"אנחנו מגויסים, רק בלי מדים"

אילן ברקן ואליאב בן עטר מתגוררים בעפולה. לשניהם זקנים מטופחים, עיסוקים משמעותיים, אבל הראשון חילוני גמור והשני חב"דניק עם רזומה של שליחות הרבי מלובביץ' בכל יבשות העולם. אבל אל תתנו לחיצוניות להטעות אתכם. מפגש אקראי הוביל את השניים הללו לחברות אמת מרגשת, ולהתגייסות מעוררת השראה עבור עשרות אלפי חיילים, מפונים, קשישים וניצולי שואה. ויש להם גם מסר שחשוב להם להדהד

בעולם רווי בדעות קדומות וסטראוטיפים, שבו הבדלים פועלים לעיתים כמחסומים, שני אנשים מעולמות שונים לחלוטין בוחרים להניח בצד את אמונותיהם ולפעול יחד למען מטרה משותפת. מחד, אילן ברקן, חילוני גמור, ולצידו, אליאב בן עטר, שליח חב"ד בקמפוס של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. השניים התאחדו סביב הרצון לסייע לחיילים, מפונים, לניצולי שואה, קשישים ולקהילות נוספות. התנדבותם לא רק מספקת תמיכה מעשית, אלא גם משקפת את הכוח של אנושיות ושותפות, והם מוכיחים שאין דבר שיכול למנוע מאיתנו לחבור יחד כשמדובר בעזרה לחברה, גם לא הבדלים תרבותיים ואידיאולוגיים משמעותיים.

שניהם מתגוררים בעפולה. הם חדי אבחנה, חריפים, רהוטים וממוקדי מטרה, ממש מכפילי כוח. במבט ראשון קצת מאתגר להבין את החיבור בינהם, אבל שמעמיקים מגלים קשר יהודי עמוק, טבעי, שורשי ומעורר השראה.

אילן ברקן בן 27, נשוי לאלבינה ומאחוריו כבר 14 שנות התנדבות. בבעלותו עסק בלדרות וברזומה שלו תמצאו תואר במשפט בינ"ל, עבודה במחלקת החינוך של המועצה האזורית עמק יזרעאל וכמדריך רכיבת סוסים ספורטיבי וטיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. מעבר לכך הוא פעיל אקטיבי בהסתדרות הציונית העולמית ובמפלגת ישראל ביתנו.

אליאב בן עטר בן 37, במקור מירושלים, נשוי לדבורה, אב לשישה ילדים ומזה 8 שנים הוא משמש כאמור כשליח חב"ד באקדמית עמק יזרעאל, ומקדם עמם פעילויות משותפות ומחברות רבות. קודם לכן הוא שימש כשליח הרב במדינות רבות ובינהן ניו זילנד, הודו, סרי לנקה, קנדה ועוד.

 

"אנחנו מאושרים לשמח כל כך הרבה אנשים ובעיקר חיילים"

"עדיף להתמקד ב-95 האחוזים המשותפים לנו ולא ב-5 אחוזים עליהם אנו לא מסכימים"

החיבור הראשוני בין השניים נרקם לפני כשנתיים, בביתו של חבר משותף. אילן מספר כי הוא שמע על פועלו של אליאב עוד קודם לכן, בין היתר מאשתו שמשמשת כסגנית יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה.

הנושא הראשון עליו הם דנו היה חוק השבות ולא נרשמה הסכמה בין השניים, מה שלא מנע מהם להתכנס לפגישה נוספת, הפעם משוחררת יותר, על כוס בירה. במפגש הזה השניים הבינו כי במרבית הנושאים קיימת בינהם תמימות דעים והם יכולים לשתף פעולה בתרומה והתגייסות לקהילה.


"יש משפט שחרתנו על דגלנו', אני שמעתי אותו מרב", אומר אילן, "הוא מדבר על כך שעדיף להתמקד ב-95 האחוזים המשותפים לנו ולא ב-5 אחוזים עליהם אנו לא מסכימים. זה מזקק בדיוק רב את הקשר שלי ושל אליאב".


