במרכז אביב – הדרך לאיזון, מאמינים שאין טיפול נכון בלי להבין קודם את האדם שמולנו

"אצלנו, כל תהליך מתחיל באבחון מקצועי ומעמיק, שבו אנו בוחנים את ההיסטוריה האישית, רמות העומס, איכות השינה, אורח החיים והגורמים שעשויים להשפיע על איזון הגוף והנפש", אומר שחר ניר, מטפל ב"מרכז אביב – הדרך לאיזון": לאחר הבדיקה, המטפלים בונים תוכנית איזון אישית. אנחנו לא עובדים לפי תבנית קבועה, אלא מתאימים את שילוב הטיפולים בהתאם לצרכים, למטרות ולקצב ההתקדמות של כל אדם שמגיע לתהליך. כחלק מהתהליך אנו משלבים שהייה בתא לחץ מתון מועשר בחמצן, לצד טיפולים משלימים המבוססים על יסודות הרפואה הסינית והרפלקסולוגיה. השילוב בין שיטות הטיפול יוצר מעטפת מאוזנת המותאמת לכל מטופל ולמטרותיו. אנחנו איתכם לאורך כל הדרך. הצוות מלווה אתכם, עוקב אחר ההתקדמות ומתאים את התהליך לפי השינויים שהגוף והנפש עוברים. מטופלים רבים מספרים שלאחר התהליך הם מרגישים רגועים יותר, ישנים טוב יותר ומתמודדים בצורה טובה יותר עם עומסי היומיום".

הפוסט למה אנחנו לא מצליחים להירגע גם כשאין לחץ? הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

הפוסט מרכז הרפואי העמק: ד"ר רגב כהן מונה למנהל היחידה למחלות זיהומיות הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

אצל ספורטאים מקצועיים וגם אצל חובבי כושר, עומס מצטבר יכול להשפיע על התחושה הכללית, על רמת האנרגיה ועל היכולת להגיע לפעילות הבאה בתחושה טובה. לכן התאוששות כבר אינה נתפסת רק כזמן שבו "לא עושים כלום", אלא כחלק מתהליך מתוכנן שמאפשר לגוף לקבל את הזמן והתמיכה שהוא צריך.
"הרבה אנשים מתמקדים במה שהם עושים בזמן הפעילות, ופחות במה שקורה אחריה", אומר שחר ניר, מטפל ב"מרכז אביב – הדרך לאיזון", רשת קליניקות בעמק יזרעאל והצפון: "אבל הגוף צריך זמן להתמודד עם העומס שהפעלנו עליו. התאוששות היא לא הפסקה מהתהליך – היא חלק ממנו."

לא רק כשמשהו כואב

התאוששות לא חייבת להתחיל רק כשהגוף כבר מאותת שמשהו לא בסדר. למעשה, דווקא שילוב שלה בשגרה יכול להיות דרך טובה יותר להתייחס לגוף לאורך זמן. "אנחנו לא צריכים לחכות שהגוף יגיע למצב שהוא כבר לא מצליח לעמוד בקצב", מסביר ניר. "כדאי להקשיב לסימנים כמו עייפות, ירידה באנרגיה או תחושה שהגוף פשוט צריך יותר זמן להתאושש."
לדבריו, הבסיס תמיד נשאר בסיס: שינה טובה, תזונה, שתייה, מנוחה ותכנון נכון של העומסים. לצד אלה, יש אנשים שבוחרים לשלב גם כלים נוספים כחלק משגרת ההתאוששות שלהם.

לתת לגוף עוד שכבה של תמיכה

ב"מרכז אביב – הדרך לאיזון", הגישה להתאוששות רחבה יותר מטיפול נקודתי. לאחר אבחון מקצועי ומוקפד, המרכז משלב בין כלים שונים, בהתאם לצרכים ולמטרות של האדם, בהם תא לחץ מתון מועשר בחמצן וטיפולי רפלקסולוגיה.
תא הלחץ המתון – אוויר מועשר בחמצן, מאפשר ליצור סביבה טיפולית ייחודית, המאפשרת התאוששות טבעית באמצעות ריכוז חמצן גבוה, תהליך שמומלץ לשלב יחד עם טיפולים משלימים.
לצדו, טיפולי רפלקסולוגיה יכולים להשתלב כחלק מההיבט המרגיע והמשלים של תהליך ההתאוששות, ולאפשר לאדם להקדיש זמן גם להרפיה ולתחושת רווחה.

