רב סרן במיל' איתן אורבך מבית שאן, שנהרג ביום שישי בתאונת דרכים בעת שחזר ממילוי תפקידו בבקעת הירדן, הובא אמש למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר. אורבך ז"ל היה פעיל חברתי ודמות מוכרת בקהילת העיר.
"אכפתי בכל נשימה"
"איתן היה איש של לב גדול, יוזמה, אחריות ונתינה בלי גבול", ספד לו סגן ראש העיר בית שאן, רונן גרשום: "הוא היה מהאנשים שאפשר לסמוך עליהם בכל רגע. איתן שימש מנהל הכספים של עמותת דרכי ציון בהתנדבות , תמיד ברגישות, מקצועיות וצניעות. נחמה, אשתו, הייתה מורה חיילת בבית שאן, ואנחנו הכרנו כבר מאז שהיינו תיכוניסטים. הקשר נבנה עוד אז והעמיק עם השנים. כמה שמחנו כשהחליטו לעבור מירושלים ולהקים את ביתם כאן בעיר. איתן היה גם חבר שכולו טוב תמיד עם עצה טובה, המצאה חדשה, מחשבה איך לשפר. דואג לנצרכים לקראת קמחא דפסחא, מתעניין בכולם, גבאי מסור של קהילת אור המקיף, יוזם, היה קצין בהגמ"ר אחראי על שמירות בחוות בבקעת הירדן. אפילו כשהיה יוצא לרכיבות אופניים, הוא היה מדווח מייד על כל מפגע, מתקשר, שולח הודעות קוליות ומוודא שנטפל. פשוט אכפתי בכל נשימה. כולו מחשבה אישית, לב גדול, רצון לעשות טוב למי שהוא אוהב. הוא ראה את הפוטנציאל של עמק המעיינות ובית שאן והביא תמיד רעיונות יצירתיים. איתן, בעלה של נחמה ואב לציון, דעאל, צרי, כרמי וארגמן. הכאב גדול מנשוא".
"נותרו רק דממה וכאב בלתי נתפסים"
ז'קי לוי, ראש העיר לשעבר: "איתן היה איש חסד, עמוד התווך של העיר, הגיבור שלנו. קשה לתאר במילים את גודל האובדן. איתן, רק בן 45, היה הרבה יותר מאיש צבא שמילא את תפקידו במסירות בהגנת בקעת הירדן. הוא היה הפנים החמות של בית שאן: פעיל נמרץ למען הקהילה, אדם עם נשמה ענקית ונדיבה, שפשוט נגע וחיבק כל מי שנקרה בדרכו. עוד כשבועיים, הוא היה אמור לעמוד בחופה, לחתן את בתו. במקום שמחת חיים, נותרו רק דממה וכאב בלתי נתפסים.
בשעה קשה זו אנו מחבקים חיבוק של כאב ותמיכה את אשתו היקרה, נחמה, ואת חמשת ילדיו המופלאים: ציון, דעאל, צרי, כרמי וארגמן. אין מילים שיכולות לנחם אתכם ברגעים אלו. כשמצטטים את הפסוק "הצבי ישראל על במותיך חלל – איך נפלו גיבורים" – זה מרגיש שהפסוק נכתב עבורו. איתן היה מגדלור של אנושיות, גבורה ואור".