ואליאב מוסיף בהקשר זה: "אנחנו דוחפים יחד כל פרויקט ואחד את השני ומאוחדים לא רק כסיסמא, אלא כמציאות יום יומית. יש לנו אי הסכמות בנושאים כאלה ואחרים, אבל זה לא משפיע כהוא זה על העשייה המשותפת שלנו ובטל ומבוטל לעומת ההסכמות. אנחנו גם מקפידים לשים את האגו בצד".

 

 

אבל עדיין, אני רוצה לאתגר אתכם. יש בינכם פערים משמעותיים באורח החיים, ולא רק בחיצוניות. איך מתגברים עליהם?

אילן: "אני רואה את החברות כמו זוגיות. היא דורשת תחזוק ועבודה וזה מה שאנחנו עושים. כמו בכל חברות, יש ביננו ויכוחים, מחלוקות ופערים, אבל זה בסדר. אנחנו מכירים אחד את השני ויודעים לפתור כל קונפליקט. אם לא היינו יודעים לעשות את זה בצורה טובה, לא היינו מנהלים את הראיון הזה עכשיו והכל היה מתפרק. כמו שאליאב אמר, האגו מונח יפה בצד ומשאיר מקום לשיח מכבד והבנות. יש מעבר לחיצוניות גם את העומק והמקום הפנימי ובסופו של יום גם אני אדם יהודי מאמין, רק בדרך שלי ואני חושב שאני ואליאב מצאנו את האמצע המחבר בהיבט הזה ולא פעם אני מחכים איתו ולומד עמו תורה".

אליאב: "בסוף, לכל אחד ואחת יש דעה, אבל מה שחשוב יותר זוהי העשייה והמטרה מבחינתי מנצחת".


"הגענו לכל כך הרבה בסיסים במרוצת השנה האחרונה, על חלקם בכלל לא שמענו"


בשנה האחרונה מפעלי ההתנדבות של השניים יוצאי דופן בכל קנה מידה, כשהם מתמקדים בהתגייסות עבור חיילים בכל רחבי הארץ, מהצפון הרחוק ועד קרוב לאילת. במקביל הם מפעילים ממקלט בעפולה חמ"ל תרומות לקהילות רבות, עליו מופקדת רעיה מטיוחין.

ברגע של הומור הם אומרים כי הם שהו יחד בשנה זו הרבה יותר מהשהייה במחיצת נשותיהם, ממש סביב השעון.

הפעלת האופרציה המשותפת היא לא עניין של מה בכך, אבל ככל שהזמן עבר, כך שיתוף הפעולה התחדד ולדבריהם, בשנה האחרונה הם התגייסו עבור עשרות אלפי חיילים, אם בהכנת ארוחות "על האש" באינספור בסיסים, במתן חבילות, מוצרים, פינוקים וכל צורך שעלה.

החיבור בינהם הוביל ליצירת מעגל מתנדבים משומן ורחב היקף, מרביתו מעפולה והעמקים. למעגל ההתנדבות הזה נוספו בדרך כזו או אחרת גם מפונים ששוהים באזור, והיו מעוניינים לעשות משהו קטן וטוב, למרות התקופה המורכבת בחייהם, מה שריגש עד מאוד את אליאב ואילן.

זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, הם גם חוו בעצמם את מורכבותה, בעת שנסעו לפנק חיילים בארוחת בשרים במחסום סאלם, לא רחוק מצומת מגידו, "הגענו עם מתנדב נוסף ולפתע התחילו לירות עלינו", מספרים השניים, "זה היה מפחיד מאוד ונסענו מיד לכיוון קיבוץ גבעת עוז, שם הרגשנו בטוחים יותר", מספרים השניים, "אנחנו די מדחיקים את האירוע הזה מכיוון שהוא באמת די חריג והגענו לכל כך הרבה בסיסים במרוצת השנה האחרונה, על חלקם בכלל לא שמענו. אנחנו מאושרים לשמח כל כך הרבה אנשים ובעיקר חיילים. אנחנו מגויסים, רק בלי מדים".

