שאון המלחמה והמציאות הביטחונית המאתגרת החל מה-7 באוקטובר ועד ימי הלחימה המאתגרים בזירות איראן ולבנון – שינו את פני שירות המילואים כפי שהכרנו אותם. תחת אש ובצל גיוס ממושך, מתגלה מערך המילואים בשיא תפארתו: פסיפס אנושי של ישראלים שמסרבים להניח את הנשק. אחת התופעות המרתקות ביותר בשטח היא אלו שגיל הפטור כבר מזמן מאחוריהם, אך בוחרים לשוב ולהדק את רצועות האפוד.
הסיפור האמיתי שמזקק את ערך הערבות ההדדית והפטריוטיות הישראלית, נמצא גם ביחידות, בגדודים והמערכים השונים, שם, המדים הפכו לעניין משפחתי לכל דבר. לא פעם תמצאו בשטח אב ובן שחולקים מנות קרב, אם ובת שמנהלות יחד את תמונת המצב, או זוג הורים שמתמרנים בין חזית הלחימה לעורף המשפחתי.
כל אלה מוכיחים כי אל מול איומים קיומיים, הניסיון המבצעי והדבקות המשפחתית במשימה חזקים מכל תעודת שחרור רשמית.
• משפחה מגויסת
סיפורן של סמל (במיל') ג' ובתה סמ"ר (במיל') א' – תושבות העמק, הוא עדות יוצאת דופן לקשר משפחתי עמוק ותחושת שליחות שאינה יודעת גבולות. למרות שהן מגיעות מבית שוחר שלום ולא מיליטנטי, המילואים הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף המשפחתי: האב משרת ביחידה מובחרת כבר שנים, אח אחד בסיירת צנחנים ואח נוסף גם הוא ביחידה מובחרת. אך לאחר אירועי השבעה באוקטובר, השליחות המשפחתית קיבלה תפנית מפתיעה ומיוחדת במינה.
עם הקמת גדוד "חרב שאול" של חטיבת יזרעאלי, במסגרת אוגדה 96, החליטה האם שהיא מתגייסת כחובשת. הגדוד, שנועד לתת מענה מבצעי להתקפת אויב בהפתעה במרחב בית שאן, עפולה, תענך ועמק המעיינות, הוקם גם במטרה להפחית את העומס על מערך המילואים תוך שילוב צעירים וותיקים שחזרו לשירות פעיל. בתה, מצאה את עצמה תוהה אם תהיה היחידה במשפחה שלא לוקחת חלק בנטל, ומהר מאוד קיבלה "צו 8" אישי מאמה, שהזמינה אותה להצטרף אליה לשירות המשותף. כך, אחרי עשר שנים עם פטור ביד, חזרה א' למדים וגילתה שהמעבר היה טבעי לחלוטין. עבור שתיים שעושות הכל יחד כחברות קרובות, היציאה למילואים יחד הייתה רק המשך ישיר של הקשר ביניהן.
• בת 60 עם אנרגיות של בת 20
כשא' מספרת לאנשים שהיא משרתת לצד אמה, רבים מתקשים להאמין, והיא נאלצת להסביר שג' היא לא רק שותפה – היא זו שפתחה לה את הדרך. אמא ג', אישה בת 60 עם אנרגיות של בת 20, משרתת כחובשת בתאג"ד ברצינות תהומית וזכתה להכרה והערכה מכל חיילי הגדוד. למרות גילה, היא נמצאת בכשירות מדהימה, עברה בהצלחה שלל אימונים מפרכים ומפגינה יכולות שאינן נופלות מאלו של הצעירים ממנה בעשורים.
השירות המשותף ב"חרב שאול" מזמן לשתיים לא מעט רגעים משעשעים ששוברים את שגרת המלחמה. פעם אחת, כשא' בנתה לעצמה שם כ"בלונדינית החדשה של הגדוד" בשיחות הלוחמים בחדר האוכל, אחד מהם מיהר לצנן את ההתלהבות כשהעיר לחבריו: "כן, ואמא שלה יושבת ממש כאן מאחורינו". בסיטואציה אחרת, במהלך אימון במטווחים, שאל המדריך את המתנדבים כמה זמן לא ירו בנשק – "10 שנים? 20 שנה?". ג' פשוט חייכה וענתה לו בשלווה: "תעלה, תעלה… קרוב ל-40 שנה".
"זה היה מהלך טבעי לקשר שלנו כאם ובת"
"בעיקרון אנחנו ממש לא בית מיליטנטי בית שוחר שלום. אבא שלי ביחידה מובחרת כל השנים נשאר פעיל במילואים, אח אחד במילואים בסיירת צנחנים ואח שני אף הוא ביחידה מובחרת", מספרת סמ"ר (במיל') א': "לפני כשנה, אחרי הקמת הגדוד, כשברקע עוד 7 באוקטובר, אמא שלי החליטה להצטרף בתפקיד חובשת. ואני חשבתי לעצמי 'מה, אני אהיה היחידה במשפחה שלא עשתה מילואים?' וגם קיבלתי צו 8 מאמא שלי להתגייס לגדוד. אז אחרי פטור ממילואים של 10 שנים חזרתי למילואים ביחד עם אימי. זה היה מהלך טבעי לקשר שלנו, של אם ובת בקשר טוב, שעושות הרבה דברים ביחד, אז נחמד ללכת למילואים ביחד.
איך בסביבה שלך מגיבים לזה?
"כשאני מספרת לאנשים שאני במילואים עם אמא שלי אנשים לא מאמינים לי, ואז אני אומרת שבאמת היא איתי במילואים. היא אפילו התגייסה לפני והזמינה אותי להצטרף אליה. אמא שלי היא אישה מלאת אנרגיה, חובשת בתאג"ד ולוקחת ברצינות רבה את התפקיד. כל הגדוד מכיר אותה".
הסיפור של סמל במיל׳ ג' וסמ״ר במיל א׳ הוא המיקרוקוסמוס של גדוד "חרב שאול" – שילוב של ניסיון חיים, רוח התנדבות וחיבור עמוק לאדמת העמק, שמוכיח שכשמדובר בהגנה על הבית, הגיל הוא באמת רק מספר והמשפחה היא הכוח החזק ביותר בשדה הקרב.
← לפרטים והצטרפות – רעות 050-7411210
← ובפייסבוק "גדוד חרב שאול"