הפנטאנל, (Pantanal) הוא גן עדן עבור צלמי טבע, עם שטח של כ-150,000 קמ"ר המשתרע בעיקר על ברזיל, אך גם עם חלקים קטנים בפרגוואי ובוליביה, ואזורי ביצות והצפות הגדולים בעולם.
בפנטאנל יערות טרופיים, נהרות, מאזורי המחייה הגדולים ביותר בכדור הארץ לחיות בר ותמונה מרהיבה של טבע בתהליכי שינוי מתמיד.
החוויה הצילומית כאן היא לא רק אוסף של תמונות, אלא מסע באחד האזורים הביולוגיים העשירים והמורכבים בעולם. את זה גילתה מהר מאוד גם הצלמת מרלן נוי ממרחביה שיצאה למסע פראי בלתי נשכח בפנטאנל. לאורך השנים האחרונות מרלן נוי מתעדת בעלי חיים וטבע בצילומים מעוררי התפעלות – מכל רחבי יבשות העולם.
"מיקס אותנטי של אסטרטגיה ו'אתלטיקה', של צייד וטרף"
הפנטאנל הוא ביתם של אלפי מיני בעלי חיים, צמחים ודגים, רבים מהם נדירים ומאוימים. כל מסע חוצה יבשות, דוגמת זה שעברה מרלן, יכול כאן לחשוף סצנות שלא נראו בשום מקום אחר – זכרי יגואר חוצים את הדרך בנון שאלנטיות, חבורות קפיבארות מגיחות מבעד לערפל בבוקר, תנינים שטים בין הצמחייה העבותה, וציפורים מרהיבות מנפנפות במשק כנפיים מרחיב לב.
בפנטאנל, כל תנועה בטבע מתפתחת למיני דרמה של החיים. הצילום דורש סבלנות רבה, עקביות, ובעיקר כבוד לטבע. כל תמונה היא לא רק פריים, אלא רגע של גילוי – מיקס מטורף ואותנטי של אסטרטגיה ואתלטיקה, של צייד וטרף, יופי שברירי, וההבנה של הצלם את המורכבות של המערכת האקולוגית הזאת. זה מתרחש בין אם מדובר בצילום של חיות הבר, כמו יגוארים, טורפים שיצא להם שם עולמי, ציפורים צבעוניות ומרהיבות, או תיעוד של הצמחייה המגוונת.
הפנטאנל מציע אינסוף הזדמנויות למקום מפגש עם הטבע במובנים הכי אינטימיים שלו, כשכל זווית וכל שעת יום חושפים פן אחר של העולם האקולוגי. הזריחה שמציפה את המרחבים בצבעי זהב, השקיעה שמציירת את השמים בגווני אדום וסגול, והערפל שפורס מעל הנהרות – כל אלו הופכים את הצילום לחוויה שאותך לא רק כצלם, אלא כעד למופע טבע מהפנט.
"יש שפע של טרף פראי"
"היה לי חלום לראות יגואר בטבע, ובכדי להגשים את החלום הזה יצאתי למסע נוסף, עד לפנטאנל שבברזיל, המדינה הגדולה ביותר בשטחה ובאוכלוסייתה בדרום אמריקה", מספרת מרלן. היא שהתה עם בעלה עמיר כעשרה בימים במרחבי הפנטאנל, וכחודש בברזיל. לאזור עצמו הם הגיעו לאחר שלקחו טיסה מסאו פאולו ליעד הטרופי הקסום, שהגעה אליו הצריכה גם נסיעה של שלוש שעות ברכב.
"באזור הזה חם מאד, הלחות איומה, ומזג האוויר מאתגר. לעיתים ירד עלינו גשם זלעפות כשאנחנו בסירה קטנה המתנדנדת על המים במרחק לא גדול מהיצורים המופלאים והטורפים הללו. איזור הפנטאנל די שומם מאנשים והחוק בברזיל אוסר על ציד – כך שאין איומים של בני אדם ולכן יש שפע של טרף פראי. אחרי שהייה לטובת מסע הצילום התבהר לי מדוע כל כך חשוב לשמור על המקום הפראי הזה. הפנטנל עצום בגודלו, כגודל אנגליה, והוא מוגדר כביצה הגדולה בעולם. בפנטאנל נהרות, ביצות ואגמים ויש בו את מגוון החיות הגדול ביותר בכל יבשת אמריקה. בעונת הגשמים הכל מוצף ובעונה היבשה רוב החיות מתרכזות יותר בנהרות – לכן קל יותר לצפות בחיות.
"אנחנו הגענו ממש בסוף העונה היבשה וזכינו לראות כ-31 יגוארים שונים שזה נדיר מבחינת הכמות."
היגואר הוא החתול השלישי בגודלו, לאחר הטיגריס והאריה ונחשב לטורף על בדרום אמריקה. זה חלום לראות אותם משוטטים ביער, על גדות הנהר, יושבים על העצים ומחכים שקיימן או קפיבארה יעברו מתחתם. זה גם מרתק לראות אותם שוחים נגד הזרם ממש כמו יונק ימי, ולצפות באמהות משחקות עם גורים, לראות אותם טורפים, חלום של כל אוהבי הטבע".