"הרעיון הוא לא לחפש פתרון אחד שמתאים לכולם", אומר ניר. "אנחנו מסתכלים על האדם, על שגרת החיים שלו, על העומסים ועל מה שהוא רוצה להשיג, ומשם בונים את התהליך שמתאים לו."

לפעמים הדבר הנכון הוא דווקא להוריד הילוך

בעולם שבו התקדמות נמדדת במספרים, במשקלים, בזמנים ובמרחקים, מנוחה יכולה להרגיש כמעט כמו צעד אחורה. אבל הגוף לא תמיד עובד לפי אותו קצב שאנחנו דורשים ממנו.מ"יש הבדל בין לדחוף את עצמך לבין להתעלם ממה שהגוף אומר", מסביר ניר. "אם מרגישים שהעייפות מצטברת או שההתאוששות לוקחת יותר זמן, זה בדיוק הרגע לעצור ולהסתכל על התמונה הגדולה יותר."

עבור ספורטאים וחובבי כושר, המשמעות היא לא בהכרח לעשות פחות. לפעמים המשמעות היא לעשות את הדברים בצורה חכמה יותר – לשלב עומס עם מנוחה, פעילות עם התאוששות, ואתגר עם הקשבה לגוף.

"המטרה היא לא להתאמן יותר בכל מחיר", מסכם ניר. "המטרה היא לתת לגוף את התנאים הנכונים להתמודד עם העומס, להתאושש ולהיות מוכן לדבר הבא."

אולי זו הסיבה שההתאוששות הופכת בשנים האחרונות לחלק מרכזי יותר בשגרת החיים של מי שרוצה להרגיש טוב, להתקדם ולהישאר לאורך זמן במשחק. כי לפעמים, כדי לתת יותר – צריך קודם לתת לגוף לקבל.

הפוסט הסוד שלא מדברים עליו מספיק: למה הגוף חייב זמן להתאושש הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

את חברי הנהלת "למענכם" אירח מנהל המרכז הרפואי העמק, ד"ר מאור ממן, יחד עם בכירי בית החולים: פרופ' גיל בר סלע, מנהל מרכז הסרטן, פרופ' דן הרשקו, מנהל כירורגית א', ד"ר זיו נאמן, מנהל מחלקת דימות, ד"ר לימור בושארי, מנהלת המערך הקרדיולוגי, וד"ר ארי רייס, מנהל מערך נשים ויולדות.

במהלך המפגש הציגו מנהלי המערכים את הפעילות הרפואית בבית החולים, השירותים המתקדמים הניתנים לתושבי הצפון והיכולות המקצועיות בתחומי הרפואה השונים. בהמשך סיירה הנהלת "למענכם" במרכז הסרטן החדש ובחדרי הניתוח ונחשפה מקרוב לעבודת הצוותים ולמערכים הרפואיים. הביקור התקיים כחלק מסדרת מפגשים שמקיים "למענכם" עם בתי חולים ומרכזים רפואיים, במטרה להעמיק את ההיכרות המקצועית ולחזק את שיתופי הפעולה המסייעים בהכוונה רפואית מדויקת ומהירה עבור הפונים לארגון.

יוסי ערבליך, יו"ר ומייסד "למענכם":

• ״הקשר הישיר שלנו עם בתי החולים ועם הרופאים הבכירים הוא כלי משמעותי בעבודה היומיומית למען אלפי המטופלים שפונים אלינו. הביקור במרכז הרפואי העמק מאפשר לנו להכיר מקרוב את היכולות הרפואיות המרשימות שקיימות כאן ולחזק את החיבור בין המטופלים לבין הרפואה האיכותית שנמצאת בצפון. חיזוק הרפואה הציבורית בצפון ובדרום הוא משימה לאומית, ותושבי הצפון ראויים לקבל את הרפואה הטובה ביותר קרוב לבית".

