עבור ד״ר אורנה שמחון, פתיחת שנת הלימודים הקרובה נושאת השנה גם משמעות אישית במיוחד. אחרי שנים שבהן גם ילדי הצפון למדו בצל אזעקות, טילים, פינוי וחוסר ודאות, היא מביטה בנכדיה, שנכנסים גם הם בשערי מערכת החינוך, ומייחלת לדבר שהיה פעם מובן מאליו: שנת לימודים רגילה.
לביא מתחיל את גן הילדים, ארבל ובניה עולים לכיתה ד׳, שי-לי לכיתה ג׳ ומנור לכיתה ו׳. השנה, התקווה היא שהם, כמו מאות אלפי ילדי הצפון, יוכלו סוף סוף לפתוח את שנת הלימודים בשגרה – לא תחת טילים, לא מתוך מרחבים זמניים ולא מול מסכים הרחק מהבית.
"זו אולי נשמעת כמו משאלה פשוטה, אבל אחרי השנים שעברנו בצפון, שגרה היא דבר יקר ערך", אומרת שמחון. "אני מסתכלת על הנכדים שלי וחושבת על כל ילד וילדה בצפון. אני רוצה שהם יקומו בבוקר לבית הספר או לגן, יפגשו את החברים ואת הצוותים החינוכיים ויוכלו פשוט ללמוד, להתפתח, לחלום ולהצליח".
אחרי שלוש שנות חירום מחזירים את היציבות למערכת
מאז אוקטובר 2023 התמודדה מערכת החינוך בצפון עם מציאות ביטחונית חסרת תקדים. אלפי תלמידים פונו מבתיהם, קהילות שלמות נעקרו לתקופות ממושכות, בתי ספר פעלו במתכונות משתנות, והמערכת נדרשה לעבור לעיתים בתוך שעות משגרה לחירום ומלמידה פיזית ללמידה מרחוק.
"השנים האחרונות גבו מחיר כבד", אומרת שמחון. "מערכת החינוך נדרשה להסתגל פעם אחר פעם למציאות משתנה, לפינוי, לשיבה הביתה ולמצב חירום ממושך. לצד הרצון לשמור על רציפות לימודית, השקענו משאבים רבים בצמצום פערים, בחיזוק החוסן והשלומות של תלמידים, צוותי הוראה והורים ובמתן מענים רגשיים וחברתיים".
תשפ״ז, מבחינתה, צריכה להיות השנה שבה מערכת החינוך בצפון אינה מסתפקת בחזרה למה שהיה, אלא מתקדמת אל השלב הבא. "אנחנו פותחים את השנה בתקווה גדולה לשגרה וליציבות, אבל המטרה שלנו היא לא רק לחזור לשגרה. אנחנו רוצים לצמוח מתוכה", היא מדגישה. אחד הביטויים המוחשיים לצמיחה הזו הוא פתיחתם של 15 מוסדות חינוך חדשים ברחבי מחוז צפון בשנת הלימודים תשפ״ז. עבור המחוז, לא מדובר רק בתוספת של מבנים וכיתות, אלא בהרחבת התשתית החינוכית של הצפון ובהבעת אמון בעתידו.
מחוסן ועד מצוינות: חמשת היעדים של תשפ״ז
התוכנית האסטרטגית של מחוז צפון לשנת הלימודים החדשה מתמקדת בחמישה צירים מרכזיים: קידום הישגים, מצוינות והצטיינות; חיזוק החוסן והמענים הרגשיים; פיתוח ההון האנושי; שיפור איכות ההוראה; וחיזוק הלכידות החברתית. בתחום המצוינות מקדם המחוז הקמת מרכזי STEM ומרכזי מצוינות בתחומי הלימודים, האומנויות והספורט. במקביל, ימשיך המחוז במהלך להכשרת בתי ספר לאיכות ומצוינות על פי תו תקן מחוזי שפיתח וקיבל את חסות האיגוד הישראלי לאיכות וחדשנות.
