"איפה הילדים שלנו? איפה החיילים שלנו?"

החל משעות הבוקר של יום שבת החלו לצוץ ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטס אפ השונות אינספור תמונות של חיילים שנותק עמם הקשר לאחר המתקפה האכזרית של החמאס, צעירים שבילו במסיבת הטבע ברעים ונעלמו או נחטפו ומשפחות עם הורים, נשים, ילדים וטף שנטבחו ביישובים בעוטף.
סיפורי הגבורה צצים והזרם עוד יתגבר בהמשך, אבל בשעת מלחמה זו מנסות המשפחות לקושש כל פיסת מידע בנוגע ליקרים להם מכל. אותן משפחות שואלות ובצדק איפה הילדים והחיילים שלהם? אין ספק, התמונות קשות לאין שיעור ואנו נתקלים השכם וערב בסיפורי זוועה, בתחינות של הורים וחברים לסיוע באיתור הנעדרים ובזעם חסר תקדים כלפי מקבלי ההחלטות ושדרת הפיקוד הבכירה של צה"ל.
כמו בכל רחבי הארץ, גם ביישובים ברחבי עפולה והעמקים מדווחים על נעדרים רבים, חלקם חיילים וחלקם אזרחים. מדובר במספר רחב היקף כשהתמונה עדיין לא נחשפה במלואה, ואנו נדרש ככל הנראה להיחשף לדיווחים קשים נוספים, על נופלים, נרצחים ופצועים בדרגות שונות.
גם ברגעים בלתי נתפסים כמו שאנו חווים בעת הנוכחית עלינו לאחד את השורות, לתמוך באותן משפחות שברגע אחד עולמם חרב עליהן, ולנהוג באחריות בכל הנוגע לפרסומים כאלה ואחרים.