ד"ר מאור ממן, מנהל המרכז הרפואי העמק:

• ״המרכז הרפואי העמק הוא המרכז הרפואי הגדול והמשמעותי ביותר בצפון-מזרח המדינה, ובשנים האחרונות הוא הפך למעצמת חדשנות ורפואה מתקדמת. תנופת הפיתוח שאנו מובילים באה לידי ביטוי בהרחבת תשתיות, בהטמעת טכנולוגיות רפואיות פורצות דרך ובפיתוח שירותים רפואיים מתקדמים למען תושבי הצפון. שמחנו לארח את הנהלת ארגון ׳למענכם׳ ולהציג בפניהם את היכולות שלנו והצוותים המקצועיים שמובילים את העשייה הזו, ופועלים כל העת להמשיך ולהציב את העמק בחזית הרפואה בישראל".

הפוסט מחזקים את הקשר עם רפואת הצפון: הנהלת "למענכם" ביקרה במרכז הרפואי העמק הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

כאן נכנס לתמונה מרכז אביב – הדרך לאיזון, רשת קליניקות בעמק יזרעאל ובצפון, שמציעה מגוון כלים כחלק מגישה רחבה לבריאות ולרווחה, בהם גם תא לחץ מתון מועשר בחמצן. במרכז, תא הלחץ הוא לא רק עוד כלי, אלא חלק מתפיסה שמבקשת לתת לגוף תנאים תומכים בתוך שגרת חיים עמוסה – זמן לעצור, סביבה מבוקרת והזדמנות להתמקד גם במה שהגוף צריך.

"המטרה היא לא לעשות משהו במקום הגוף, אלא לתת לו תנאים טובים יותר"

כדי להבין מה באמת קורה במהלך הטיפול, למי הוא עשוי להתאים ומה הערך שהוא יכול להוסיף, שוחחנו עם גבע איתן, מטפל במרכז אביב – הדרך לאיזון, שמכיר את התהליך מקרוב ומסביר אותו בגובה העיניים.

"אנשים מגיעים אלינו כשהם מרגישים שהעומס כבר גובה מהם מחיר", אומר גבע איתן, מטפל במרכז אביב – הדרך לאיזון. "זה משום שהחיים בתקופה הזו מייצרים עומס גדול, ולא תמיד אנחנו נותנים לגוף את התנאים והזמן להתאושש."

תא הלחץ המתון – אוויר מועשר בחמצן, מאפשר ליצור סביבה טיפולית ייחודית, המאפשרת התאוששות טבעית באמצעות ריכוז חמצן גבוה, תהליך שמומלץ לשלב יחד עם טיפולים משלימים. ״במילים פשוטות, אנחנו יוצרים תנאים שבהם יותר חמצן זמין לגוף", מסביר איתן. "

המטרה היא לא לעשות משהו 'במקום' הגוף, אלא לתת לו סביבה שיכולה לתמוך בתהליכים הטבעיים שלו. אנחנו מסבירים מראש מה צפוי לקרות ומלווים את המטופל לאורך התהליך", הוא אומר. "אחרי שמתרגלים לתחושה, רוב הטיפול הוא זמן רגוע שבו אפשר פשוט לשבת או לשכב ולהוריד קצב."

ומה לגבי הסטרס?

"לפעמים כל מה שהגוף צריך זה קצת פחות עומס וקצת יותר תנאים להתאושש. המטרה היא לתת לו את המרחב הזה״, אומר איתן. "המרחב הזה הוא חלק מתהליך רחב יותר שבו האדם נותן לעצמו זמן, קשב ותמיכה." לדבריו, הערך של התא אינו מסתכם רק במה שקורה בזמן השהייה בו. "הגישה שלנו היא להסתכל על האדם כמכלול. אנחנו בודקים למה הוא מגיע, מה הוא מחפש ומה יכול להתאים לו. תא לחץ הוא כלי אחד מתוך ארגז כלים רחב יותר שאנחנו מציעים במסגרת התהליך. בסופו של דבר, המטרה היא פשוטה: לתת לגוף תנאים טובים יותר, ובמקביל לתת לאדם רגע לעצור ולהתייחס גם לעצמו."

