נוף הגליל: נעצרה כריתת המטע ההיסטורי בחוות סג'רה

בעקבות התערבותה של המועצה לשימור אתרים, הוציאה בסוף השבוע עיריית נוף הגליל צו מנהלי ארעי להפסקת כל עבודה בשטח מטע הזיתים ההיסטורי של חוות סג'רה. בכך, נבלמה בינתיים התכנית לכריתת אלפי עצים בשטח המטע.
בימים האחרונים נודע למועצה לשימור אתרים על אישור לכריתה של יותר מ-6000 מעצי המטע, שניתן לבקשת מושב שדה אילן.
בעקבות זאת, שלחה המועצה התנגדות דחופה ליו"ר מושב שדה אילן, ארז דיטור, ולפקיד היערות האזורי, פאדי ראשד, ובמקביל עידכנה  את עיריית נוף הגליל שרובו של המטע נמצא בשטחה ומסומן בתכניות כאזור שטחים פתוחים ויער,  על כך שנכס היסטורי בתחומה עומד להיהרס. ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט שעודכן כוונת הכריתה פנה לפקיד היערות הארצי בדרישה לבטל מידית את תכנית הכריתה עד לבירור הנושא, ובהמשך הוציאה העירייה צו הפסקת עבודה.
בהתנגדות ששלח מדגיש אורי בן ציוני, מנהל מחוז צפון במועצה לשימור אתרים, כי מדובר במטע בעל ערכי שימור גבוהים, המהווה שריד משמעותי ביותר בתולדות החקלאות בארץ ישראל.
עוד נאמר בהתנגדות כי: "המועצה לשימור אתרים מתנגדת נחרצות לכריתת העצים, ודורשת לתאם עימה כל מהלך ויוזמות עתידיים במטע ההיסטורי. ככלל, חשוב לבסס מהלכים של תיאום בין פקידי היערות לבין המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בכל הנוגע ליוזמות כריתה במטעים היסטוריים. זאת, כדי להימנע ממתן אישורי כריתה של נכסי מורשת. מתודולוגיה של תיעוד והבנת חשיבותו וגבולותיו של המטע, או האתר החקלאי ההיסטורי, תאפשר תכנון נכון ומאוזן של המרכיבים החשובים לשימור, לצד יוזמות של עקירות וכריתות לטובת התחדשות חקלאית".
הרקע היסטורי ההיסטורי של הכרם, בשנת 1899, רכשה חברת יק"א כ-17 אלף דונם מאדמות סג'רה, במטרה להקים במקום מרכז אזורי להכשרה חקלאית עבור אנשי העלייה השנייה, וכן מרכז שירותים עבור תושבי האזור כולו. חוות סג'רה נחשבת עד היום לאחד המקומות החשובים ביותר מבחינה היסטורית – הן בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט, והן בתולדות התפתחות ענף החקלאות בארץ. בין היתר, נוסדו בה ארגונים כמו 'הקולקטיב החקלאי' ו'לגיון העבודה', וכן נערך, על ידי חנה מייזל שוחט, הניסיון הראשון לשלב נשים צעירות בעבודה חקלאית. הצלחתו של ניסיון זה, הובילה את מייזל שוחט להקים את 'חוות העלמות' המפורסמת בחצר כנרת. על חלק מאדמות החווה, הוקמה ב-1902 המושבה אילניה, ובחווה עצמה עבדו לתקופות מסוימות לא מעט מאבות היישוב, בהם גם עולה חדש בשם דוד גרין, לימים – בן גוריון. זמן קצר אחרי הקמת החווה, יזם מנהלה דאז, אליהו קראוזה, את נטיעתם של אלפי עצי זית בשטחה.