מאז השביעי באוקטובר, מאות אלפי אנשי מילואים עזבו את בתיהם, משפחותיהם, ילדיהם, מקומות העבודה והשגרה המוכרת – כדי לחזור ולשרת את המדינה מתוך תחושת שליחות עמוקה ובלתי מתפשרת. זו אינה רק חובה חוקית, אלא ביטוי עוצמתי לפטריוטיות ישראלית אמיתית, שנולדת בלב הקהילה ומתרגמת למעשים.
בעמק יזרעאל– שם נולדו דורות של חקלאים, לוחמים וקצינים בכירים – הפטריוטיות היא לא סיסמה, אלא דרך חיים. זוהי אהבת הארץ שמושרשת בדי.אן.איי היזרעאלי, בלכידות בין השכנים, בתחושת האחריות ההדדית ובמוכנות הבלתי מתפשרת להתייצב בעת צרה.
בתוך המציאות הזו, בולט במיוחד סיפורו של אלוף משנה (במיל') זיו ורהפטיג, מהיישוב הקהילתי, שמאז אותו יום גורלי באוקטובר הספיק לצבור 597 ימי מילואים – בהתנדבות מלאה. שלושה ימים בלבד מפרידים בינו לבין 600 ימי שירות מצטברים – מספר כמעט בלתי נתפס.
ורהפטיג נושא עמו את ערכי העמק כמו דגל: צניעות, עמידה איתנה, מחויבות למדינה ולחברה, והבנה עמוקה שצריך להוביל לא מהשורות האחוריות – אלא מהחזית. סיפורו אינו רק אישי – הוא מייצג את הרוח המפעמת במילואימניקים מכל רחבי הארץ, וכמובן מהעמק, שממשיכים להקריב למען מדינה שבלעדיהם לא תוכל לעמוד.
ורהפטיג, נשוי פלוס 3, הוא סבא טרי לאלה. ברזומה הצבאי שלו תמצאו 25 שנות שירות בחיל התקשוב. בתפקידו האחרון שימש כראש ענף תורה של החיל. מאז השחרור, משרת במילואים בתפקיד מרכזי במטה הכללי.
• איפה תפס אותך ה-7 באוקטובר?
התעוררתי מוקדם ושתיתי קפה של בוקר. הבת שלי, שהיא קצינה במג״ב קיבלה טלפון ב-6:40 שהיא מוקפצת עם המחלקה ואז פתחתי טלויזיה, ראיתי מה קורה ובתיאום עם מפקדי הסדירים קפצתי למיקום שלי בחירום.
• איפה אתה משרת מאז ה-7 באוקטובר?
מדובר בתפקיד מרכזי בניהול וניהוג המערכה, מעבר לכך לא ניתן להרחיב.
• מה המשימות עיקריות?
תיאום מערכות התקשוב השונות בגזרות הלחימה בין אגף התקשוב ויחידותיו למטכ״ל והפוך, הבנה של הצרכים המבצעיים ותרגומם ל״שפה תקשובית״ מול אגף התקשוב ויחידותיו. זוהי עבודה מורכבת מול גורמים שונים במטכ״ל וגורמים מדינתיים.
• מהם האתגרים המרכזיים?
שמירה על כשירות מבצעית לאורך זמן. הבנה של הצרכים המבצעיים בתוכניות שונות (לא תמיד ברור מה נדרש) וסיוע בגיבוש תמונת המצב להחלטות מפקדים.
• איפה אתה פוגש את הקשיים? אתה מזהה שחיקה בקרב חיילי המילואים?
אין ספק שמלחמה כזו ארוכה אינה חלק מהיערכות הצבא. זה מייצר הרבה אתגרים. במישור האישי, זהו אתגר גדול. לשמחתי, גם המשפחה וגם מקום העבודה הנוכחי – מוטורולה סולושנס, גילו ועדיין מגלות, הבנה וסובלנות.
• האם אתה רואה שינויים בדור הצעיר של הלוחמים והקצינים ביחידה?
בהחלט כן. זה דור שונה מאוד בהתנהלות היום יומית. ניתן לראות זאת בצורך לבצע הכל כאן ועכשיו. המערכות הצבאיות הותאמו גם הן לדור הלוחמים הנוכחי. הרבה פחות דיבור במערכות הקשר המורשתיות – יותר שיח דיגיטלי והודעות בסגנון וואטסאפ.
• רגע שזכור לך במיוחד – במהלך כל הימים האלה?
