הנשק שמספר את הסיפור: רובה התבור של רס"ן רז פרץ ז"ל מעפולה נמסר להוריו

יותר משנתיים חלפו מאז אותו בוקר גורלי של 7 באוקטובר, אך דמותו של רס"ן רז פרץ ז"ל מעפולה, בן 24 בנופלו, נותרה חרוטה בזיכרון הלאומי כסמל לנחישות, לעוז רוח ולאומץ לב נדיר; רז הסתער על מחבלי הנוחבה, נלחם בעוצמה ובגבורה יוצאת דופן וחיסל רבים מהם בקרב עיקש של מעטים מול רבים – קרב שבזכותו ניצלו חייהם של חיילים רבים, והפך לרגע מכונן של הקרבה והצלת חיים.
מאז נפילתו מונצח רז בשורה של יוזמות הנצחה ברחבי הארץ, ובהן הקמת אתר ההנצחה "המיגונית" בעפולה לזכר שבעת לוחמי גולני שנהרגו בקרב במוצב כיסופים, אתר שאמור להיפתח לקהל הרחב לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל באפריל הקרוב עם השלמת המימון, ונועד להעביר לדורות הבאים את עוצמות הקרב, רוח הלחימה והערכים של מי שנפלו בהגנה על המולדת.
לאחרונה, הושלם מעגל כואב ומרגש כאשר הנשק האישי של רז – רובה תבור הנושא עליו סימני פגיעות ירי – נמסר להוריו רוני ונאוה לאחר הסרת המכלול שלו ותהליך מורכב מול גורמים צה"ליים. הוא מוצב לעת עתה במרכז בית המשפחה כסמל מוחשי לגבורה; אביו, רוני פרץ, מתאר את המעמד כרגע "מרגש עוצמתי ומרגש מאוד, של כאב וגאווה גם יחד", ומוסיף כי הנשק "מספר את סיפור ההקרבה והגבורה של רז ושל הלוחמים שנפלו עמו", וכי בהמשך יוצב הרובה במיגונית כחלק מאתר ההנצחה הייחודי, שמטרתו לחבר בני נוער, חיילים והציבור הרחב למשמעות האמיתית של אותו קרב.
קבלת הנשק התרחשה בסמיכות להשבת גופתו של החטוף האחרון רן גואילי, חיבור מצמרר בין כאב אישי לכאב לאומי, וברקע זה בחר רוני, שיצא לאחרונה לפנסיה משירותי הכבאות כדי להקדיש חלק נכבד מחייו לטובת הנצחת בנו, להדגיש מסר אחד ברור: "נפילתו של רז ושל גיבורי צה״ל לא הייתה לשווא – זה הכוח שלנו כעם היהודי".