ארגנטינה תמיד מצטיירת לנו כארץ של כדורגל, בשר משובח ושמחת חיים, אך מתחת לפני השטח מבעבע כאב היסטורי של עשרות אלפי נעלמים. אל הפצע המורכב הזה, שכולל גם זווית יהודית כואבת, צולל המשורר תמיר אסטרוגו מגן נר בספרו החדש "ארגנטינה". ארגנטינה היא ספר שיריו השני של אסטרוגו, קדם לו הספר 'לכל דבר יש מקום'.
אז ועכשיו
שנת 1976 הייתה אחת השנים החשוכות והסוערות ביותר בתולדותיה של ארגנטינה, עם עלייתו של שלטון הגנרלים האכזרי. עבור תמיר אסטרוגו, שעוסק בהנדסה וכתיבה, השנה הזו היא לא רק פרק בספרי ההיסטוריה – היא פצע משפחתי חי ומדמם. כשהיה ילד, הוריו שימשו כשליחי הסוכנות היהודית בבואנוס איירס. בחודש יולי של אותה שנה הם נחטפו על ידי המשטר ונחשבו ל"נעלמים" (Desaparecidos).
מאז, רסיסי הזיכרון מאותה תקופה נשארו חבויים עמוק בפנים, עד עכשיו. בספר שיריו השני, "ארגנטינה" (הוצאת קתרזיס, בעריכת טלי וייס ובעריכתו הראשית של יואב גלבוע), אסטרוגו מוציא אותם לאור לראשונה.
"זהו ספר שירים בו אני מספר על חטיפת הורי בימי הדיקטטורה בארגנטינה, על ילדותי בקיבוץ בחן הארגנטינאי, ועל משפחתי שהגיעה מקורדובה ושחלקה עדיין שם", מספר אסטרוגו. "הספר נע בין מסע השורשים שעשיתי עם אבי, 'הטיול הגדול' של בתי כרמל לארגנטינה, ועל איך הכל מתקשר לכאן ועכשיו של הימים הלא פשוטים האלה בישראל".
מהדיקטטורה האפלה לחמ"ל בגלבוע
התזמון שבו נולד הספר מוסיף לו רובד מצמרר ומקומי במיוחד. אסטרוגו החל לעבוד על הטקסטים עוד באוגוסט 2023, מבלי לדעת שהמציאות הישראלית עומדת להשתנות מן הקצה אל הקצה, ולתת למילים שלו משמעות חדשה לגמרי. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הוא גויס לחמ"ל היישובי של גן נר.
"את הספר התחלתי לכתוב באוגוסט 2023 ורובו נכתב ברגעים של שקט בתוך הסערה של החמ"ל בגן נר, אליו גויסתי ב-7 באוקטובר", הוא משחזר. הניגוד המטורף הזה, בין חמ"ל חירום בעמק לבין התכנסות לתוך רגעי כתיבה אינטימיים, הוליד שירה חושפנית שנוגעת במורכבות הבלתי אפשרית של החיים בשני קצוות תבל.
הציור על הכריכה והקשר היהודי המושתק
גם הבחירה הוויזואלית של הספר נושאת עמה מטען כבד. תמונת הכריכה היא ציור של קרוב משפחתו, האמן פרנסיסקו "פקו" פריירה. הציור נוצר לזכר אחיו של פקו, דייגו, אשר יחד עם אשתו סילביה נחטפו על ידי החונטה הצבאית. הם שניים מתוך כ-30,000 בני אדם שנעלמו באותן שנים אפלות וגורלם לא נודע.
הספר אינו נמנע מלהציף גם את הפינות היותר מורכבות וכואבות ביחסים שבין הקהילה היהודית בארגנטינה, מדינת ישראל והמשטר הצבאי ההוא.
"יש בספר את המורכבות של ארגנטינה – ארץ מלאת תרבות ושמחת בשר וכדורגל, אך עם הרבה כאב היסטורי שמבעבע בה עד היום", מסביר אסטרוגו. "ויש בו הצצה לקהילה היהודית שם, על יופיה ועל המסע שהיא עוברת: ממושבות הברון הירש של סוף המאה ה-19, דרך העובדה המטלטלת ש-10% מהנעלמים הם יהודים – וכל זה במקביל לעובדה שמדינת ישראל תמכה בדיקטטורה הארגנטינאית בנשק ובייעוץ ביטחוני. הספר נוגע גם בפיגועים הקשים בבואנוס איירס בתחילת שנות ה-90, ועל החיים של אז והיום – בישראל ובארגנטינה".
בסופו של דבר, "ארגנטינה" הוא לא רק ספר על היסטוריה רחוקה או על זיכרונות ילדות בקיבוץ. הוא מראה חדה שמחברת בין הטרגדיות של העבר לבין המציאות הישראלית הנוכחית, ומציגה קול ייחודי, חשוף ונועז בנוף השירה המקומי. "אשמח להרצות על תהליך הכתיבה של הספר, על ארגנטינה ועל הקהילה היהודית", סיכם אסטרוגו.
לרכישת הספר הספר (גם דיגיטלי)