היו במלחמה הרבה רגעים היסטוריים, כאלה שהציבור ראה וכאלה שלא. עליי, השפיעו 3 עיקריים. הראשון, הידיעה שנרצחו 7 מבני הישוב בו אני גר, אחוזת ברק. עד שהתברר שהם לא בין החיים, בכל זמן פנוי במשמרת חיפשתי סרטונים שלהם, אולי הם בין החיים. השני, היום הדרמטי שבו החל חיסול ארגון החיזבאללה, מה שקרוי מבצע הביפרים. התפללתי שרה״מ יאשר גם את פעולות ההמשך, אחרת לא היינו מגיעים לשלב של מחיקת החיזבאללה. והשלישי, כשאתה רואה על המסכים את שדרת המטוסים שטסה וחוזרת מאירן – רגע של גאווה בתכנון משובח וביכולות צה״ל.
• מהן ההשפעות ברמה האישית מכל כך הרבה ימי מילואים?
ההשפעה בעיקר היא בכך שאתה עובר תהליך של הקפדה על לוח הזמנים, בכדי לעמוד במשימות היומיומיות במילואים ובכדי לא לייצר פערים בעבודה. בסוף, בסדרי העדיפויות ברור שנפגע הזמן האישי וכתוצאה מכך זמן האיכות עם המשפחה וחברים. כעצמאי, לא יכולתי לקחת על עצמי יותר עבודות מזו המרכזית. זה בהחלט השפיע.
• איך זה משפיע על המשפחה? הילדים, הזוגיות? יש תמיכה מלאה או גם קושי?
יש תמיכה מלאה. בצד זה, גם קשיים. אני משתדל לארגן את הזמן כך שאהיה נוכח ברגעים משמעותיים כמו הולדת נכדתי והיום בו בני סיים י״ב והיתה מסיבת הסיום. זה לא פשוט, אבל אנחנו צוות מקצועי ומגובש במילואים ואחד תומך את השני. כפי שאמרתי, יש פגיעה ב״מותרות״ של החיים, אבל כשאתה חושב על החטופים, זה ממש בקטנה.
• האם חשבת לפרוש באמצע, או היה רגע שבו אמרת "אולי מספיק"?
לעולם לא!
• מה היה הכי חסר לך בימים האלה מהחיים האזרחיים?
המיטה בבית. האוויר של העמק בשעות המוקדמות של הבוקר.
• האם אתה מרגיש שהמערכת הצבאית יודעת להעריך את פועלם של אנשי המילואים ברמה הנכונה?
בהרבה מובנים, כן. אני חייב לציין שבהקשר זה חל שיפור ניכר.
• מה למדת על עצמך במהלך התקופה הזו שלא ידעת קודם? למרות שאתה איש צבא בעברך?
האמת, שלא התחדש דבר. אולי התחדדו יכולות מסוימות ושיפרתי את הידע שלי במערכות הצבאיות החדשות שבהן מטבע הדברים לאנשי מילואים יש פחות ידע בגלל שלא עובדים איתן ביום יום.
• איך אתה רואה את תפקידך כאדם – לא רק כמפקד – בתוך האירועים ההיסטוריים האלה?
וואוו, האדם לפני הכל! הרגישות התחדדה מאוד. אי אפשר להישאר אדישים לאור אירועי ה-7/10!
• בפוזיציה של קצין ואיש מילואים ששירת מאות ימים, אם היית צריך להעביר מסר לציבור – אזרחים וחיילים כאחד על החיבור של צה"ל על רקע הקיטוב בחברה הישראלית – מה היית אומר להם עכשיו?
יש לנו מערכת בטחון אחת ויחידה שבה צבא, שב״כ, מוסד, מ״י, שב״ס, כב״א ומד״א ונגזרותיהם (לדוגמה מג״ב) וצריך לשמור עליה ולדאוג שישרתו בה אנשים מצויינים ודעתנים! כאלה שהמערכת חפצה ביקרן.
• אתה מצליח לישון טוב בלילה? או שהראש ממשיך "לעבוד בשטח"?
עובד 24/7. ישן 2-3 בלילה גג.
• קיבלת לאחרונה דרגת אלוף משנה, עד כמה זה מרגש?
מרגש מאוד. ממלא אותך באחריות נוספת וגאווה למשפחה וחברים קרובים.
• עשית 597 ימים, מתי תשלים ל-600?
מניח שכשאשוב מהחופשה שיצאתי בימים אלה…
