עולם האתלטיקה עצר את נשימתו למשך כמעט שעתיים תמימות בצפייה אחר ריצה מדוייקת להפליא של רץ מוכשר מקניה בשם אליוד קיפצ'וגה.
ה-12 לאוקטובר 2019, ייזכר היום שבו נקבע שיא אנושי חסר תקדים. פעם ראשונה בהיסטוריה שרץ מרתון מצליח לרדת משעתיים (1:59:40.2).
שיא אנושי מדהים ויש שישוו אותו לאדם הראשון שנחת על הירח. למה שיא אנושי ולא שיא מרתון רשמי (42.195)? מכיוון שטכנולוגיה, פרסום, כסף ותנאים אופטימליים סייעו לרץ המרתון לרדת משעתיים.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לצורך ה"ניסוי" הוכשרו 41 מכתיבי קצב שרצו בסנכרון קפדני, מחושב והתחלפו כל 4 ק"מ. הרצים נעלו נעלי ריצה מיוחדות של נייקי שהונדסו במיוחד לאירוע זה. המסלול היה מסלול שטוח בוינה שבאוסטריה, מזג אוויר בהזמנה, 9 מעלות ללא רוח ובנוסף רכב ליווי עם סימון לייזר על הכביש שדוחף את הרצים לעמוד בקצב המצופה ובעצם כל מה שאינו נכלל בחוקי מרתון, אבל זה בסדר, כי מה שאליוד המרתוניסט הכי מהיר בעולם רצה להראות הוא, שאף אדם אינו מוגבל ושיאיים נועדו לניפוץ. אגב, שיא העולם במרתון הוא לגמרי שלו ועומד על 2:01:40, אז יש לנו רף חדש ליכולת פיזיולוגית אנושית שנעשתה כמובן בסינרגיה ועבודת צוות מושלמת. כרצה למרחקים ארוכים וכמאמנת קבוצות ריצה אני חווה את המסגרת הקבוצתית כמדרבנת, מקדמת ומעודדת אנשים שחוברים יחדיו להגשמת היעד.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
המטרה היא אישית וההישג הוא אישי אבל השמחה היא של הקבוצה, לדוגמה: יום הולדת, היום הולדת היא שלי, אבל לא ארצה לחגוג אותה לבד. אירועי ריצה הפכו לפסטיבלים של ממש, אווירה מעודדת, מזמינה, הרבה יותר מאירוע ספורט, זה אירוע חברתי עם מוזיקה, אוכל ושתייה. בין הרצים נוצר קשר מיוחד, יש מי שחווה את אותו מסלול ומחכה לך בקו הסיום, לי יש כמה חברים כאלה, מתחילת הדרך, אלה חברים לחיים. ממליצה לכל מי שרוצה לרוץ ולהתנסות בריצה למרחקים ארוכים לעשות זאת במסגרת קבוצתית ולהתחבר לרצים בעלי יעדים משותפים.
אסתי דה פז, מדריכת ריצות ארוכות, בוגרת מכון וינגייט. מאמנת אישית ומאמנת קבוצות
כיתבו לי strunning1@gmail.com
חפשו אותי בפייסבוק estidepaz1