"אין לקיימן סיכוי נגד היגואר"
חלק ניכר מגלריית התיעוד המרהיבה שלה במסע הנוכחי הקדישה מרלן ליגואר, החתול הגדול ביותר באמריקה, שלו כוח פיזי מדהים, לסתות חזקות במיוחד, יכולת ציד יוצאת דופן שמסתמכת בין היתר על תכנון מדויק, וסבלנות. "היגואר טורף בעיקר קיימנים, בכל גודל, האוכל האהוב עליו", היא מספרת, "הוא אורב להם בישיבה על הגדה או תוך כדי שחייה, או יושב על עץ מעל הגדה ובסבלנות רבה מחכה לקיימן שיעבור לידו. אז, ברגע אחד, הוא קופץ עליו ועם הנשיכה החזקה ביותר בקרב החתולים אין לקיימן סיכוי נגדו. לראות את המראה הזה זה לצפות בטבע בצורה הכי אותנטית שלו. היגואר דומה מאד במראה החיצוני לנמר אך שונה בהרבה מאפיינים: הוא גדול וחסון יותר מהנמר, הראש שלו עגול וגדול יותר וגם החברבורות שלו שונות-הן גדולות, כהות ומעטות יותר. הפסים עבים יותר אצל היגואר ובדרך כלל יש נקודות בתוך הכתמים – מה שאין אצל הנמר. גם הזנב שלו קצר ועבה יותר. הוא בדרך כלל צד את טרפו תוך כדי שחיה כשהטרף האהוב עליו ביותר הוא הקיימן, (אליגטור). נשיכתו עוצמתית ונחשבת כחזקה ביותר מבין כל בעלי החיים ממשפחת החתוליים. בשונה מיתר החתולים שתופסים בצוואר וחונקים, היגואר תופס בגולגולת הקיימן ומרסק אותה בשיניו החזקות. הקיימן לא מת מיד, גם כשהיגואר גורר אותו רואים שהקיימן עדיין מתפתל, מוות אכזרי לכל דבר. היגואר יכול לצד תנין גדול במיוחד, ולגרור אותו למסתור בין השיחים לאכילה רגועה ושקטה מבלי שיגוארים אחרים יפריעו ויטרידו אותו. 'סעודה' שכוללת אכילת קיימן שכזה יכולה להשביע את היגואר לכמה ימים טובים".
"חגיגה לכל צפר ואוהב טבע"
במהלך המסע 'נפגשה' מרלן עם טפיר, יונק אוכל עשב, שקט, ביישן וחששן מאד היוצא לחפש מזון בלילות ולכן קשה מאד לצלם אותו. "כשראיתי אותו באור יום הופתעתי", היא מספרת על החוויה, "מיד עצרנו את הרכב, יצאתי רגלית והחלטתי שהפעם אני חייבת לצלם אותו כראוי. התחלתי להתקדם לעברו באיטיות רבה בכדי לא להבריח אותו. כיוון הרוח היה לטובתי, הוא לא הרגיש בי והיה עסוק באכילה. התקרבתי בכפיפה ובזחילה עד שהגעתי למצב שבו אוכל לצלם ולבלות במחיצתו. רק אני והוא. צילמתי כמה דקות ואז חזרתי לרכב מבלי להפריע לו. זה היה אחד מההישגים שלי במסע זה.יצא לי גם לצלם לוטרת ענק אוכלת דג מיד אחרי לכידתו תוך שהיא תופסת אותו בחוזקה בכפות רגליה הקדמיות. הגור שלה הסתובב סביבה, צרח בקולי קולות, אבל היא לא שיתפה אותו בשלל שתפסה".
המסע בפנטאנל זימן למרלן גם צילומים מעוררי התפעלות של קפביארות, המכרסמים הגדולים בעולם, דוב נמלים ענק, שהוא דוב הנמלים הגדול ביותר בעולם והמוכר ביותר. הדוב מסתובב בין תלי טרמיטים ותר אחר נמלים וטרמיטים לארוחת בוקר. מרלן מדגישה כי הוא אחד היונקים המעטים שאין להם שיניים אפילו בבגרותם. "זו חיה מדהימה ובסכנת הכחדה ונקווה שיישאר בעולמנו בשנים הבאות", אומרת מרלן ומוסיפה: "יצא לי לצלם במסע המדהים הזה גם תוכים, ינשופים, דורסים ומאות ציפורים בטבע הפראי. זו הייתה חגיגה לכל צפר ואוהב טבע". ואחרי שהסתיימה החוויה הקסומה הזו מסמנת מרלן את היעד הבא שלה: חיפוש אחר נמר השלג בהרי ההימלאיה בפברואר הקרוב, שם היא צפויה לזכות בחוויה 'מקפיאה' – שכוללת מזג אוויר מאתגר של מינוס 30 מעלות, "אני יודעת שהולך להיות קשוח, אבל אני פשוט אוהבת את החתולים", היא אומרת לסיום.
