מחפשים מקור מים נסתר, צלול, כזה שיהיה גם פוטוגני וגם יגרוף כמו נכבדת של לייקים ברשתות החברתיות שלכם? ובכן הגעתם ליעד, או יותר נכון לדף האינסטגרם מעורר הקנאה של הבלוגרית חן יוסף ממושב גדעונה.
השביל הזה מתחיל מכאן
בתחילת העשור הזה, ממש לפני מספר שנים ספורות, חן עוד עמדה בכיתה, מתרגשת מכל שיעור חדש, בטוחה שעולמה יישאר בין דפי הספרים, מחברות התלמידים והקפה בחדר המורים הבית ספרי. אלא שאז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. מערכת החינוך שינתה את פניה, המשרות הצטמצמו, וחן מצאה את עצמה ללא כיוון ברור. אך במקום להיכנע לתחושת חוסר הוודאות, היא יצאה לחפש משמעות חדשה – ובמקרה מצאה אותה קרוב מאוד לבית, בטבע הפתוח.
זה התחיל בניסיונות ספונטניים לייצר סרטונים קצרים, שבהם שיתפה חוויות מטיולים באזורים הפסטורליים שסביבה. הסרטונים צברו תאוצה, והפכו לשער לעולמות יצירת התוכן, הטיולים והחיבור לאדמה. היום, היא יוצרת תוכן מצליחה שמצליחה להעניק לאנשים השראה לצאת אל המרחבים הפתוחים ולגלות עולמות חדשים, להתפרנס ככתבת תוכן ופרילנאסרית במשרד פרסום, שעובדת עם משרדים ממשלתיים וחברות גדולות. בראיון אישי היא מספרת על המסע האישי שעברה – איך התמודדה עם האתגרים שעדיין ניצבים לפתחה, כיצד גיבשה זהות מקצועית חדשה, ומהו החזון שלה להמשך הדרך.
- אז איך באמת הגעת לעולמות התוכן?
"סיימתי לימודי חינוך גופני והתחלתי לעבוד כמורה ומחנכת בבתי הספר באזור עפולה ובהמשך בקיבוץ מזרע. זו הייתה תקופה מאתגרת עבורי, עם המון אינטנסיביות במשימות להן נדרשתי ובדיוק בעת שסיימתי את ההכשרה שלי כמורה בתחילת דרכה, פרדה מגפת הקורונה. עוד לא הייתה לי משרה קבועה ומצאתי את עצמה ללא עבודה, בעקבות כל החוסר ודאות שהביאה עמה המגפה. זו הייתה תקופה מורכבת עבור צעירים רבים ואני הייתי חלק אותם אנשים. אז מה עשיתי בשלב ראשון? יצאתי לעשות את מה שאני הכי אוהבת לעשות, לטייל ברחבי הארץ. לא היו לי הרבה ברירות, בעיקר גם כשהשמיים נסגרו".
"הטבע לא משלם לך משכורת"
חן לא תיארה שאותם טיולים אקראיים, יובילו אותה בדרך כזו או אחרת לשינוי של 180 מעלות בקריירה התעסוקתית שלה. ביחד עם חבר קרוב היא פתחה דף אינסטגרם בסיסי ובו החלו השנים להעלות תכנים שייצרו באתרים שונים ברחבי הארץ. אט אט הדף זכה לתהודה ומספר העוקבים שלו עלה בתדירות גבוהה, עם תגובות אוהדות, 'טראפיק' מרשים וחשיפה נרחבת.
"בשלב הזה הכל היה עדיין בגדר תחביב ולא מעבר לכך", מספרת חן, "התחלתי אומנם להתחבר ליותר ויותר בלוגרים, להיחשף לעשייה ולעולמות התוכן שלהם וגם לטיולים מטעם גופי תיירות, אתרים ומלונות, אבל במקביל הייתי עדיין מחוברת לעולמות החינוך הלכאורה בטוחים יותר ולימדתי ביקנעם. אבל גם שם המשרה הייתה זמנית ובאיזשהו שלב החלטתי לעשות סוויץ', ולהתמקד ולהתמקצע בעולמות יצירת התוכן. הפסקתי לחפש עבודה במערכת החינוך ולקחתי על עצמי לתפעל את דף האינסטגרם שאני והחבר הטוב שלי הפעלנו. זיהיתי את הפוטנציאל שגלום בעבודה הזו. יצא לי באותה תקופה לייצר פרוייקט תיירותי שבו עבדתי יומיים וקיבלתי עליו שכר ממש גבוה. הייתי נדרשת לעבוד במשך חודש שלם במערכת החינוך בכדי לקבל שכר דומה.
ככל שהזמן עבר התחברתי ליותר דמויות ואנשי תוכן מהתחום וזה אפשר לי להתפתח ולקבל עוד עבודות, כולל במשרד הפרסום שבו אני עובדת כבר כשנתיים.
