"כמו כל אזרח במדינה אנחנו כואבים את המציאות הקשה. אנחנו מתגוררים בצפון ומזהים את המצוקה של האזרחים והעובדים שלנו שגרים בצפון, אלו שפונו, ואלו שנותרו ביישובים. מהר מאוד אנחנו מבינים שלכל אחד יש סיפור והתמודדות, פחדים אחרים, מצוקות אחרות", כך אומר ד"ר מרדכי דיין, מנהל מחוז צפון בכללית, בראיון מיוחד שנערך איתו לקראת השנה החדשה בפתח.
ד"ר דיין מעדכן שלאורך שנת מלחמת חרבות ברזל, חלק מעובדי כללית במחוז, גויסו למילואים לתפקידים משמעותיים לאורך זמן, וחלק עדיין משרתים בגזרות השונות.
"העובדים שלנו מסורים בתקופות שגרה ובמשנה תוקף בעת מלחמה"
מלבד התובענות שדורש התפקיד שלו, כמי שאמון על כל מחוז צפון בכללית, ד"ר דיין נדרש לתמרן בין העומסים השגרתיים על הארגון, לצרכים המשמעותיים שנוצרו בעקבות ה-7 באוקטובר והחזית הצפונית שמסלימה מיום ליום: "במשך שנה שלמה אנו פועלים במחוז להמשיך ולתת את השירות הרפואי באזורי הלחימה בצפון באופן מלא, כמו בשגרה, מלבד היישובים שהם בשטח סגור. זה קורה בכל תחום, כולל ביקורי בית, בדיקות מעבדה, רנטגן, רפואה ראשונית ויועצת ועוד. אנחנו עובדים בשוטף, לא סגרנו שום שירות, כולל בקרית שמונה המופגזת מדי יום. אנחנו גם מתואמים עם משרד הבריאות ופיקוד העורף במטרה להיערך בצורה המיטבית במקרה של הסלמה. יש לנו מיפוי מדויק של כל החולים המרותקים לביתם, מסיבת בריאותיות, וערכנו תרגילים לפינוי. אנו יודעים שאם אזור הלחימה יהפוך למצב אדום, נדרש לתת שירות ב-35 מרפאות אחודות, אשר ערוכות לתרחישי עלטה, לקבל פצועים, יש בהן חמצן ואפשרות לטפל במונשמים. הצוותים שלנו מאוד מחוברים. העובדים שנמצאים בהרבה מרפאות ונקודות שירות, הם עם מוטיבציה, וכולם מגיעים לעבודה יום יום. העובדים שלנו מבינים את החשיבות של התקופה. הם מסורים בתקופות שגרה ובמשנה תוקף בעת מלחמה. המשכנו בפעילות הרגילות, ולא הפסקנו להעניק שום שירות בשל המלחמה וזה כולל רפואה יזומה, ומונעת שמתבצעת יום יום."
איך התמודדתם עם המענים הרחבים למפונים?
"בימים הראשונים היו לנו מעל 90 מרכזים שבהן שהו מפונים: בקיבוצים, באכסניות, מכל רחבי הארץ. לזה התווספו מפוני הצפון. נערכנו בהתאם תוך יממה, בצורה סדורה. כל מי שהיה זקוק לטיפול רפואי, קיבל. חשוב להדגיש שזה לא היה על חשבון המטופלים באותן מרפאות אם. השירות ניתן גם למפונים מהאזור שעברו להתגורר במרכז הארץ ובאזורים נוספים".
"לא רק שלא צמצמנו שירותים רפואיים, אלא גם הוספנו"
"למרות המשאבים הרבים שהופנו לטובת ההערכות והמענים למפונים והנפגעים בתקופה המורכבת, ד"ר דיין מקפיד לציין כי תהליך ההתפתחות בהיבט השירותים והתשתיות נמשך גם בשנה הנוכחית:
"הרשימה לשמחתי ארוכה, והיא נוגעת לכל האזורים במחוז", אומר ד"ר דיין, "פתחנו מכון רנטגן מתקדם במגדל העמק, מכון לסקירות הריון, פתחנו מרכז לרפואה יועצת בצפת שבו ניתנים שירותים רחבים, מרפאת נוער , מרפאת אנדומטריוזיס, גם בעפולה וגם בטבריה. אני יכול לומר בסיפוק שלא רק ששמרנו על הקיים ולא רק שלא צמצמנו שירותים רפואיים, אלא גם הוספנו. אנו מפעילים גם מערך חדשנות עם מחקר וזה מתמרץ אותנו לגבש ולקדם פעילויות ושירותים חדשנים".
