במהלך השבועיים האחרונים התקיימו חפירות בראש תל שדוד, הסמוך לקיבוץ שריד ולכביש המוביל למושב כפר ברוך. בחפירות השתתפה משלחת ארכיאולוגית רחבה של חוקרים.ות, סטודנטים.ות ומתנדבים.ות מהארץ ומחו"ל, בניסיון לחשוף את סודותיו של אתר ששלט במשך דורות על אחת מדרכי המעבר החשובות בעמק יזרעאל.
החפירה מתנהלת בשיתוף פעולה בין רשות העתיקות לאוניברסיטת תל אביב, לצד חוקרים.ות מאוניברסיטאות בגרמניה וארצות הברית. הממצאים שנחשפים בשטח עשויים להוסיף פרקים חדשים לסיפורו של העמק ולשפוך אור על השלטונות, המצודות והקהילות החקלאיות שפעלו בו לאורך אלפי שנים.
את הפרויקט מובילים.ות ד"ר קרן קובלו-פארן, חוקרת בכירה ברשות העתיקות ופרופ' עומר סרגי מרצה באוניברסיטת תל אביב בחוג לארכיאולוגיה. קובלו-פארן, חברת עין דור, עובדת ברשות העתיקות כבר 37 שנים וחוקרת את עמק יזרעאל מאז עבודת הדוקטורט שלה.
"כתושבת העמק שחוקרת אותו לאורך עשרות שנים, האתר הזה הוא לא משהו רחוק עבורי, הוא בחצר האחורית שלי", אמרה, "יש הרגשה טובה מאוד בזה שאנחנו חושפים.ות את העבר שלנו ומוסיפים.ות עוד נדבך להבנת ההיסטוריה של עמק יזרעאל, למען הילדים.ות והנכדים.ות שלנו ולכל מי שחי.ה בעמק".
← שכבות הזמן
ההתיישבות באזור תל שדוד החלה כבר לפני כ-6,000 שנה, סמוך למעיין עין שדוד בצורת יישוב כפרי גדול. לאחר נטישת היישוב הקדום, האדמות לרגלי התל שימשו לאורך השנים כבית קברות, שפעל ברציפות יוצאת דופן משנת 1,800 לפני הספירה ועד אמצע המאה התשיעית לפני הספירה, מהתקופה הכנענית ועד ימי ממלכת ישראל.
אחד הממצאים המרשימים ביותר באזור נחשף במהלך עבודות להנחת תשתיות גז לרגלי התל: ארון קבורה אנתרופואידי, המעוצב בדמות אדם ובסגנון מצרי מובהק. "הקבורה הזו מיוחדת מאוד", הסבירה ד"ר קובלו-פארן:
"צורת הקבר ומנחות הקבורה שליוו את המת זהות לקבורה מצרית המוכרת לנו מאתר כמו בית שאן. זו הייתה תקופה שבה המצרים שלטו בארץ ואדמות העמק היו אדמות המלך. הגילוי הזה רמז לנו שבראש התל עצמו עשויה להימצא מצודה מצרית"
למרות שלרגלי תל שדוד נערכו בעבר חפירות הצלה רבות, זו הפעם הראשונה שבה מתקיימת חפירה ארכיאולוגית מסודרת בראשו. המחקר החל בסקר שנערך בשנת 2022 והתרחב לעבודת שטח בשנת 2023. מטרתו היא להתחקות אחר רצף ההתיישבות במקום ולבחון את חילופי השלטון באזור לאורך אלפי שנים.
"תל שדוד הוא תל קטן. הוא לא היה עיר או כפר, אלא נקודה אסטרטגית שישבה על צומת דרכים מרכזי", הסבירה ד"ר קובלו-פארן:
"אנחנו מצפים.ות למצוא בו רצף של מצודות ששימשו לתצפית, להגנה ולשמירה על הדרכים שעברו בעמק"
השכבות שנחשפו עד כה מספרות את סיפורו של המקום מתקופת המקרא ועד העת החדשה. בשכבות העליונות התגלו תעלות קשר מתקופת המנדט הבריטי, ששימשו בהמשך גם את חברי וחברות קיבוץ שריד ואת אנשי ונשות 'ההגנה' במלחמת העצמאות. בחפירות ארכיאולוגיות של תעלה זו נמצאו תרמילים של תחמושת צ'כית.
