עו"ד לידור איזון: חירות, האמנם ?

הטור של עו"ד לידור איזון תואר ראשון ושני במשפטים

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שזכה למעמד של מעין חוקה, עיגן בתוכו את הזכות לחירות וחרת אותה על דגלו המתנוסס לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון.
לשון סעיף 1 לחוק קובעת כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל."
לא פעם שאלתי את עצמי, מה פירוש המילים "…ובהיותו בן חורין", ומצאתי כי פנים רבות לביטוי זה, אך העיקרי שביניהן מתקשר לשיח הזכויות שהתפתח במדינה בשנים האחרונות והביא לכך כי חדשות לבקרים שומעים אנו כי זכותו של אדם לעשות כך…זכותו של אחר לעשות אחרת…זכותי לומר כי….זכותי להפגין כי ….ועל זו הדרך כל זכות בלבושה היא.
הזכות כערך, מצאה לה בכורה בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט, אלא שקשה עלי מסקנת הכותבים והפרשנים כי לזה התכוון המשורר בכותבו שזהו בן חורין.
לכן, במאמר קצר זה, אנסה להציע פרשנות למילה חירות, דווקא מתוך דברי המחוקק שקבע כי היא תתפרש ברוח "העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל" כמדינה "יהודית ודמוקרטית".

• "יהודית ודמוקרטית"

"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (משנה אבות פרק ו' משנה ב'), ואיך זה מתיישב? הרי התורה מחייבת אותנו בקיום מצוות, מה שמכונה "עול תורה", וכידוע "עול" הוא כלי הרתמה לבקר העובד, ואין זה דבר קל לשאת אותו, אם כך, מדוע בכל זאת מי שעוסק בתורה זוכה להיות בן חורין?
הפירוש לדידי הוא כך, האדם כיצור חיי, רוצה מטבעו לעשות כל העולה על רוחו, מבלי גבול, באין מפריע, ניתן להבחין זאת בילדנו הקטנים, והנה לפנינו עומדת התורה ומורה לנו, כעניין ערכי כי "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן, (תהלים קכח ב): "אשריך וטוב לך" (אבות פרק ו משנה ד) וזהו בן חורין אני שואל ? התשובה לכך היא כן, השתחררות מתאוות העולם, החל מאוכל וכלה ממרדף אחר רכוש, מעמד, סממני סטטוס, הם הם  המביאים את האדם לשחרור מכבלי החברה הסובבת אותו, מוחו מתפנה מרדיפה ונשמתו נחה בשלום בין כותלי גופה, הוא לא מרגיש "נזקק" לרושם החיצוני, הוא חופשי באמת, הוא זוכה לבחור ולא בוחרים בשבילו, הוא ניהיה פשוט עם הקושי שלנו להיות כאלה.
מה שאין כן בנוגע למצב דהיום, בו החופשי הוא מי שאומר מה שהוא רוצה בשם חופש הביטוי שהפך להיות חופש הגינוי, עושה מה שהוא רוצה בשם הזכות לחירות, בונה ובונה בשם הזכות לקניין ושוכח, כי אלו לא ילוו אותו ביום פקודתו, אלא אך ורק תורה ומעשים טובים, אשר קניין בהם יעשה בביטול "הזכות" כערך ראשוני והפיכתה לתוצר לוואי של "החובה", רוצה לומר – חובתי לשמור על שמו הטוב של חברי, מכאן שקמה לו הזכות לשם טוב, חובתי לשמור על קניין חברי כקנייני, בבחינת יהיה ממון חברך חביב עלייך כשלך, ומכאן זכותו לקניין תשמר, דהיינו, קודם כל ביסוס חובתי בעולם, כיצור חברתי, כאשר שואף ככל הניתן לראות את האחר, מתוך ידיעה כי זה רצון הבורא, תוך ערבות הדדית מכוח החובה האלוקית מצפונית שקיימת בנו, או אז, הרי שיזכה להיות בן חורין אמיתי.
מי יתן ובעזרת השם יהיה לכולם חג חירות שמח ואמיתי, שתצליחו להשתחרר ממשקעי העבר ולראות פני עתיד, לעשות שלום בינכם לבין עצמכם, בניתוק כבלי החברה, בהוספת אור מתוך ערך ולא ככלי יחסי ליחסו של האחר אליכם, מתוך חובה לילך בדרך האמת והיושר.

חג חירות שמח

לידור איזון, עו"ד 
לפגישת ייעוץ: 0507-331-551

לאתר – www.lidorlaw.com

נוף הגליל נבחרה להשתתף בפיילוט "ערים שקטות"

|

עמדת הפרקליטות התקבלה: יוחמר עונשו של נאשם בקשר עם פעיל חיזבאללה

|