הפוסט בּוּסט מרגיע לגוף: למה כולם מדברים על תא לחץ הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

הקושי מקבל מקום

מאז שנת 2022 מנהלת ד"ר רונית בק את יחידת הפוריות במרכז הרפואי העמק ולצד העבודה הרפואית השוטפת והליווי הצמוד של נשים וזוגות במסע המורכב אל ההורות, היא והצוות ביחידה פועלים כל העת להשתפר, להקשיב לצרכים שעולים מהשטח ולהביא אל היחידה כלים חדשים שיכולים להפוך את הדרך ליותר מדויקת.
"יובל ינאי, הפסיכולוגית של היחידה, חשפה בפניי נתונים על ההיקף הרחב של נשים שעברו טראומה סביב הליכים רפואיים. כך למעשה נולד פרויקט 'בנועם'", סיפרה ד"ר בק, "כל הנושא של בדיקה גינקולוגית הוא רגיש אצל כל אישה ובוודאי אצל נשים שעברו טראומה. בטיפולי פוריות זה הופך להיות משמעותי עוד יותר, כי הטיפול מאוד אינטנסיבי: האישה צריכה להגיע לבדיקות אולטרסאונד לפעמים פעמיים או שלוש בשבוע ובחלק מהפעולות יש גם הרדמה כללית. כל אחד מהדברים האלה עלול להיות טריגר עבור נשים כאלה".

לפי התפיסה שטיפול רפואי מיטבי מתייחס לא רק לגוף, אלא גם לחוויה הרגשית של המטופלת גיבשה הפסיכולוגית יובל ינאי את פרויקט 'בנועם', שכבר פועל כשנה. "עבור חלק מהנשים, האתגר אינו נובע רק מהטיפול עצמו אלא גם מהדרך שעברו עד שהגיעו אליו", הסבירה הפסיכולוגית יובל ינאי, "נשים שמגיעות לטיפולי פוריות לאחר חוויה רפואית קשה מהעבר, עלולות לחוות בדיקות גינקולוגיות או חשיפה גופנית כגורם שמעורר פחד ודריכות רבה. במצבים כאלה, ההליך הרפואי הופך למפגש לא רק עם הגוף, אלא גם עם זיכרונות ורגשות שמתעוררים מחדש. לכן לאותן נשים אני רוצה להגיד שהקושי שלהן ראוי למקום ולהתייחסות בתוך המערכת הרפואית. לא צריך להשאיר אותו מחוץ לדלת המרפאה. כשהן משתפות בחששות ובצרכים, אפשר לעיתים למצוא יחד דרכים שיאפשרו לקבל טיפול רפואי תוך שמירה על תחושת הביטחון, הכבוד והשליטה".

צוות שמקשיב אחרת

פרויקט 'בנועם' פועל על פי הליך סדור, שמתחיל כבר בשלב הקבלה ליחידת הפוריות. "האיתור נעשה על ידי הצוות", סיפרה מילכה אבני-מיה, האחות האחראית ביחידה, כבר בקבלת המטופלת אנו מנסים לאתר נשים שנוכל לסייע להם על ידי הפרויקט ,הוספנו לתשאול שלנו בקבלה של מטופלת חדשה שאלות שיכולות לעזור באיתור ושמנסות לראות האם יש למטופלת איזשהו צורך. למשל האם יש לה קושי בבדיקות גינקולוגיות, כדי להבין אם יש משהו שחשוב לזהות מראש. אחרי שאנחנו מאתרות מטופלות אנו מציגות להן את הפרויקט ואז הליווי מתחיל. הן נפגשות עם הפסיכולוגית יובל, ולאחר מכן מתקיים מפגש איתי ,אחות שמלווה את התהליך. אנו בודקות אילו טריגרים יכולים להיות לה והיכן הקשיים יכולים להתעורר. אני עושה להן סיור ביחידה שלנו, אני ממש לוקחת אותן פיזית ליחידת האולטרסאונד, מראה להן את כל השלבים שהולכים להיות בדרך ומנסה להבין יחד איתן איפה יכול להיות איזשהו קושי. משם אנחנו מנסות לחשוב ביחד על פתרון ואיזה מענה אנחנו יכולות לתת" . לאחר 2 המפגשים אנו למעשה מייצרות מסמך שמלווה את המטופלת לאורך כל התהליך כך שכל אנשי הצוות המעורבים בטיפול בה לומדים את הצרכים של המטופלת בתהליך".