ככל שהחופרים והחופרות העמיקו נחשפו שרידי חווה מהתקופה הממלוכית, מצודה צלבנית ומצודות מהתקופות הרומית וההלניסטית. בשכבות הקדומות יותר נחשף מבנה מסיבי מהמאה השביעית לפני הספירה, מתקופת השלטון האשורי. מתחתיו התגלה מבנה מונומנטלי מימי ממלכת ישראל, ככל הנראה מתקופת בית עומרי, שנחרב בשריפה עזה. החוקרים.ות מעריכים.ות כי החורבן התרחש במהלך מסע המלחמה של חזאל, מלך ארם דמשק.
← אדמות המלך
הממצאים בתל שדוד עשויים לשפוך אור חדש על החקלאות, הכלכלה וחיי היומיום בעמק יזרעאל בעת העתיקה. המחקר, שזכה למענק מהקרן הלאומית למדע, בוחן את חוסנן של הקהילות הכפריות בעמק ואת האופן שבו התמודדו עם חילופי השלטון באזור – מהתקופה הכנענית והשלטון המצרי, דרך ממלכת ישראל ועד המעצמות ששלטו בארץ בתקופות מאוחרות יותר.
לדברי ד"ר קובלו-פארן, החפירה ממחישה עד כמה עמוקה ורציפה הייתה ההתיישבות החקלאית בעמק. "ההתיישבות בעמק לא התחילה בשנת 1921, כשעלו על הקרקע בנהלל", אמרה:
"ההתיישבות הציונית היא המשך ישיר להתיישבות קדומה ופורייה הרבה יותר. עוד לפני החפירה הזו, במספר חפירות הצלה שערכנו בכביש עוקף עפולה, מטעם רשות העתיקות וגם על ידי המכון הישראלי לארכיאולוגיה ואוניברסיטת תל אביב, חשפנו מבנה אדמיניסטרטיבי של ממלכת ישראל וראינו את הערך העצום שהיה לחקלאות בעמק"
לדבריה, מיקומו של תל שדוד סמוך לדרכים מרכזיות הפך אותו לנקודה חשובה בשליטה על התוצרת החקלאית ובהעברתה לאזורים אחרים. "עמק יזרעאל היה כבר בעת העתיקה אסם התבואה של האזור", הדגישה, "האדמות הפוריות של העמק היו לעיתים אדמות מלך גם בתקופה המצרית וגם בימי ממלכת ישראל. אנחנו רואים.ות כאן עדויות לאגירה ולאיסוף של תוצרת חקלאית לצד מבנים מרכזיים, ורואים.ות כיצד התוצרת מהעמק יצאה למסחר רחב דרך הדרכים שעברו כאן לעבר הים התיכון".
הממצאים שהתגלו בתל נשלחו לבדיקות במעבדות מדעיות מתקדמות. החוקרים והחוקרות מקווים.ות כי הבדיקות יסייעו לזהות את סוגי הגידולים, להבין את שיטות החקלאות וללמוד על היחסים בין התושבים.ות המקומיים.ות לבין השלטונות שהתחלפו באזור לאורך הדורות.
← חיבור לעבר
החפירה אינה משמשת רק למחקר, אלא גם כמפעל לימודי וקהילתי. לצד סטודנטים וסטודנטיות לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב וחברי וחברות המשלחות מגרמניה ומארצות הברית, השתתפו בה תושבים.ות מעמק יזרעאל ומתנדבים.ות מכל רחבי הארץ, שהגיעו להתנסות בעבודה בשטח ולחשוף במו ידיהם את עברו של האזור. גם כחלק משיתוף הפעולה, רשות העתיקות העבירה הקיץ קייטנות במעל 10 יישובים בעמק.
"החפירה לא צריכה להישאר רק עניין של הארכיאולוגים.ות", אמרה ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת תחום חינוך וקהילה במרחב צפון ברשות העתיקות, "לכן חיברנו את תושבי ותושבות העמק והסביבה לסיפור של האתר, כדי שיכירו את העבודה בשטח ויהיו חלק ממנה".
"בתל שדוד יצרנו את החיבור הזה באמצעות שילוב מתנדבים.ות, פעילויות למשפחות וסיורים מקצועיים. המפגש עם האתר עוזר לציבור להתחבר לעולם שלנו, שלפעמים נראה מנותק, להבין כיצד אנחנו צוברים.ות ידע על העבר ולהרגיש שהוא חלק מהסיפור של העמק. זאת גם דרך לחזק את הקשר שלהם.ן אליו"