נדבך מרכזי נוסף הוא החוסן. במהלך התקופה האחרונה הוקמו 29 מרכזי חוסן במוסדות חינוך, בשיתוף ארגון שיתופים, ובשנה הקרובה יוקמו גם ארבעה מרכזי הורות, שיהוו כתובת לתמיכה, הכוונה וחיזוק ההורים והמשפחות. בחברה הערבית מפעיל המחוז גם את תוכנית "מעגלי חוסן", שנועדה להתמודד עם השלכות האלימות והפשיעה ולחזק בקרב בני הנוער תחושת מסוגלות, אחריות ויכולת לפעול לשינוי מיטיב בקהילה.
"אי אפשר לדבר היום על הישגים בלי לדבר על חוסן", אומרת שמחון. "ילד צריך להרגיש בטוח, שייך ומסוגל כדי שיוכל ללמוד ולהצליח. אחרי מה שעברו תלמידי הצפון, האחריות שלנו היא לתת להם לא רק ידע, אלא גם כלים רגשיים וחברתיים שיאפשרו להם לצמוח".
60 אלף שקלים למורה שיעתיק את מגוריו לקו העימות
אחד האתגרים המרכזיים שמציב המחוז לעצמו הוא חיזוק ההון האנושי. במסגרת החלטת הממשלה הרב-שנתית 3374 לשיקום ולצמיחת הצפון, הוקצו 100 מיליון שקלים לחמש שנים, כאשר בשנת תשפ״ז הוקצו 25 מיליון שקלים לתמרוץ עובדי הוראה שיעתיקו את מקום מגוריהם לאזור קו העימות. עובדי הוראה שיעמדו בתנאים יוכלו לקבל מענק של 60 אלף שקלים ועד כה נקלטו במסגרת המהלך כ-15 מורים.
במקביל, פרסם המחוז קול קורא למורים ולגננות בקו העימות להציע יוזמות חינוכיות פורצות דרך. עובדי ההוראה שיוזמותיהם ייבחרו יקבלו תוספת של 1,000 שקלים בחודש למשך שנה. לצד אלה נפתחות תוכניות יוקרתיות לפיתוח מנהלים ודרגי ביניים, שנועדו לבנות את שדרת המנהיגות החינוכית הבאה של הצפון.
המחוז גם מקדם תפיסה חדשה של ניהול הון אנושי במוסדות החינוך בקו העימות, באמצעות בעלי תפקידים ייעודיים בתחום משאבי האנוש – HR.
לדברי שמחון, "אנשי החינוך הם התשתית הערכית והמקצועית של המערכת. אפשר לבנות מבנים ולהכניס טכנולוגיות מתקדמות, אבל בסופו של דבר מורה איכותי ומנהל מצוין הם אלה שעושים את ההבדל. אנחנו פותחים את השנה ללא חוסרים במורים, וכל משרות המנהלים במחוז מאוישות".
מצוינות בפריפריה אינה יכולה להיות תלויה בכתובת
אחד המהלכים המשמעותיים של המחוז בשנים הקרובות הוא הרחבת מרכזי המצוינות, מתוך תפיסה שלפיה המרחק ממרכז הארץ אינו צריך לקבוע את היקף ההזדמנויות העומדות בפני ילד.בשנת תשפ״ז יפעלו מרכזי מצוינות באשכול גליל מזרחי ובאשכול גליל מערבי, שייתנו מענה ל-24 רשויות בקו העימות, בהשקעה של 26 מיליון שקלים מדי שנה למשך חמש שנים.
המרכזים יציעו לתלמידים תוכניות בתחומים טכנולוגיים, מדעיים, אומנותיים וספורטיביים. ילד שגדל בגליל צריך לקבל הזדמנות לחלום בגדול בדיוק כמו ילד שגדל במרכז הארץ", אומרת שמחון. "התפקיד שלנו הוא לייצר עבורו את התנאים לממש את הפוטנציאל שלו, לזהות את היכולות שלו ולפתוח בפניו דלתות".
מהגן ועד הבגרות: STEM, טכנולוגיה ובינה מלאכותית
חדשנות, STEM ובינה מלאכותית יתפסו השנה מקום מרכזי גם בתוך הכיתות. במסגרת תוכנית "ישראל ריאלית" מושקעים משאבים בהטמעת STEM החל מגן הילדים ועד התיכון, במטרה להגדיל את מספר התלמידים שיסיימו במסלולי "בגרוטק" ויוכלו בהמשך להשתלב בתפקידים משמעותיים בצבא, בתעשייה ובהייטק.