"משהו בפרויקט הזה באמת מאפשר להן להבין שאנחנו רואות אותן"

הפסיכולוגית ינאי הוסיפה: "בפגישה הראשונה עם המטופלת אני מנסה להבין כיצד היא חווה את המפגש עם המערכת הרפואית ומה יכול לסייע לה להרגיש יותר שליטה ובחירה לאורך התהליך. חשוב לי לזהות לא רק את הקושי אלא גם את הכוחות שעומדים לרשותה. לעיתים מדובר בהתאמות קטנות כמו האפשרות להאזין למוזיקה באוזניות בזמן פרוצדורה או היכרות מוקדמת עם הצוות ולעיתים בכלים להרפיה וויסות רגשי. בהרבה פעמים עצם הידיעה שיש התייחסות לצרכים ולהעדפות של המטופלת כבר משנה את החוויה ומפחית מתח וחרדה".

מאז שהפרויקט הפך לחלק בלתי נפרד מעבודת יחידת הפוריות, לקחו בו כבר חלק כמה מטופלות והתגובות מצוינות. "המטופלות האלה היו קיימות כל הזמן, זה לא משהו חדש, אבל משהו בפרויקט הזה באמת מאפשר להן להבין שאנחנו רואות אותן, יודעות את הקושי שלהן ויודעות איך לעזור להן בזה", סיפרה האחות אבני-מיה, "כשהמטופלות לוחצות לי את היד או שהן אומרות 'וואו' אני רואה עד כמה נתנו להן מענה. כל אחת היא עולם עם כל מיני חוויות שונות. אני לא יודע מי נכנסת אליי לחדר, אבל הפרויקט הזה לימד אותנו להסתכל אחרת על מי שנכנסת אלינו לחדר".

• מה הכלי הזה של 'בנועם' עשה לכן כצוות?

ינאי: "היכולת להיערך מראש ולמנוע מצוקה במקום להגיב אליה בדיעבד. היכרות מוקדמת עם הצרכים והחוויות של המטופלת מאפשרת להתאים את התקשורת ואת אופן הטיפול ולעיתים גם להבין התנהגויות שעלולות להיראות במבט ראשון כמפתיעות או כלא מובנות, למשל: הימנעות, קושי לשתף פעולה, הצפה רגשית או צורך בשליטה. ההבנה הזו מאפשרת לצוות להגיב באופן מותאם ורגיש יותר ולהציע התערבויות שיסייעו למטופלת להתמודד עם המצב. לאחרונה איבדנו קולגה וחברה ד"ר שירה ברעם ז"ל, שהייתה רופאה בכירה ביחידה ובמסגרת עבודתה סייעה גם בהטמעתו וביישומו של הפרויקט. שירה הייתה עבורנו השראה לאופן שבו אנו פוגשות מטופלות – ברגישות, בענווה ובגובה העיניים. מאז לכתה אנחנו מרגישות שהפרויקט נושא גם את הרוח שהביאה איתה לעבודה ומהווה עבורנו דרך להמשיך את הערכים שהאמינה בהם".