זה דורש ממני להיות יצירתית ולייצר תוכן על בסיס קבוע, אבל מצד שני יש פה המון גמישות תעסוקתית ומחויבות לעיסוק, בידיעה שהטבע לא משלם לך משכורת. צריך לציין שיש תקופות של חוסר ודאות כלכלית, בעיקר במדינה כמו שלנו שמתמודדת ממש עכשיו עם מלחמה בכמה זירות, אבל ככל שמתפתחים האפשרויות מתרחבות וזה מרגיש לי נכון וטבעי להתמקד בעשייה הזו. היום התשתית שבניתי גם יותר איתנה ויציבה".
- איך המלחמה באמת השפיעה על העבודה שלך כיוצרת תוכן?
"בחודשים הראשונים היה ממש חשש לצאת מהבית, אפילו לאתרים מוכרים כמו בעמק המעיינות. אנשים שאלו שאלות והתוכן לא היה ממש בראש סדר העדיפות של האנשים, אבל בסוף המציאות מנצחת את הכל".
- אנחנו רואים ברשתות את הסרטון המוגמר. מה זה דורש ממכם הבלוגרים?
"יש פה תהליך מובנה שמתחיל עם התסריט, הסיפור והקונספט. כמובן שזה תלוי אם זה תוכן אורגני או תוכן שמיוצר כשירות ללקוח כזה או אחר. בשלב הבא כבר בוחרים אתר או מקום לצילום ויוצאים לצילומים שאותם מחברת בדרך כלל בהתאם למזג האוויר ועונות השנה. אני בד"כ דואגת שיצלמו לי את התוכן, ולאחר מכן עורכת אותו בבית עם הטקסט המתאים, עד להעלאה שלו לרשת. עם השנים התהליך הזה יותר טבעי לי, ואני מקפידה לשמור על אותנטיות ומקוריות, ללא שימוש בבינה מלאכותית או עזרים אחרים, כולל בצילומים. אני גם מקפידה לעקוב אחרי בלוגרים אחרים, ללמוד, לפתוח את הראש, לקבל השראה ולהכניס את המקום שלי לתוך הסירטונים. חשוב לי לייצר לפחות סירטון אחד בשבוע, בכדי שלעוקבים שלי יהיה ערך ומחוייבות וגם לתת מענה לאלגוריתם של אינסטגרם שאנחנו עובדים גם בשבילו. יש פה עבודת הפקה רחבת היקף, זה לא נעשה על הדרך – אלא לאחר מחשבה.
לי באופן אישי גם חשוב להינות מהדרך ולספר את הסיפור ואני לא רודפת אחרי לייקים, אלא חשוב לי וגם ללקוחות התנועה והצפיות.
זה שיש לי 40 אלף לייקים לא חוסך לי עבודה ויש בלוגרים עם כמות עוקבים הרבה יותר גדולה שגם הם מתמקדים ברצון לחשוף את הפוסטים כמה שיותר. בסוף הכל נמדד במספרים. אני באופן אישי גם לא אהבתי בהתחלה להצטלם, ומנגד אהבתי תמיד לצלם רגעים מזוויות שונות, ומקומות, אבל ככל שהזמן עבר יותר ויותר התחברתי לזה, והבנתי שזה חשוב בקשר שלי עם העוקבים. זה מייצר משהו מחייב, אישי ומקורי, והיום אני מרגישה הרבה יותר בנוח מול המצלמה. פעם גם היה לי דף נפרד אישי ודף לטיולים ובתהליך שעברתי מיזגתי את שניהם כי זה נראה לי הכי נכון. היום ברור לי שאני גם הפנים של הדף וגם הלקוחות הפוטנציאליים רוצים בסופו של יום לעבוד מול הדמות שהם רואים".
"לכל עונה יש את הקסם שלה"
מזג האוויר בישראל תופס מקום מרכזי בבחירת התכנים של חן. בקיץ היא תעלה בדרך כלל המלצות למסלולים עם מקורות מים, ובחורף יותר זרימות של מפלים, שיטפונות מרבדי פריחות, מרחבים ירוקים ותצפיות מרהיבות. "לכל עונה יש את הקסם שלה", אומרת חן, "נפתחתי גם יותר לצילומים של בתי מלון ואטרקציות ואני חושבת בעתיד גם על צילומים במקומות בחו"ל, למרות שההעדפה שלי היא לצלם פה בישראל. במרחק של שעה וחצי נסיעה מביתי בגלבוע אני יכולה לטייל בארץ לאורכה ולרוחבה. מער לכך יש באזור שלנו אתרים נהדרים באזור עמק המעיינות, הגלבוע, עמק יזרעאל וכל הצפון שהוא פשוט מרהיב בעת הנוכחית".