סערות חורף קיצוניות מביאות עימן לא רק גשמים עזים אלא גם סיכונים משמעותיים להצפות ושיטפונות בנחלים העירוניים והכפריים. ברשות ניקוז ירדן דרומי עוקבים מקרוב אחרי מוקדי הסיכון – מעלה נחל תבור, יישובים סמוכים לנחלים וערוצים ארציים – ומבצעים סיורים, פיקוח על תעלות, שיפורים באגני השהיה והעמקת בריכות כדי למנוע הצפות ולספק מענה מהיר לתושבים.
כעת, עם הגיעה של סופת ביירון לאזורנו, אייל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ירדן דרומי, מסביר על ההיערכות המוקפדת, האתגרים שניצבים לפתחם והלקחים מסופות קודמות באזור.

• אלו אזורים מוגדרים כמוקדי סיכון להצפות או לשיטפונות מהירים?
"האזורים שהכי מטרידים אותנו הם מעלה נחל תבור, היישובים מתחת לנוף הגליל ולעין מאהל, גם בגלל נחלים ארציים שנכנסים ליישובים וגם בגלל הפיתוח המואץ במעלה האגן. לכן גם כאמצעי מניעה, הכנו מסמך מדיניות חדש עם הנחיות למניעת סחף מאתרי בנייה לנחלים. המקומות שבהם נחל משמעותי נכנס ליישוב – אלו הם המקומות שבהם אנחנו עם אצבע על הדופק.
• האם בוצעו עבודות הכנה מיוחדות בניקוז, בתעלות או באגני ההשהיה לקראת הסערה?
"עיקר העבודה של רשות ניקוז מתבצעת דווקא בעונות הפחות גשומות, על מנת לבוא מוכנים לחורף ולאירועי הקיצון, כך שההכנות הן כל השנה והן כוללות הרבה מאוד עבודות ניקוז, פיתחת תעלות וערוצים, שימור קרקע חקלאית למניעת סחף, חישוף נחלים ועוד".
• באילו תרחישים אתם צופים עלייה חריגה במפלסי מים?
"באירוע קיצון. שבר ענן יכול להביא לתרחיש קיצוני בכל מקום, גם במקומות שלרוב לא מועדים לפורענות".
• איך אתם פועלים בשיתוף עם הרשויות המקומיות באזור, במיוחד ביישובים הסמוכים לנחלים ולערוצים?
"חשוב להבין שכל מה שקורה בתוך היישובים, לרבות מערכות הניקוז, נמצא באחריות הרשויות המקומיות. אנחנו נמצאים בתיאום מלא כל השנה עם הרשויות ובטח עכשיו, בין אם בהכנת השטחים הפתוחים ובין אם בסיוע נקודתי למקרים של הצפות. היתרון הגדול שלנו הוא ההכרות עם השטח והיכולת לתת מענה מהיר ומקצועי. הרבה מאוד פעמים אנחנו נרתמים לסייע לרשויות עם הכלים שלנו וכאן המקום להגיד תודה לצוותי הקבלנים, שנמצאים תחת מנהל אגף השטח שלנו. בנוסף, אנחנו משתתפים בישיבות חירום של הרשויות וגופי ההצלה והחירום ובאותו אופן, מיידעים אותם על צפי למפגעים או מתריעים על סכנות שאנחנו מאתרים בשטחים".
• מהם האתגרים הייחודיים של הרשות בימי הסערה?
"הרשות עובדת בשוטף להכין כל מה שנדרש לקראת 'שעת האמת', לכן בימים האלו אנחנו עובדים בלילה וביום בעיקר בסיורים, בודקים שהכל עובר, מעדכנים את גורמי המשטרה וכיבוי אש במקומות שאנחנו מבקשים להגביר סיורים, כדי לתת מענה מיידי למקרה של תקלה, כגון מינהור, שהוא למעשה פריצה משמעותית של תעלות ונחלים שעלולות להתרחש באירועי קיצון".
• כיצד הציבור יכול לזהות סימנים מקדימים לזרימות מסוכנות ולהימנע מסיכון?
"אני ממליץ בימים אלו לא לעבור בנחלים, נקודה. לא לקחת סיכונים, לא לחצות נחל ולא לעלות על גשרים כשמפלס המים עולה, הציבור לא מכיר את הזרימה של הנחל. אם נוסעים על גשרים או ליד תוואי נחל, ורואים שהמים מאוד קרובים להציף את הדרך – יש להתקשר מייד למשטרה או למוקד העירוני – ואנחנו נמצאים איתם בקשר ויודעים לתת מענה, לרבות סגירת דרכים למעבר".
• מה למדנו מסופות קודמות באזור, וכיצד זה משפיע על ההיערכות הנוכחית?
"רשויות ניקוז הוקמו בשנת 1996 בעקבות אסונות שהתרחשו כולל כאן בנחל חרוד, כאשר שנתיים לפני כן מכונית נסחפה בשיטפון פתאומי וגבתה חיי אדם. המטרה היא למנוע הצפות כל השנה. רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי מתפקדת בשיגרה כמו שגופים אחרים מתנהלים בחירום ולכן בחירום היא מוכנה תמיד. צריך להבין שנחלים ותעלות הם משהו חי וזז. בכל סופה, במהלך אירוע גשם ואחריו רואים שינויים ומגיבים להם. שטחים פתוחים הם לא אזור מבוטן, הם טבע, חקלאות, ערוצי זרימה, דינמיים ו'נושמים', ואנחנו תמיד עם אצבע על הדופק כדי לתת מענה, בין היתר באמצעות העמקה של בריכות השקטה שקולטות את מי הנגר העילי (גשמים), הוספת בריכות, הוספת סכרים, מעבירי מים ועוד".
