סרגיי גומון, הוא אח בחדרי הניתוח במרכז הרפואי העמק. הוא בן 32, נשוי ואב ל3, מתוכן שתי בנות חורגות מקסימות. ״אני עובד כאח חדר ניתוח מזה 4.5 שנים. בנוסף אני נמצא בעיצומו של תואר שני במנהיגות קלינית בסיעוד", הוא מספר.
ספר על העבודה שלך בחדר ניתוח
"לאחר סיום הלימודים התחלתי לעבוד בחדרי הניתוח במרכז הרפואי העמק ונתנו לי תחושה של בית. זוהי מחלקה מיוחדת במינה בה כל יום אני לומד משהו חדש. הטכנולוגיות והשיטות כל הזמן משתכללות וזה מעודד אותנו ללמוד ולהתעדכן כל הזמן".
האם אתה שותף בפרויקט מיוחד?
"בתואר השני שלי אני עושה התמחות בנושא זיהומים ובנוסף אני לוקח חלק בצוות בקרי האיכות של חדר ניתוח וכחלק מזה אחראי על בקרות פסק זמן".
האם יש לך מטופל או אירוע שזכור לך במיוחד?
"בפעם הראשונה שהשתתפתי בניתוח תרומת איברים וראיתי את המשפחה של התורם עומדת מחוץ לחדר, הרגשתי את הכאב שלהם ועם זאת ראיתי גם את התקווה שהם נותנים למטופלים שזקוקים לאיברים. הרגשתי שאני עושה משהו מאוד משמעותי".
תמיד רצית לעבוד בחדר ניתוח?
"כבר בהתנסויות במהלך הלימודים הבנתי שאני רוצה לעבוד במחלקה שיש בה כל הזמן משהו חדש. למרות הדעה הרווחת שבחדר ניתוח אין הרבה מקום לצוות הסיעודי, ההפך הוא הנכון. בזמן ניתוח המטופלים נמצאים במצב הרגיש והפגיע ביותר. אנו, האחים והאחיות נמצאים איתם מהקבלה ועד השחרור והופכים להיות הסנגורים שלהם, ששומרים עליהם מכל הבחינות ומוודאים שהם יקבלו את הטיפול הטוב והבטוח ביותר".
תודה לאור ברק, אחות במחלקה לרפואה דחופה בילדים במרכז הרפואי העמק שראיינה אחיות ואחים ממגוון תפקידים כדי שנכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי המדים.