פליאטיביים – מצבים שהם מורכבים במיוחד הן מבחינה רפואית והן מבחינה רגשית. במקרים אלה, הצוות עושה מאמץ מיוחד להיות זמין, נגיש ותומך ככל שניתן עבור המשפחות, שנמצאות בעצמן בעומס רגשי כבד.
"אנחנו מתמקדים בממד הרגשי של ההתמודדות עם מחלה פליאטיבית, בהתאם לרצון המטופל"
אחד הדגשים המרכזיים בעבודת המרפאה הפליאטיבית הוא הקשר עם המשפחה. עבור איה, "המשפחה היא חלק בלתי נפרד מהמטופל ומהתהליך כולו. הגישה הפליאטיבית רואה בסביבה המשפחתית גורם משמעותי בריפוי, בהתמודדות ובשמירה על איכות החיים. בהתאם לכך, ניתן מענה גם לבני המשפחה – החל מתמיכה רגשית ועד סיוע במיצוי זכויות והתייעצות עם אנשי מקצוע. דגש מיוחד ניתן למצבים כמו התמודדות של משפחות עם בן משפחה הסובל מדמנציה, שם הצורך בתמיכה רגשית וליווי מתמשך הוא קריטי במיוחד. בהיבט של רווחה נפשית, אנחנו מתמקדים בממד הרגשי של ההתמודדות עם מחלה פליאטיבית, בהתאם לרצון המטופל. כאשר יש רצון לכך, ניתן מקום לשיח רגשי, לחששות, ולתחושות שעולות לאורך הדרך, כחלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל".
• כיצד מתמודדים עם שיחות מורכבות על סוף החיים, פרידה וקבלת המצב הרפואי?
"זה המקצוע שלנו, זה לב העניין. אנחנו מדברים עם המטופלים בגובה העיניים על החלטות, על רצונות ומנהלים שיחות אותנטיות וחשובות. זה לא נהיה קל יותר עם השנים, כי כל מטופל הוא עולם ומלואו. מה שמאפשר את ההתמודדות לאורך זמן הם הכלים והניסיון שנצברו מהשטח, לצד עבודת הצוות והתמיכה ההדדית. כל אדם משאיר אחריו חותם שנשאר איתנו בדרך כזו או אחרת. וכן, אנחנו גם לוקחים את זה איתנו הביתה. זו הדרך שלנו להתמודד – לשתף, להיתמך ולהמשיך הלאה".
• מה הציבור צריך להבין טוב יותר ביום האחיות על תפקיד האחות הפליאטיבית?
"קודם כול שידעו שיש דבר כזה בכלל ושיש שירותים ומענים כאלה. שיבינו שהליווי שלנו לא מתחיל רק בסוף החיים, אלא מלווה את כל התהליך. אנחנו שם גם לכאב הפיזי וגם לעולם הרגשי והנפשי. למרות שמדובר בעבודה תובענית, מורכבת ושוחקת, יש בה גם עומק ומשמעות שקשה לתאר במילים. זו עבודה שלא תמיד ניתן להסביר אותה מבחוץ. יש בה רגעים קשים מאוד, אבל גם רגעים של קשר אנושי טהור, של אמון ושל ליווי אמיתי של אדם ברגעים הכי רגישים שלו. וזה משהו שנשאר איתך".