המחוז פרסם קולות קוראים לגני ילדים ולבתי ספר יסודיים מקדמי STEM, מקדם תוכניות הייטק ומעבדות טכנולוגיות מתקדמות ומשלב מעבדות וירטואליות וכלי בינה מלאכותית.
אחד המהלכים המרכזיים הוא תוכנית 720, שמטרתה לקדם למידה מותאמת אישית לכל תלמיד באמצעות שימוש בנתונים ובבינה מלאכותית.
"אנחנו לא מכניסים טכנולוגיה לכיתה רק מפני שהיא חדשה", מדגישה שמחון. "המטרה היא להשתמש בה כדי לשפר את איכות ההוראה, לדייק את הלמידה לצרכים של כל תלמיד ולתת לצוותים החינוכיים כלים טובים יותר. השאיפה היא לעשות קפיצת מדרגה אמיתית".
לדעת מאין באנו ולבנות לאן אנחנו הולכים
לצד הטכנולוגיה והמצוינות, במחוז מבקשים להעמיק השנה גם בשאלות של זהות, שייכות ולכידות חברתית. המחוז מוביל HUB ליוזמות בתחום הלכידות החברתית, שבמסגרתו מוכשרים מנהלים להוביל מהלכים בעלי השפעה רחבה בקהילותיהם. גם תוכנית "שורשי עמ״י" תמשיך לפעול השנה, מתוך מטרה לחבר בין מורשת וזהות לבין יוזמות של תלמידים, מעורבות, חוסן ושייכות.
"מצוינות אינה רק ציונים, וטכנולוגיה לבדה אינה יכולה לבנות חברה", אומרת שמחון. "אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יידעו מי הם, מאין באו, לאיזו קהילה הם שייכים ומה האחריות שלהם לעתיד. החיבור בין עבר, הווה ועתיד הוא חלק מהיכולת שלנו לבנות כאן חברה חזקה יותר".
"שהצפון יהפוך למעבדת החדשנות החינוכית של ישראל"
כאשר שמחון נשאלת מה הייתה רוצה לראות בעוד שנה, בסיומה של תשפ״ז, התשובה מתחילה דווקא במילה אחת: שגרה. "שגרה ויציבות הן הדבר הראשון שאני רוצה עבור ילדי הצפון", היא אומרת. "אבל לצד זה, אני רוצה לראות צמיחה וקפיצת מדרגה בהיבטים הלימודיים והחברתיים, שיפור משמעותי בהישגים, בעיקר במקצועות הליבה, יותר מצוינות ויותר בתי ספר ורשויות שמובילים חדשנות חינוכית וטכנולוגית".
החזון שלה רחב יותר ממערכת החינוך לבדה. "אני רוצה לראות קהילות מתחברות מחדש, משפחות שמאמינות בצפון, תושבים שמגיעים לכאן וצפון שצומח ומשגשג. הייתי רוצה שמחוז הצפון יהפוך למעבדת החדשנות החינוכית של ישראל ולמחוז מוביל במערכת החינוך". ואולי דווקא השנה, אחרי תקופה שבה עצם פתיחתו של בית ספר הייתה לעיתים הישג בפני עצמו, המשאלה הזו מקבלת משמעות אחרת. בין 15 מוסדות החינוך החדשים שפותחים את שעריהם לבין מאות אלפי תלמידים שחוזרים לכיתות, מחוז צפון מבקש לפתוח לא רק שנת לימודים חדשה, אלא פרק חדש.
"שום דבר מכל זה לא קורה לבד", מסכמת שמחון. "אנחנו עושים את הדרך הזו יחד עם המנהלים, הצוותים החינוכיים והרשויות המקומיות, שהם השותפים שלנו לעשייה החינוכית. אחרי השנים שעברנו, אני מאמינה שהמשימה שלנו היא לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא לבנות בצפון מערכת חינוך חזקה, חדשנית ומצטיינת יותר ובעיקר כזו שמעניקה לילדים שלנו תקווה לעתיד"