כיצד נסייע לזקנים ולמטפלים בהם להתמודד עם הקשיים שעולים בעקבות המלחמה?

חוסר ודאות, חרדות, חוסר שליטה על המצב ואובדן הם רק חלק מהתחושות שרובנו חווים בעקבות המלחמה. אך ישנן קבוצות באוכלוסייה שהשלכות המלחמה מורכבות וקריטיות יותר בעבורן. לצד זקנים המתפקדים באופן עצמאי ישנם זקנים שהמצוקות שלהן החריפו עם המלחמה והם נזקקים לעזרה פיזית ונפשית. בני משפחה, שכנים וחברים שנמצאים בסביבה הקרובה ושיכולים להושיט עזרה לאותם זקנים, אפילו אם קטנה, יוכלו להקל על מצבם באופן מיידי.
← בימים אלה במיוחד, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ממליצה להיות קשובים לבני המשפחה ולשכנים הזקנים ובעיקר לאלו התלויים בזולת, ומפרסמת חמש המלצות שיקלו על ההתמודדות עם המצב:
• יצירת קשר שוטף ורציף עם הזקן, עדיף אם ניתן להגיע אליו פיזית. אם לא אפשרי לבקרו חשוב לשמור על קשר טלפוני ובאמצעות השיחות לתמוך, להרגיע, להעניק אוזן קשבת ולספק תחושת ביטחון ככל שניתן.
• ארגון המרחב המוגן לשהייה ארוכה והבטחת הנגישות אליו. בין אם מדובר במרחב מוגן בתוך הדירה או במקלט יש לדאוג למזון, מים, פנס וציוד חירום.
• סיוע בצרכים יום-יומיים: קניית מצרכים, הכנת אוכל, רחצה וכל פעילות אחרת שהזקנים מתקשים לבצע בעצמם.
• לזקנים שמטופלים על ידי עובד זר, חשוב שהמשפחה של הזקן תדבר איתו ותתווך לו את המציאות בישראל. יש לשמור עם העובד הזר על קשר רציף ולהנחות אותו כיצד לנהוג. זכרו, העובדים הזרים מנותקים ממשפחותיהם, חלקם לא מבינים עברית והם גורם חשוב לבן המשפחה הזקן שתלוי בהם.
• אם בן המשפחה הזקן מוגבל ותלוי בסביבה, נמצא רוב השעות לבד ומקבל עזרה חלקית בלבד, רצוי להביאו לבית של בן משפחה במידת האפשר, כדי להעניק לו תחושת ביטחון וחיבור. קשה לכולם להיות לבד במצב הקשה והמבלבל ובעיקר לזקנים שהם מוגבלים וירודים קוגניטיבית.