אתם בדרך לטיול בעמק המעיינות או לפיקניק על כתף שאול, ומחפשים לנשנש משהו על הדרך? פתחתם את שבת בבוקר ויש לכם צורך עז לנשנש איזו פחמימה מנחמת? אם אתם מתגוררים באזור הגלבוע אז זה קצת מאתגר, אבל מה אם נספר לכם שיש ממש פה באזור פנינה קולינארית ששווה מאוד להגיע אליה גם בתכנון מוקדם וגם בספונטניות, כולל בשישיבת?
• ככה זה התחיל
הגלבוע הוא אחד האזורים היפים בישראל, עם תצפיות מרהיבות, נופים פתוחים, נחלים ומעיינות מפכפכים ומסלולי הליכה שמתאימים למשפחות וילדים. אמממה, הוא לא משופע במסעדות ובתי אוכל. המשימה לאתר אופציה ראויה הובילה אותנו אחרי תחקיר אינטרנטי בסיסי, למסעדת לצ'ה במתחם תחנת הדלק פז, סמוך למושב ניר יפה. אזהרת ספויילר: הייתה פה התאהבות ממבט ראשון, קודם כל מהנוף המשכר והפתוח ובהמשך מהתפריט המנחם והמוקפד שעוד ידובר בו רבות בהמשך. אגב, האם גם אתם נרתעים ממסעדה ששוכנת בתחנת דלק? ובכן, אם התשובה במקרה הזו חיובית, תרשו לנו לספר לכם שהתפיסה הזו הולכת ככל הנראה להשתנות.
המנצח של התזמורת הקולינארית ההרמונית הזו הוא בן פרי, 56, מקיבוץ בית השיטה. הוא נשוי לנעמה, שעוסקת בתחום החינוך, ושבמקביל מאפשרת לכל הקסם הזה להתקיים, כשהיא אמונה על החלק אולי הכי חשוב: הכנת הבצק של הפיצה, הג'חנון, הכריכים וכן, גם על בקרת האיכות.
השחקן הראשי בפיצה לצ'ה הוא הקמח שאותו כולם מגדירים במסעדה סודי ושעושה את כל הדרך מאיטליה, ועובר טכניקת התפחה של לא פחות מ-72 שעות, עד שהוא מתקרב לטאבון הלוהט
פרי מכיר את העולם הזה מאחורה, מקדימה ומכל הצדדים כבר שלושה עשורים, עם ניסיון שמגיע מהשטח- הלכה למעשה, כולל שנים רבות בחיי הלילה בתל אביב. לצד המסעדה הוא מנהל בשנים האחרונות 'הפקה' נוספה בדמות הבעלים של המותג "הג'חנון של בן", מיזם פחמימתי משובח במיוחד ובמסגרתו מדי סופ"ש הוא דואג ל'עונג שבת' לחובבי הג'חנון, עם בצק חמאתי, ביצים שחומות ותוספות קטנות בצד, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
פרי מסביר מיד שהוא לא הסיפור, שהוא רק ניצב שמפקח מלמעלה על כל האופרציה שיוצרת את הטוב הזה, עם צוות עובדים אכפתי, שירותי, מיומן והכי חשוב, מקצועי ועתיר ניסיון. אז חיממנו את הטאבון, צללנו לסיפור וחשפנו כמה גילויים מעניינים שפתחו לנו את התיאבון.
• הכל במקום אחד: פסטה, פיצה וקלצונה – במטבח איטלקי אותנטי
התחלנו בפיצה של לצ'ה. לפני שנפרט מה בתפריט, אנחנו יכולים להבטיח לכם, וגם לכן, שאין עוד הרבה מקומות בישראל שמשקיעים ככה בפיצה שלהם. כבוד.
השחקן הראשי הוא הקמח שאותו כולם מגדירים במסעדה סודי ושעושה את כל הדרך מאיטליה, היישר לעמק המהביל שלנו (בכל זאת אוגוסט). אותו קמח עובר טכניקת התפחה של לא פחות מ-72 שעות, עד שהוא מתקרב לטאבון הלוהט. גם השחקנים המשניים, רוטב העגבניות והתבלינים מגיע "מייד אין איטלי", ולהם מצטרפות התוספות הטריות שמגיעות משדות העמק המניבים.
כל הפיצות שמותקנות בלצ'ה הן עם גבינת מוצרלה איכותית – שמפוזרות באהבה על הבצק הדק והקריספי, לצד יתר המרכיבים.
עוד תמצאו במקום: קלצונה, מאפה איטלקי במגוון רחב של מילויים (ההמלצה שלנו: אל תפספסו את המנה הזו עם שלוש גבינות, יחד עם השרי והשום קונפי), פסטות שמגיעות אף הן מאיטליה, סלטים, כריכים, שקשוקות פיקנטיות לפתוח את הבוקר וקינוחים. אגב, יש גם אופציות לטבעונים.
• עברנו למגולגל
תסכימו איתנו וגם עם בן, שג'חנון טרי ואותנטי, לצד ביצה שחומה וסחוג במינון חריפות מתאים מאפשר לנו לפתוח את השבת בחיוך גדול. סביר להניח שזו התוצאה במקרה שתחשפו לג'חנון של בן. מאות ג'חנונים חמימים ושמנוניים במידה הנכונה, שמנחמים את חובבי הבצק המגולגל מדי סופ"ש, יעידו על כך.
"זה התחיל פחות טוב", מספר בן בחיוך, "יצאתי לדרך עם הרעיון הזה לפני עשר שנים. קניתי כמה עשרות ג'חנונים וניסיתי למכור בסופ"ש בכפר יחזקאל. זיהיתי פה פוטנציאל עסקי, אבל הביקורות לא ממש היו אוהדות. אבל לא התייאשתי, אני באופי שלי רץ למרחקים ארוכים. אט אט שינתי את הקונספט, נתתי לג'חנון מקום של כבוד בתוך מבנה מעוצב ואסתטי וכמובן שיפרנו את המתכון שעליו אני שומר עד היום באדיקות".
ג'חנון טרי ואותנטי, לצד ביצה שחומה וסחוג במינון חריפות מתאים, מאפשר לנו לפתוח את השבת בחיוך גדול
כל הסיפור הזה מסופר ב"פאסט פוורוד", אבל היום הג'חנון של בן הוא מותג לכל דבר, עם רשימה ארוכה של לקוחות, במספר רב של קיבוצים, מושבים ויישובים בגלבוע וברחבי העמק, בין היתר בצימרים ובבתי ההארחה. גם היום, מקפיד בן להתעורר עם הנץ השחר בשבת ולדאוג שהמגולגלים הזהובים היפהפיים שלו, יגיעו ליעדם בסטנדרט הגבוה שהוא הציב לעצמו.
ומה הלאה? אם תשאלו את בן, הכי חשוב שנהיה שמחים ושהוא יוכל להעלות חיוך את פניכם, אחרי שירדתם על עוד איזה 'סלייס' פיצה קראנצ'ית או ג'חנון עם רסק עגבניות טריות.