סיפור חייו של יצחק בן מנחם ז״ל הוא סיפורו של דור שלם: חלוץ, אמן, ממציא ולוחם תרבות. מוורשה ופריז ועד קיבוץ משמר העמק, הוא שילב אמנות, עשייה טכנולוגית ומאבק חברתי. תערוכה חדשה שתיפתח ביום שבת הבא בקיבוץ משמר העמק מחזירה לאור את פועלו הרב־תחומי והנוקב שפעל בארץ ובמחתרת, בהוראה, ביצירה ובבניין מוסדות תרבות וביטחון בראשית המדינה, ומזמינה את הציבור להכיר מחדש דמות ייחודית זו. (נכדו בארי שפירא סייע באיסוף וכתיבת תולדותיו).
• התפרנס כצייר פורטרטים בגדה המזרחית בפריז לצד האמן הסוריאליסטי מארק שאגאל
חייו של יצחק בן מנחם ז״ל החלו בוורשה של ראשית המאה ה־20 והובילו אותו אל לב העשייה האמנותית והחלוצית של זמנו. מילדות בבית עברי, דרך פעילות בתנועות נוער, לימודי טכנולוגיה ואמנות, ועד פריז של האמנים הגדולים – סיפורו שוזר יצירה, אידאולוגיה וגורל משפחתי טרגי שהניע מסע חיים יוצא דופן.
אביו של יצחק, מנחם קרוק היה סוחר עצים. יצחק למד בבית ספר עברי "חינוך". בגיל 13 הצטרף לשומר הצעיר ואחר כך ל"החלוץ", הדריך בתנועה ושם הכיר את פלה – שהייתה חניכה שלו.
בהמשך למד בתיכון מקצועי 'פוליטכניק' מכונאות עם התמקדות בלימודי שרטוט, מסגרות, חרטות וחשמל שנחשב לשיא הטכנולוגיה בתקופה דאז). כמו כן למד באקדמיה אומנות וציור בוורשה.
בכדי להימנע מחובת גיוס לצבא הפולני הוא עזה לפאריז, ובעיר האורות, הוא התפרנס כצייר פורטרטים בגדה המזרחית עם ציירים רבים ביניהם מארק שאגאל, מי שנחשב בעיני רבים לצייר היהודי המפורסם ביותר בעולם. לימים סייע בהבאת חלונות שאגאל למרכז הרפואי הדסה בבירה ירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, נשלח אב המשפחה, מנחם קרוק לסיביר שם נפטר.
יצחק הצטרף לקבוצת אלזס בחדרה ומשם עלו ב- 1923 להקים את קיבוץ משמר העמק. עם העלייה לארץ, יצחק עיברת את שם המשפחה – ובחר "בן מנחם" ע'ש אביו. שנה לאחר מכן חלה יצחק בטיפוס ונסע להחלים בפריז. אהובתו פלה הגיעה לפריז, הם נישאו ועלו יחד לישראל להמשיך במשימת הקמת קיבוץ משמר העמק.
באותם ימים בקיבוצים, רק מי שעבד בחקלאות ובעבודות כפיים נחשב למועיל לבניין הארץ, ואמנים לא זכו לזמן ליצירה. בשנת 1935 הקים יצחק בן מנחם, יחד עם מספר אמנים נוספים, את אגודת האמנים הקיבוצית, שהעניקה להם יום בשבוע להתמסר לאמנות. הוא וחברו מקיבוץ מזרע סיירו בקיבוצים, והעלו את המודעות לחשיבות האמנות ולתפקיד האמנים בראשית המפעל הקיבוצי.
• המכונות הופעלו "בפס יצור" וייצרו אלפי כדורים ברצף
בשנת 1946 הוא נקרא ע"י ארגון ההגנה לסייע במציאת פתרון לכדורי רובה שהתפוצצו בקנה הרובה. ב"מעבדה", מתקן סודי בסליק בתל אביב, יצחק פיתח מכונות לעיבוד מתכת ליצירת כדורי רובה 7.92 מ"מ, ו- 9 מ"מ. (עד אז יוצרו הכדורים מצינורות נחושת שנחתכו באורך המתאים, נחרת פס הכרכוב מאחור- וקווץ – החלק הקדמי לתפיסת הקליע).
יצחק פיתח מכונת מבלט הדופקת את פח הנחושת לצורת תרמיל. בנוסף פיתח שם משקל עדין למדידת כמות חומר נפץ מדויקת.
המכונות הופעלו "בפס יצור" וייצרו אלפי כדורים ברצף. בהמשך הגיעה מכונה מפולין ויצחק סייע בהתקנתה במכון אילון הקיים כמוזיאון למבקרים עד היום. עם שיבתו לקיבוץ משמר העמק החל לפעול להקמת מפעל תמה הפועל גם בעת הנוכחית.
יצחק לימד אמנות בתיכון המוסד ולאורך השנים צייר, חרט ופיסל – ואפילו יצר צבע מיוחד שהרכבו לא פוענח עד עצם היום הזה.
יצחק הקים את ספריית אנקורים, לימים ספריית הפועלים ואף צייר במשפט אייכמן. את האיורים, מצאה נכדתו, רקפת עברי, במרתף בית הוריה ותרמה אותם למוזיאון לוחמי הגטאות בו מוצג התא בו ישב אייכמן במשפטו.
במשך כל שנות חייו ערך והשתתף יצחק בתערוכות משותפות ותערוכות יחיד, בהם ביטא את האדם והחברה בה הוא חי. יצחק תמיד עמד על דעתו ומוכן היה להיאבק על עקרונותיו. הוא נפטר ב- 12.11.1969. בן 66 היה במותו.
ב 24.1 תיפתח תערוכת ציוריו בגלריה במשמר העמק. הפתיחה החגיגית תערך בשעה 11:00. ביום שישי 13.2 בשעה 11:00 יערך סימפוזיון בנושא עיזבונות. נושא שמעסיק רבות, יורשי חפצי אמנות. התערוכה תנעל ב 28.2. הציבור מוזמן. הכניסה חופשית.
