מתחת לבריכות הטבעיות של גן השלושה (סחנה), נחשפה רשת מנהרות תת-קרקעיות מימי הביניים – עדות נדירה לחדשנות ההנדסית של האימפריה הממלוכית ולתעשיית הסוכר המשגשגת שפעלה בעמק בית שאן במאות ה־14–15 לספירה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Water History, נערך על ידי צוות רב-תחומי בראשות פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף ד"ר עזריאל יחזקאל, דרור סגל וד"ר ינון שבטיאל. הצוות זיהה מערכת מורכבת של מנהרות מים חצובות בסלע טופה רך לאורך נחל עמל (האסי), ששימשו ככל הנראה להפעלת טחנות סוכר מתקופת שלטון הממלוכים.
• טכנולוגיה תת-קרקעית בימי הביניים
המנהרות נחשפו במקרה, כאשר עבודות תשתית מודרניות חשפו חמישה פתחים מקבילים. "הדיוק ההנדסי של המנהרות רמז על שימוש הידראולי," מסביר פרופ' פרומקין. "אבל בניגוד לאמות המים הפתוחות שהיו שכיחות בתקופה, כאן מדובר במערכת תת-קרקעית – התאמה יוצאת דופן לגיאולוגיה המקומית ולמליחות המעיינות באזור." באמצעות תיארוך רדיומטרי באורניום-תוריום של נטיפים שנוצרו לאחר חציבת המנהרות, קבעו החוקרים כי המנהרות נחצבו ככל הנראה במאות ה־14–15 לספירה – תקופת שיא תעשיית הסוכר בעמק בית שאן, אז נחשב האזור למרכז חשוב לגידול קנה סוכר ולייצואו ברחבי המזרח התיכון.
• אנרגיה ממים מליחים
מקורות היסטוריים מתארים את שליטתם של הממלוכים במערכות מים – מאמות מים ומרחצאות ועד רשתות השקיה ענפות. אולם המחקר החדש מראה כי הם גם ידעו להמיר את זרימת המעיינות המליחים לכוח מכני. לטענת החוקרים, המנהרות שימשו להעברת מים בלחץ שהניעו גלגלי משוטים אופקיים ואלו הפעילו אבני ריחיים לריסוק קני סוכר – תהליך שחסך כוח אדם ואיפשר ייצור תעשייתי.
"הממלוכים לא ראו במחסור במים מגבלה, אלא הזדמנות", אומר פרופ’ עמוס פרומקין.
"הם ידעו להפוך מי מעיינות מליחים לכוח מניע – פשוטו כמשמעו – ולהניע באמצעותם תעשייה מקומית משגשגת".
הממצאים קוראים תיגר על הדימוי של תקופת ימי הביניים כתקופה של קיפאון טכנולוגי באזורנו. נר שמן ממלוכי שנמצא בטחנה במורד הנחל מסייע בתיארוך האתר ומעגן את הפעילות התעשייתית במאה ה־15. בהמשך, בתקופה העות'מאנית, שימשו אותן הטחנות לטחינת קמח – עדות להמשכיות השימוש במשאבי המים המקומיים לאורך מאות שנים.
"התגלית הזו מחברת בין ארכיאולוגיה תעשייתית להידרולוגיה. היא חושפת אימפריה שלא הייתה רק צבאית או פוליטית – אלא גם חדשנית מבחינה הנדסית וכלכלית, שידעה לרתום את כוחות הטבע לטובת קיום, ייצור וצמיחה".