דרך עם תקווה

העבודה ביחידת הפוריות ב'העמק' נעה כל הזמן בין טיפולים ואתגרים לבין רגעי סיפוק ואושר גדולים במיוחד. עבודה שמלווה נשים וזוגות לאורך חודשים ולעיתים שנים. "אנחנו רוצות שנשים ידעו שיש פה מקום שרואה את כל המטופלות גם אלו עם הקשיים הרגשיים", הדגישה מנהלת יחידת הפוריות ד"ר בק, "מקום שמסוגל להכיל אותן ורוצה לתת להן את הטיפול בצורה שהיא גם תהיה הכי טובה רפואית וגם הכי נעימה ברמה האישית".

הפסיכולוגית ינאי מחדדת כי מבחינתה 'בנועם' הוא הרבה יותר משם של פרויקט. "השם הזה מייצג את הדרך שבה אנחנו שואפות לפגוש מטופלות בתוך המערכת הרפואית – ברגישות, בכבוד ובשותפות", הסבירה, "המשמעות היא לא רק לבצע הליך רפואי בצורה מקצועית, אלא לאפשר לכל אישה לפגוש עיניים טובות שרואות את הצרכים שלה, הפיזיים והרגשיים כאחד. בעיניי, זו המהות של טיפול איכותי והוליסטי – לראות את האישה השלמה, ולא רק את ההליך הרפואי שהיא עומדת לעבור".

בסוף כל יום עבודה האחות האחראית מילכה אבני-מיה חוזרת שוב ושוב למשמעות העמוקה של העבודה ביחידת הפוריות. "זו זכות לעשות כל יום עוד משהו טוב או למסור בשורה טובה. לא לכל אחד במקצוע שהוא בחר יש את זה", אמרה בגאווה, "כל ילד שבא, כל תינוק, כל משפחה שבאה לבקר אותנו כאן, כל בדיקה חיובית היא אושר גדול. כולן כאן מרגישות את זה".

הפוסט 'בנועם': מסלול הליווי הייחודי ביחידת הפוריות של המרכז הרפואי העמק הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

כשצוות המחלקה בניהולו של ד"ר דוד רותם גילה שזהו יום ההולדת ה100 של גריגורי, החליטו להפתיע אותו ולערוך חגיגה לכבודו. צוות המחלקה הכין ברכות, בלונים וכיבוד יום הולדת, והפך את יום ההולדת המיוחד לחגיגה קטנה ומרגשת – בין מיטות האשפוז והטיפולים. בורודסקי עבר ניתוח להחלפת מפרק הירך, בעקבות השבר. מדובר בניתוח משמעותי, במיוחד בגילו, אך להפתעת הצוות הוא מתאושש היטב ומרגיש טוב יותר.

ד"ר צור בן חיים, רופא מומחה בכירורגיה אורתופדית, סיפר:

"גריגורי עבר ניתוח דחוף עקב שבר בצוואר הירך. מדובר בניתוח להחלפת מפרק הירך, ניתוח גדול הטומן בחובו גם סיכונים. קשה שלא להתרשם מכוחותיו לעבור ניתוח כזה בגילו ולהתאושש בצורה כל כך טובה. התרגשנו מאוד. היכולת של גריגורי להתמודד עם הניתוח ולהחלים ממנו בגיל 100 היא מרשימה ומעוררת הערכה."

אז במקום עוגה בבית עם המשפחה, חגג גריגורי את יום הולדתו המאה עם האנשים שמלווים אותו בימים אלה בדרך להחלמה. והצוות האורתופדי, מצדו, דאג להזכיר שגם בתוך שגרת בית החולים יש מקום לרגעים של שמחה, אנושיות וחגיגה.

הפוסט בגיל 100, אחרי ניתוח להחלפת מפרק הירך: גריגורי חגג יום הולדת עם צוות המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי העמק הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

בכללית מחוז צפון מבינים שהבריאות של הדור הצעיר מתחילה בחיבור נכון ובבניית אמון. בני נוער רבים נמנעים לעיתים מפנייה לייעוץ רפואי או נפשי בשל חשש מחוסר הבנה, פגיעה בפרטיות או תחושת זרות במרפאה. כדי לגשר על הפערים הללו, מוביל המחוז שורה של צעדים והתאמות ייעודיות.
תקשורת בגובה העיניים: הצוותים הרפואיים במרפאות ובמרכזי בריאות הילד והנוער עוברים הכשרות להתאמת שיח הטיפול למאפיינים של גיל ההתבגרות – בהקשבה פעילה, בסבלנות ורגישות מרבית.

