ריטריט חד-יומי לזוגות שהתקיים ביום שלישי במכללה האקדמית עמק יזרעאל, בשיתוף שמואל סאקט וקרן 'עם ישראל חי' הציב את המרחב הזוגי בפרונט עם נבחרת המומחים המובילה בישראל.
המלחמה המתמשכת גבתה מחירים כבדים מהתא המשפחתי. שירות מילואים תחת אש, חרדות עמוקות, אובדן וניהול בית לבד יצרו מציאות מורכבת. אולם לצד הדיווחים על שחיקה, אנשי המקצוע זיהו בשטח מגמה הפוכה ומעוררת השראה: דחף עצום של זוגות לשיקום, צמיחה פוסט-טראומטית ומקסום האהבה.
את המענה המקצועי והרעיוני למגמה הזו הובילה עו"ס אורה שושן, מטפלת זוגית ומשפחתית ותיקה, מקימת מרכז 'חיבורים' בבית שאן ויוזמת הכנס. שושן, שפוגשת עשרות זוגות בשנה בחדר הטיפולים שלה, זיהתה לאחרונה זינוק חסר תקדים בפניות לטיפול, שהגיע דווקא מרצון לצמיחה בעקבות חוויית ה'כמעט מוות' של הלוחמים בשטח.
"החשיפה הממושכת לסכנת חיים גרמה ללוחמים ולבנות זוגם להבין שהחיים קצרים", הסבירה שושן. "התובנה הזו ייצרה דחף פנימי עצום לא להתפשר על זוגיות על אוטומט, אלא רצון עז למקסם את החוויה הזוגית, הלמידה והקשר. המפגש האינטימי בין בני הזוג הוא שפה ייחודית. שפה חושית, נטולת מילים, המהווה ביטוי עמוק לקרבה ותשוקה. למרות זאת, זוגות רבים גילו שדווקא בתוך המרחב הזה, הקול שלהם הולך לאיבוד. מבוכה, פחד לאכזב ורצון לשמור על 'שלום בית' הובילו לא פעם לבחירה כואבת במיניות מתוך ריצוי.
הבחירה לגעת בנושא הזה בכנס הייתה קריטית בעיניי, והיא המפתח לריפוי ולקרבה אמיתית. כדי לפרוץ את מעגל הריצוי היינו צריכים ללמוד מובחנות: היכולת להיות בקשר קרוב ועמוק ובו-זמנית להישאר נאמנים לעצמנו, לגבולות ולרצונותינו. בכנס בנינו קומה חדשה של אהבה והרחבנו על האופן שבו נוכחות רגשית, הקשבה לגוף והסכמה להיות פגיעים מתמירות את השפה הרגשית והמינית. למדנו שדווקא במקום שבו המבוכה פוגשת את האומץ, נולדת התשוקה האמיתית".
"כל אפטר הציף מחדש, הכל היה מאוד קשוח"
מי שחיו את המציאות הזו ישירות מהשטח והגיעו להשתתף באירוע הם יוסי וטליה גמליאל מהגלבוע. יוסי, מ"פ שריון במילואים, סיים ממש בסמוך לכנס סבב לחימה ארוך ועצים בעזה, שנמשך ברצף מאז חג הפסח. השניים הביטו לאחור ודיברו בגילוי לב על המחירים ששילמו במהלך התקופה.
"יוסי סיים תפקיד, וזה הציף את הצורך לסכם את כל מה שעברנו", שיתפה טליה. "השחיקה הייתה מאוד קשה לנו והמחירים התגלו בכל פעם עוד קצת. אם זה ילד שהתמודד, או הזוגיות שהייתה צריכה להיבנות מחדש. כל אפטר הציף ומאתגר מחדש. היו לשנינו הרבה שאלות, וזהויות שזנחנו בתקופה כזאת כשאני הייתי כולי All-in לבית והוא All-in לצבא".
מתוך השאלות הללו הקימו השניים את הפודקאסט הזוגי המצליח "קודקוד, כאן בית", והגיעו לכנס כדי להעניק השראה וכלים מעשיים לזוגות אחרים. "העצה הראשונה שלנו הייתה לא לתת לזה לעבור, אלא להיות בזה ולהקשיב", הסבירה טליה. "זה שחיכיתי לו שלושה חודשים לא אמר שהוא חוזר ותוך שנייה מתאפס. היינו צריכים מלא חמלה ו'אשראי זוגי'. להבין ששום דבר לא הכין אותנו לאתגר כזה, וללכת לטיפול, להתייעץ ולראות שיש לנו את התקציבים הרגשיים למתנות שאנחנו מבקשים זה מזו".
מריבה היא לא סימן שהקשר לא עובד
אל התובנות הללו הצטרפה נעמה אנסבכר, מטפלת זוגית ומשפחתית שהרצתה בכנס. אנסבכר שיתפה בתהליכים העמוקים שעברו על זוגות בתקופה זו: "בשנים האחרונות פגשתי יותר זוגות שניהלו את המריבות שלהם בתוך מציאות הרבה יותר מורכבת. התקופה הזו הביאה איתה שינויים חברתיים, כלכליים ואישיים משמעותיים. כל אחד מבני הזוג עבר תהליכים משלו, נוספו עומסים, התפקידים השתנו, והמריבות נשאו על גבן הרבה יותר מאשר הוויכוח עצמו. לא פעם זוגות הגיעו אליי כשהם משוכנעים שעצם העובדה שהם רבים כל כך היא סימן שהקשר שלהם כבר לא עובד".
