• מהם חוקי ירושה במושבים:
בעלי הנחלות במושבים בישראל מחזיקים במשק אשר הוקצה להם בעבר במעמד של בר רשות. הזכויות המוקנות לבעל הנחלה הינן זכויות אובליגטוריות שאינן קנייניות בהתאם להסכם המשבצת החל על המשק החקלאי. במרבית המושבים ההסכם הינו הסכם משולש הנערך בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית. אלה מעניקות זכות שימוש לחבר האגודה בשטח ביתו ובשטחים החקלאיים הצמודים לנחלה.
הסכם המשבצת הרלוונטי מטיל מגבלות בהעברת הזכויות לאחר הפטירה, בראש ובראשונה הוא כולל הוראה לפיה, המשק החקלאי אינו חלק מהעיזבון של בעל הנחלה, דבר אשר הקשה על העברתו באמצעות צוואה. כמו כן ישנה הגבלה על מסירת זכות השימוש בנחלה לאחר פטירה ליותר מילד אחד.
כמו כן, בת הזוג של בעל הנחלה זכאית לקבל אותה עם פטירת בן הזוג, ובמידה ובעל הנחלה ביקש באמצעות צוואה לשלול את זכותה של בת הזוג במשק, הרי שהצוואה נפסלה בהיותה סותרת את הסכם המשבצת.
בעלי המשקים יכולים לקבוע את זהות היורש שיקבל את המשק לאחר הפטירה באמצעות מינוייו כ"בן ממשיך", זהו אותו בן אשר נבחר על ידי ההורים להקים את ביתו בנחלה בצמוד להוריו, מעבד עימם ביחד את הגידולים החקלאיים, ומצפה שעם לכתם מן העולם יעבור המשק לרשותו.
• צוואה במשק חקלאי אל מול בן ממשיך :
בשל המגבלות הקיימות בדבר העברת המשק לאחר פטירה וטרם התייעצות עם עורך דין נחלות במושבים, מצאו עצמם יורשים של בעלי נחלה במאבקים ממושכים בינם לבין עצמם, כך למשל ילד שמונה כבן ממשיך עוד בחייו הוריו, גילה להפתעתו כי לאחר פטירתם הותירו אחריהם צוואה אשר מחלקת את המשק בין כלל היורשים, זאת בניגוד למינוייו כבן ממשיך. היו מקרים שהובאו לפתחו של בית המשפט בהם הבן הממשיך זכה בכל הנחלה למרות קיומה של צוואה, והיו מקרים בהם הצוואה גברה על מינוי הבן הממשיך, כך שהאחרון נדרש לפצות את אחיו במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע, בוטל מעמדו כבן ממשיך והוא זכה בחלק שווה מהירושה כמו יתר אחיו.
• חלוקת נחלה בין יורשים:
כאמור, על העברת זכויות לאחר פטירה של בעל המשק החקלאי קיימות הגבלות אשר אינן מאפשרות לבעל הנחלה להעביר את המשק לאחר פטירה לכלל ילדיו. במקרים רבים בהם לא מונה בן ממשיך, או כאשר המינוי בוטל עוד בחיי ההורים או לאחר פטירתם בשל פגמים במינוי, או כאשר נעשתה צוואה שסותרת את הוראות ההסכם המשולש, התבצעה חלוקת נחלה בין יורשים, כך שאחד מהיורשים קיבל את המשק ופיצה את אחיו בגובה חלקם בירושה. במקרים בהם לא היה ילד שביקש לקיים את המשק, מכרו היורשים את הנחלה לצד ג' והתחלקו בתמורה שהתקבלה לאחר ניכוי התשלומים לרשות מקרקעי ישראל ורשויות המס.
• התפתחות בפסיקת בתי המשפט לגבי צוואה במשק חקלאי :
בשנים האחרונות החלה התפתחות בפסיקת בתי המשפט, המגמה היא לקבל ולכבד את רצון בעל הנחלה כפי שציווה בצוואתו. כך למשל אם בעבר ערך בעל הנחלה צוואה המחלקת את המשק בין כלל ילדיו, הרי שהצוואה לא היתה תקפה לגבי העברת המשק בשל ההגבלות בהסכם המשולש. כיום מספר פסקי דין כיבדו צוואה שבה ציווה בעל הנחלה על חלוקת המשק ליותר מילד אחד, כך למשל באחד המקרים בו בעלת משק שהלכה לעולמה ציוותה את הנחלה לבתה ואת שאר האדמות החקלאיות לשאר הילדים, בתי המשפט מצאו פתרון יצירתי, שמצד אחד מכבד את הוראות המנוחה בצוואתה, ומצד שני שמרו על עיקרון אי פיצול הנחלה, באותו מקרה בית המשפט הורה כי המשק בכללותו ימסר לבת, אך היא תפצה את שאר אחיה בשווי של השטחים החקלאיים אותם ציוותה המנוחה לשאר הילדים. זהו מקרה פרטי של התנגשות של צוואה בכללי הסכם המשבצת, אך המגמה בפסקי הדין האחרונים הינה לנסות ולמצוא איזון בין הוראות הצוואה לביען הסכם המשבצת החל על המשק החקלאי.
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי המשתנה ממקרה למקרה.