זמינות ודיגיטל מתקדם: הנגשת השירותים הרפואיים בקצב של העידן הנוכחי. בני הנוער יכולים לקבוע תורים, להתייעץ מרחוק ולפנות לרופאים דרך האפליקציה והערוצים הדיגיטליים של כללית בקלות ומכל מקום. שמירה על דיסקרטיות ופרטיות: מענה מותאם המאפשר לבני הנוער להעלות נושאים רגישים – החל מתזונה ודימוי גוף, דרך בריאות הנפש ועד רפואת מתבגרים – במרחב בטוח ומכיל.

מעטפת רפואית היקפית בפריסה צפונית: פריסת המרפאות והצוותים הרב-מקצועיים ברחבי הצפון מאפשרת מענה זמין ונגיש לכל נער ונערה, קרוב לבית.
בכללית מוסיפים שהעולם אומנם משתנה והטכנולוגיה מתקדמת, אך הצורך הבסיסי באוזן קשבת, ביחס אישי ובטיפול מקצועי ומבין נשאר זהה. בכללית מחוז צפון ממשיכים לחדש ולפתח את השירותים כדי להבטיח שבני הנוער יקבלו את הטיפול הטוב ביותר – בשפה שלהם ובדרך שמתאימה להם.

הפוסט מדברים בשפה שלהם: כך מתאימה כללית מחוז צפון את השירות הרפואי לבני הנוער הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

ד"ר ח'לאילה סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת מורסיה בספרד, ביצע סטאז' במרכז הרפואי לגליל והתמחה ברפואה פיזיקלית ושיקום במרכז הרפואי בני ציון.
במסגרת הכשרתו המקצועית עבר הכשרות מתקדמות בטיפולים להפחתת נוקשות ועוויתות שרירים בקרב מטופלים עם בעיות נוירולוגיות, באמצעות הזרקות בוטוליניום (בוטוקס רפואי) בהנחיית אולטרסאונד או EMG, במרכזים הרפואיים שיבא ובני ציון. בנוסף, השלים בשיבא השתלמות מתקדמת באבחון תפקוד מערכת העצבים והשרירים, הכוללת ביצוע בדיקות מתקדמות לאיתור פגיעות ומחלות עצב ושריר.

ד"ר ח'לאילה מוסמך על ידי משרד הבריאות בתחום התאמת תותבות, מכשירי הליכה ונעליים אורתופדיות, וכן השלים השתלמות מתקדמת ברפואת כאב בטכניון.
לצד עבודתו הקלינית, ד"ר ח'לאילה אחראי על הכשרה וליווי של מתמחים, סטאז'רים וסטודנטים לרפואה במחלקת השיקום. בנוסף, הוא מלמד במרכז להכשרה מתקדמת בסיעוד במרכז הרפואי רמב"ם ומשמש בוחן בבחינות שלב ב' בהתמחות ברפואה פיזיקלית ושיקום.

הפוסט מרכז הרפואי העמק: ד"ר מוסטפא ח'לאילה מונה לסגן מנהל מחלקת השיקום הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק

"כל דקה קובעת"