איך אתם מגיבים למצוקות הנפשיות בעקבות המלחמה?
"כללית הובילה מהלך ייחודי וייעודי, על בסיס מודל בריטי, שאימץ רופא מהמרכז לבריאות הנפש שלוותה – מאמני חוסן. הוא בנה תוכנית הכשרה לעובדים סוציאליים והם קיבלו הכשרה מאוד מסודרת ומדויקת לטפל על פי 19 מודלים לאנשים עם סימפטומים רגשיים. מאמני החוסן עובדים לצד רופא המשפחה ורופא הילדים. המאמנים לא מטפלים על פי אבחנה פסיכיאטרית אלא על פי סימפטומים. בכל מפגש יש תוכן מסודר, מובנה, עד להשגת התוצאה. הם הפכו להיות חלק מהצוות שנתקלים במטופלים עם סימפטומים דומים, מדי יום. כעת יש לרופא אנשי מקצוע זמינים שיכולים לעזור לו ולהוריד ממנו עומסים. בדרך זו אנחנו חוסכים הפניות ומקבלים פידבקים נהדרים מהמטופלים. זה פרויקט מבורך, בנוסף למערך בריאות הנפש, כשברור לנו שחלק גדול מהמצוקות הן לא קטסטרופליות וניתן להתמודד איתן".
מה לגבי טענות על תורי המתנה ארוכים למרפאות ולמומחים?
"מחוז צפון נמצא במקום הראשון בישראל בזמינות. איך עושים את זה? הקמנו צוות, שתפקידו לעזור למרפאה למצוא פתרונות ולהבין את הצרכים של המטופלים. מנקודת ראותי העובדים והמרפאה הם השגרירים של המטופלים. אנחנו שמים דגש תמידי על סוגיית השירות, והעובדים עוברים הדרכות בהתאם. אם יש צורך כזה או אחר של המטופלים, הם מוזמנים לפנות למרפאה ואנו נעשה את המיטב לתת מענה. ברור שאין פה 100 אחוז, אבל אני יכול להבטיח שנעשה את המקסימום בכל פניה".
למרות העובדה שאנו נמצאים בשיא הלחימה בחזיתות הצפון והדרום, ד"ר דיין מודע לצרכים שיצופו ביום שאחרי, בעיקר בהיבטים של בריאות הנפש: "התחום הזה היה בחסר לפני המלחמה ולאחריה הוא יהיה עוד יותר", הוא מסביר
"הנפילה הגדולה תבוא אחרי שתסתיים המלחמה ואנו צופים הצפה גדולה בכמות הפניות של המטופלים. אנו משקיעים בהכשרות של צוותים – במאמני חוסן, במתמחים ומערך הפסיכולוגיה שלנו שהוא מוביל בישראל".
כחלק מההערכות פתחו במחוז מוקד וכל ההפניות בתחום הנפש מנוקזות למוקד אחד ובעקבות ההצלחה הועתק המודל עכשיו לאזורים נוספים בישראל. "הפסיכיאטרים המומחים והמנוסים ביותר שלנו עוברים על כל הפנייה, ומייעצים במהירות לרופאי המשפחה בהתמודדות עם המטופלים הרבים וחוסכים זמן יקר. פתחנו גם מערך של רפואה במשבר, לילדים ומבוגרים והמענים ניתנים גם בטלפון, ולעיתים גם בביקורי בית. הסטנדרט הוא שחוזרים למטופל עד 72 שעות. מערכת הניתוב הזאת מסייעת לפתרון מהיר ויעיל ולא פעם חוסכת ביקור בחדרי המיון".
• מסר לסיום?
"אני מקווה שהמפונים ישובו לביתם במהרה ונחזור לטפל בשגרה. כולנו גם כמובן מייחלים לחזרת החטופים. מבחינת כללית מחוז צפון, אנחנו רוצים להיות נגישים, לתת את השירות הכי טוב. אני מאמין שבדיאלוג ראוי ויעיל בין המטופל למרפאה אפשר לקבל כל מענה. שירות זה שם המשחק".