 

כמו בכל חברות, יש ביננו ויכוחים, מחלוקות ופערים, אבל זה בסדר. אנחנו מכירים אחד את השני ויודעים לפתור כל קונפליקט.

מצפון ועד דרום

בכל אירוע "על האש" עבור החיילים יוצאים כעשרה מתנדבים, לא לפני שמגייסים את כל הפרודוקטים הנדרשים לחגיגה שמלווה במוזיקה ופינוקים נוספים עבור החיילים, "בחודשים הראשונים של המלחמה היינו בטירוף במטרה לשמח כמה שיותר יחידות והפעלנו את סיירת המחסומים שהגיעה להמון בסיסים ומוצבים. בהמשך, שמנו כבר יצא הרבה מעבר לעפולה והעמקים", מספר אילן.


"אם בהתחלה אנחנו היינו יוזמים, היום אנחנו מקבלים פניות מיחידות מרוחקות. כל חגיגה כזו שנערכת לפחות פעם בשבוע דורשת הערכות מקדימה ואנחנו על זה בשמחה."


היום קצת יותר קשה לגייס תרומות, כי יש המון פניות ולא רק מיחידות, אבל אנחנו עושים את המקסימום ובדרך כלל לא מסרבים לשום פנייה כזו או אחרת. בכדי להוציא את ההתגייסות הזו לפועל, אנו מגייסים תרומות מאנשים ובעלי עסקים מהאזור וגם מעבר לים. אנחנו מסבירים לאותם תורמים פוטנציאליים כמה חשוב לתרום לחיילים, לאפשר להם רגע של הפוגה מהקרבות והכי חשוב, להדהד להם את המסר שאנחנו כל כך מעריכים את השמירה שלהם על ביטחון המדינה ועלינו האזרחים".

 

"החיבור ביננו הוא לא האישיו"

ההובלה של אילן ואליאב את ההתגייסות והאירועים מעוררת לא פעם הרמת גבה מצד החיילים.


"יש איזה מבט מהורהר חביב שאנחנו כבר מזהים", אומר אליאב, "מהר מאוד החיילים וכל מי שאנחנו מתגייסים עבורו מבין שהחיבור ביננו הוא לא האישיו וזה מה שיפה".


"חלק חושבים שאנחנו אחים, חלק תוהים על מהות הקשר, ואנחנו מסבירים בנועם ובחיוך שאנחנו יהודים מעם אחד. באחד מהראיונות המשותפים שנערכו לנו בעבר, אמרתי שאילן חב"דניק, אבל הוא עדיין לא יודע את זה ואני ממש חושב ככה, שלא צריך להיות דתי בכדי להיות חב"דניק, להיות שליח, ואילן הוא שליח במלוא מובן המילה. הוא עושה טוב עבור אחרים וככה אני רואה אותו. המלחמה באה ולימדה אותנו שאין לנו אופציה אחרת ועם ישראל מיועד להיות יחד".

אילן מחזק את אליאב ומציין שחשוב לו לעשות הכל להוכיח ולהראות שאפשר אחרת, גם אם לא מסכימים: "זה כל כך מה שיפה ביהדות והישראליות ואני חושב שאני ואליאב זו דוגמא נהדרת ואנחנו כל כך שמחים שחיילים וציבורים נוספים רואים את החיבור ההרמוני והטבעי שלי ושל אליאב, למרות שלכאורה אנחנו מגיעים מעולמות שונים לחלוטין. חשוב לנו שיראו את האחדות, האהבה, האחווה, הרעות וההדדיות".

בימים אלה פועלים אילן ואליאב להרחיב את מעגל המתנדבים והתרומות.

המעוניינים להתנדב ולתרום תרומה כספית לפעילות מוזמנים ליצור קשר עם אילן: 054-752-1693