ד"ר פיראס רינאוי, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים ונוער במרכז הרפואי העמק, מספר: "ילד בן 4 הגיע אלינו לאחר שאמו ראתה אותו בולע סוללת כפתור עגולה. בזכות העובדה שהיא הבחינה במתרחש ופנתה מיד למיון הצלחנו לפעול במהירות. מדובר במצב חירום רפואי המחייב הגעה מיידית לבית החולים". לדבריו, הסכנה מסוללות כפתור גדולה בהרבה מכפי שרבים חושבים. "כאשר סוללה נתקעת בוושט, היא עלולה בתוך זמן קצר מאוד לגרום לכוויה כימית חמורה. אם היא נשארת בגוף יותר משעתיים, עלולים להיווצר נזקים משמעותיים ובהם חור בוושט, פגיעה במיתרי הקול, זיהומים מסכני חיים, דימומים קשים ואף פגיעה בכלי דם מרכזיים. כל דקה קובעת. העברנו את הילד לחדר ניתוח וביצענו גסטרוסקופיה תחת הרדמה מלאה. הצלחנו לשלוף את הסוללה, אולם כבר ראינו סימנים לנזק קל בוושט. הוא נשאר לאשפוז והשגחה עד שהתאושש ושוחרר לביתו במצב טוב".

ד"ר רינאוי מוסיף: "סוללות כפתור נמצאות בשלט רחוק, בצעצועים, במשקלים, בשעונים ובמוצרים ביתיים רבים. חשוב לוודא שתאי הסוללה סגורים היטב ולהרחיק אותן מהישג ידם של ילדים. במקרה של חשד לבליעת סוללה אין להמתין להופעת תסמינים ויש להגיע מיד למיון".

16 מגנטים, חמישה חורים במעי

המקרה השני היה מורכב הרבה יותר. ילדה בת 5 הובאה למרכז הרפואי העמק לאחר שבלעה כ־16 מגנטים של משחק. בניגוד לסוללה, אותה ניתן היה לשלוף באמצעות גסטרוסקופיה, המגנטים כבר עברו למערכת העיכול וגרמו לנזק נרחב. כאשר מספר מגנטים נבלעים, הם עלולים להימשך זה לזה דרך דפנות המעי, ללחוץ על הרקמות ולגרום לנמק, לקרעים ולחורים במערכת העיכול.
ד"ר מרק ארקוביץ, מנהל המחלקה לכירורגית ילדים במרכז הרפואי העמק, מסביר: "מדובר באחד הסיבוכים המסוכנים ביותר שאנחנו מכירים בתחום בליעת גופים זרים בילדים. במקרה הזה המגנטים נמשכו זה לזה דרך לולאות שונות של המעי וגרמו לנזק משמעותי. כבר לא ניתן היה לטפל באמצעות אנדוסקופיה ונדרש ניתוח דחוף".
לדבריו, במהלך הניתוח התגלה נזק משמעותי למערכת העיכול. "בגלל החורים שנוצרו במעי נאלצנו לבצע השקה של קצוות המעי. זו פרוצדורה מורכבת ולשמחתנו הניתוח עבר בהצלחה והילדה נמצאת כעת בתהליך החלמה".
ד"ר ארקוביץ מדגיש כי בליעת מגנטים עלולה להיות קטלנית אם אינה מאובחנת בזמן" .ילדים יכולים להיראות בתחילה בריאים לחלוטין. לעיתים מופיעים רק כאבי בטן, בחילות או הקאות, אך בתוך זמן קצר עלולים להתפתח סיבוכים קשים. אם קיים חשד שהילד בלע מגנט אחד או יותר, יש לפנות מיד לבדיקה רפואית ולא להמתין".

מסר להורים: הגבירו ערנות בחופש הגדול

במרכז הרפואי העמק מבקשים מהורים לגלות ערנות מיוחדת לחפצים קטנים הנמצאים בבית. ״סוללות כפתור ומגנטים הם בין הגופים הזרים המסוכנים ביותר שילדים עלולים לבלוע", מסכם ד"ר נתנאל לוי, מרדים בכיר במערך הרדמה וחדרי הניתוח. "הדרך הטובה ביותר למנוע אסון היא למנוע גישה אליהם מלכתחילה. במקרה של חשד לבליעה, גם אם הילד מרגיש טוב ואין תסמינים, חשוב להגיע מיד לבדיקה רפואית. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע ניתוחים מורכבים ולהציל חיים".

הפוסט בתוך שבועיים בהעמק: בן 4 בלע סוללה, בת 5 בלעה 16 מגנטים ונזקקה לניתוח מורכב הופיע ראשון בעמקניוז - חדשות העמק