לדבריה של אנסבכר, מדובר באשליה מסוכנת. "מריבה היא לא מבחן לזוגיות, אלא מבחן ליכולת שלנו לפגוש את האדם שמולנו גם כשאנחנו שונים ממנו. זוג שהגיע אליי אחרי חודשים של ויכוחים סביב חלוקת האחריות בבית היה בטוח שהבעיה היא מי עושה יותר. אבל כשהצלחנו לעצור את הוויכוח עצמו, התברר שכל אחד מהם ניסה לקבל מענה לצורך אחר. הוא חיפש לדעת אם עדיין יש לו מקום בבית הזה, והיא ניסתה להבין אם עדיין יש לה על מי להישען. ברגע שהשיחה עברה מהטענות אל השאלות שמסתתרות מתחתיהן, המריבה הפסיקה להיות מלחמה והפכה לשיחה. זו הגישה שהצגנו בכנס: לפני שמנסים לפתור את הוויכוח, כדאי להבין על מה הוא באמת. כשמצליחים לזהות את הצורך הרגשי, הקשר כולו עולה קומה".
"הכנס הזה הוא מטען זוגי עבורנו"
עבור המשתתפים, הכנס היווה נקודת עצירה הכרחית בתוך השגרה המתישה. הודיה ברוכי, שהשתתפה בכנס יחד עם בעלה יצחק, תיארה את החוויה כעוגן קריטי לחייהם: "הכנס הזה הוא מטען זוגי עבורנו ואנחנו מגיעים כבר ארבע שנים ברצף בלי להפסיד. יצחק ואני נשואים 5 שנים, אלו נישואים שניים עבור שנינו. כל אחד הגיע עם ילדים מנישואים קודמים, ויש לנו ילד אחד משותף. אנחנו גרים בבית שאן. בעלי שירת קרוב ל-400 יום מאז השביעי באוקטובר בגדוד יהונתן של חטיבה 5. זה גדוד מתמרן והם היו בעיקר בתוך עזה, אבל גם על גבול ובתוך סוריה, והגדוד אפילו נכנס ונלחם בתוך לבנון".
עבור הודיה ויצחק, המציאות הזו טלטלה את עולמם. "זו מציאות שלא הכרנו לפני ברמה הזוגית, כי בעצם שנינו חווינו בעבר אירועים משמעותיים ולא פשוטים, אבל תמיד בנפרד. זו השנה הרביעית שלנו בכנס. אנחנו ממש משתדלים להגיע כי זו הזדמנות לעצור את החיים, במיוחד בתוך החופש הגדול של הילדים, ולשים דגש על הזוגיות. נהנינו מאוד מהסדנאות הזוגיות, ומזה שיש המון מבחר וכל אחד יכול לבחור את הנושאים שמדברים אליו. אנחנו ממליצים ממש". כשנשאלה הודיה האם הכנס מהווה תחליף לטיפול זוגי, השיבה בכנות: "לא הרגשנו שאנחנו צריכים טיפול זוגי. לדעתי זה לא מחליף טיפול, אבל זה בהחלט נתן לנו קצת אוויר, ואפילו יכול להציף את הצורך בטיפול עבור מי שזקוק לכך".
למידה, תרגול ונבחרת המומחים המובילה
במהלך הריטריט הייחודי, נהנו המשתתפים משילוב של למידה משמעותית, סדנאות אינטימיות ומפגש חווייתי. השנה חיכתה למשתתפים נבחרת מרצים מהשורה הראשונה: ד"ר מולי גרוסמן: העביר שתי סדנאות בנושא תקשורת לקרבה אינטימית וכלים לשמירה על החוסן הזוגי בצל המלחמה.
אפרת צור: הרצתה על מושג המובחנות: "להיות יחד בלי לאבד את עצמך". הרב שלמה ואורה שושן: קיימו סדנה זוגית ייחודית להקשבה ותקשורת שסייעה להכיר במה שיש. יסכה ויהונתן שומר: העבירו סדנה העוסקת בקונפליקט של היחיד מול הזוגי: "כששני חלומות מבקשים בית אחד". יונינה רובינשטיין: לקחה את המשתתפות לצלילה מרתקת להבנת חשק, עוררות ועונג נשי, בשילוב היכרות עם עולם אביזרי העונג. טלי זיו: הנחתה סדנה רגישה על זוגיות ומיניות בצל מחלה, אתגרים רפואיים או פציעה פיזית ונפשית. עוד השתתפו והרצו: גבריאל שירז, ידידיה אנקרי, ליאת פיין, הפסיכולוגית קרן סלע ושרה רוזנפלד. בשיא האירוע התקיים מופע סוחף של האחת והיחידה- גברת רביע. הכנס הציע הזדמנות חד פעמית לזוגות לקחת פסק זמן מהאינטנסיביות הישראלית, להשקיע בנכס היקר להם מכל, ולמצוא את הדרך לעורר את האהבה מחדש, דווקא בתקופה הזו.
