ויקטור בן נעים, מאושיות העיר עפולה, השיב נשמתו לבוראה במהלך השבת.
לבן נעים זכויות רבות כפעיל חברתי וציבורי לאורך עשורים רבים. הוא חולל תמורות ומהפכות כיו"ר וועד ידידי בית חולים העמק, שהוביל מהפכה בנושא השתלות איברים, וכל חייו היה מתנדב בלתי נלאה, עטור שבחים, פרסים ואותות, היה צלול וחכם, חד וחריף, אוהב וחולם עד ימיו האחרונים.
״כל חייו פעל בשדה הציבורי ובשדה הנתינה וההתנדבות״
עמנואל בן סבו חברו כתב בהספדו: "העולם חסר את אישיותך המיוחדת, הקורנת, המשפיעה, אישיות של אחד בדורו.
ויקטור בן נעים, האישיות הציבורית רבת הפנים והמעשים, אותו שליח למען הציבור, רב פעלים בתחומי התרבות השונים, כמתנדב סדרתי, כמי שכל חייו פעל בשדה הציבורי ובשדה הנתינה וההתנדבות, בני משפחתו היקרים הכירו את מבטו החומל, את ידו המלטפת, את החיבוק והנשיקה, את המילים הטובות את העיניים האוהבות.
לצד כל אלה אי אפשר שלא להזכיר ברגעי פרידה אלה את אישיותו הציבורית הייחודית, שליחות חייו, של האיש שלא נח אף פעם.
סיפורו של ויקטור שזור בקורות מדינת ישראל, סיפור הרוח הישראלית שפיעמה בו מיום עומדו על דעתו. סיפור ימי טרום הקמת המדינה, עליה, שירות צבאי משמעותי למען המולדת, אותות מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה, מעורבות חברתית, התנדבות כדרך חיים, נגיד 'רוטרי' ישראל, נגיד 'רוטרי' העולמי, חלוץ ההשתלות בצפון, מייסד המחלקה האונקולוגית ילדים במרכז רפואי "העמק", המתנדב הנצחי באהבה ובמאור פנים. גם בגילו המופלג, המשיך לנהל את עמותת הילדים חולי הסרטן במרכז רפואי "העמק", הצנחן הראשון מעפולה. ויקטור נפרד מהעולם שבע ימים ומעשים, עשייתו המרשימה כתובה, באותיות של זהב על כותל המזרח. עם שחרורו מצה"ל, ניהל ויקטור את אגף החינוך, הספורט והתרבות בקריית שמונה, ייצג את חברת "סיקא" בצרפת, ניהל מפעל ווק כימיקלים במגדל העמק, היה למנהל אגף אירועים בעיריית עפולה. כל אותה העת פעמה בו רוח ההתנדבות והנתינה, השחקן מהפועל בלפוריה, כיהן כרכז הפועל בעמקים, יו"ר התאחדות עולי צפון אפריקה בעמקים, נגיד רוטרי בישראל ונציג ישראל ברוטרי העולמי, ייסד את העמותות והקרנות הציבוריות למען מושתלי לב וכליות, היה יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, הקים וייסד עמותה לגישור קהילתי. ויקטור מונה על ידי שר העבודה והרווחה לתפקיד חבר בוועדה הארצית לצמצום פערים בחברה ולמלחמה בעוני.
גולת הכותרת של העשייה ההתנדבותית של ויקטור הייתה התרומה האדירה לפיתוחו וקידומו של מרכז רפואי "העמק". במשך ארבעים שנה פעל באהבה רבה ובמסירות אין קץ למען בית החולים "העמק". גם מהמשרד הקטן שהקים בבית המשיך עד יומו האחרון את מפעל את מפעל חייו, מפעל ההתנדבות המרשים של אדם אחד.
זכה באות הנשיא למתנדבים, באות יקיר העיר עפולה, באות מפעל חיים מבית החולים "העמק". אחת הכותרות בכתבות שנכתבו עליו הייתה: "האיש שלא נח אף פעם," והנה הגיעה העת לנוח, נוח בשלום על משכבך״.
מחר ייטמן ויקטור באדמת העיר עפולה אותה אהב כל כך, על מועד ההלוויה תבוא הודעה.