האקו־סיסטם של ההיי־טק הישראלי מתהדר בתדמית של פתיחות וקדמה, אבל עבור נשים שמנסות לבנות סטארטאפ מצפון לעפולה, הדרך לשם מאתגרת בלשון המעטה – לעיתים כמעט בלתי עבירה. היעדר משקיעים מקומיים, רשתות קשר סגורות ונטוורקינג שמתרחש כמעט בלעדית במרכז – כל אלה הופכים את המסע היזמי לשדה מורכב במיוחד.
ובכל זאת, יזמיות כמו יאנה קריספיל מעפולה ויפעת פלדל בוחרות לא רק להשתלב, אלא גם לשנות את כללי המשחק מהיסוד. השתיים הקימו מאפס את EdSpire.me – סטארטאפ חינוכי פורץ דרך, שמוכיח שהחדשנות הישראלית פורחת גם הרחק מאזורי הנוחות של תעשיית ההיי־טק. לפני מספר ימים הן רשמו הישג מרשים נוסף: EdSpire נבחרה לאחת משלוש הפיינליסטיות בתחרות חצי הגמר, ב – GESSA (Global EdTech Startup Awards) 2025,
התחרות הגלובלית החשובה ביותר לחדשנות בטכנולוגיות חינוך. תחרות GESSA מאגדת מעל 8,000 חברות מ-30 מדינות להשוואה ומצטיינות בתחום ה-EdTech (הייטק – חינוכי).
בישראל, התחרות נתמכת וממוקדת על ידי גופים מובילים כמו MindCET – מרכז לחדשנות חינוכית מבית מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), שמובילים את הקידום והליווי של סטארטאפים חינוכיים בארץ ומחזקים את נציגי ישראל בזירה הבינלאומית.
"התחרות שלנו הפכה במרוצת השנים לקהילה חובקת עולם"
← אבי ורשבסקי, מנכ״ל MindCET מבית מטח: "את תחרות GESA הקמנו לפני 12 שנה מתוך צורך אמיתי לייצר עבור סטארט-אפים בתחום ה-EdTech פלטפורמה שתאפשר להם להרחיב את היכולת והתהודה הגלובלית שלהם. זיהינו שמדינות רבות, כולל ישראל, אינן מחזיקות לבדן שוק אד-טק מספיק גדול עבור יזמים פורצי דרך. מהצורך הזה, התחרות שלנו הפכה במרוצת השנים לקהילה חובקת עולם של למעלה מ-140 שותפים (מדינות/ארגונים) וחיברה עד היום למעלה מ-9,000 חברות EdTech – רשת שמאפשרת לזוכים היום להזניק את המיזם שלהם לשלב הבא. התחרות נערכת בסטנדרטים גבוהים עם שופטים מהמובילים בתחומי החינוך והטכנולוגיה, כשהקריטריונים המרכזיים הם חדשנות טכנולוגית, פתרונות מעשיים שמקדמים חוויית לימוד, ופוטנציאל צמיחה משמעותי בשוק הגלובלי. הזכייה בתחרות מעניקה לסטארטאפ חשיפה עולמית, ליווי מקצועי והזדמנויות עסקיות להתרחב ולהוביל את תחום ה-EdTech לעתיד".
"חשוב לי שילדיי יהיו מצוידים בידע ובכישורים לשוק העבודה ולחיים המודרניים, בעידן שבו בינה מלאכותית טורפת את חוקי המשחק"
יאנה קריספיל הגיעה מעולמות ההייטק והיזמות החברתית, והיא מעולם לא העלתה על דעתה שניתן לשלב בין התחומים הללו – ובוודאי לא שהיא תוכל להוביל יוזמה טכנולוגית שמביאה שינוי משמעותי בתחום החינוך. "לא חשבתי שאני יכולה להיות יזמת של מוצר טכנולוגי שמביאה בשורה לעולם החינוך", היא אומרת, "אבל הנה אני שנה וחצי בתהליך ואני יודעת שאני במקום הכי נכון לי. הקמתי סטארט-אפ – שהמטרה שלו היא להעריך מיומנויות רכות כמו עבודות צוות, חשיבה יצירתית, וחשיבה ביקורתית. הבינה המלאכותית כאן ולפי כל הדוחות הבינלאומיים, הדבר היחיד שיכין את התלמידים לשוק העבודה זה מיומנויות רכות, אנושיות. מערכת החינוך משקיעה כבר הון בזה, אבל מה? היא לא יודעת- עד כמה זה עובד".
← לדברי קריספיל, המוצר שלה ושל יפעת נכנס לנישה של הערכה ומדידה מתוך תפיסה ברורה- שמה שאי אפשר למדוד אי אפשר לשפר: "לי כאמא לשלושה בנים שמתחנכים במערכת החינוך חשוב שהם יהיו מצוידים בידע ובכישורים לשוק העבודה המשתנה", היא מדגישה.
← יפעת פלדל מוסיפה: "כשהייתי ילדה היה לי קשה במערכת החינוך – הרגשתי שהיא לא באמת רואה אותי ולא מבינה איך אני לומדת. מהמקום הזה גדל הרצון שלי לשנות, ליצור מערכת שמכירה בכל ילד וילדה, שמודדת לא רק ציונים אלא גם מיומנויות, ויכולת לחשוב אחרת."
איך זה להקים סטארטאפ בפריפריה, רחוק ממרכזי ההיי-טק? אילו אתגרים והזדמנויות נתקלת בהם בדרך?
"הדרך מהרעיון הייתה קשה, ואכן, הפריפריה הורגשה במלוא עוצמתה. החל מהאקסלרטורים ועד לכל פגישה עם משקיע – הכל קורה במרכז. כל הכנסים, ה'מיט אפים'. לא פעם מצאתי את עצמי נוסעת 5 שעות לטובת השתתפות בכנס של שעה. יפעת היא השותפה הטכנולוגית שלי ואני יכולה לומר שהרבה מהקלישאות על נשים, טכנולוגיה והון סיכון עדיין קיימות. סוגיית קידום הנשים בערה בי כמנכ"לית, וחשוב לי שתהיה הנהלת נשים- גם באדוויזורי בורד (יועצים מקצועיים) וגם בהנהלת החברה. כח נשי זה לגמרי חלק מהDNA ומהדרך שאני בוחרת להוביל".
← לאן פניכן מועדות?
אנחנו אחרי פיילוטים מוצלחים, צברנו כבר כמה זכיות בתחרויות שונות, יש לנו כבר לקוחות משלמים ראשונים ונצא בקרוב לסבב גיוס, שהמטרה של הכספים האלה היא להתחיל התרחבות גלובלית וכן להתחיל פיילוטים בחול. יש לי הרבה חלומות – החלום והחזון לעזור לכל ילד וילדה להגשים את מלוא הפוטנציאל שלהם, לתת כלים ממש כמו בהייטק למורים לטפל בהון אנושי הכי יקר- הילדים וחלום נוסף חלוצי שלי הוא להפריח את השממה היזמית פה בצפון – לא רק בקרב נשים אלא בקרב א.נשים- זה יהיה מנוע הצמיחה – לא רק להביא הייטק מבחוץ אלא ממש לייצר כאן אקו סיסטם שלם".
