מאז פרוץ המלחמה מול איראן והמתיחות הביטחונית במבצע הצבאי "שאגת הארי", שגרת היומיום של ילדים בישראל השתנתה באופן ניכר. אזעקות, ריצה למרחבים מוגנים, שיבושים בלימודים ומעבר חלקי למסגרות מקוונות הפכו לחלק מהשגרה עבור משפחות רבות. לצד זאת, הזמן שמבלים ילדים מול מסכים גדל, והמפגשים החברתיים והפעילות החוץ־ביתית מצטמצמים.
לשינויים הללו השלכות על תחושת הביטחון, הריכוז והמצב הרגשי של ילדים. גם אם רבים מהם מסתגלים למציאות החדשה, התקופה הממושכת של חוסר ודאות ושגרה לא יציבה מציבה אתגרים לא פשוטים עבורם ועבור הוריהם.
"החששות משפיעים על תחושת הביטחון של הילדים"
על רקע המציאות המורכבת הזו, עולה הצורך להבין לעומק כיצד התקופה משפיעה על ילדים – לא רק ברמה המיידית, אלא גם בהיבטים רגשיים רחבים יותר. ד"ר ליאור חיימוביץ', מנהל מרכז בריאות הילד של כללית במגדל העמק, מתייחס להשפעות המצב, מציג נתונים מהשטח ומציע דרכי התמודדות להורים ולילדים.
"יש ירידה משמעותית בהגעה של מטופלים למרפאה", אומר ד"ר חיימוביץ', "אני יודע שזה לא קורה רק אצלנו – זו מגמה שרואים בכלל המרפאות של כללית באזור, וגם בחדר מיון ילדים במרכז רפואי העמק. לצערי, כל ההתמודדות עם חרדות, פחדים וקשיים התנהגותיים, זו תופעה ומגמה שאנחנו מתמודדים איתה כבר כמה שנים, עוד מתקופת הקורונה, והיא כמובן מתחדדת ומחמירה בכל פעם שיש מבצעים צבאיים ומתיחות ביטחונית כמו עכשיו. זה בא לידי ביטוי בהרבה שיחות עם הורים על מנת להעניק להם מעטפת של תמיכה וכלים איך להתמודד עם הקשים שחווים ילדיהם במצב הנוכחי. בהרבה מקרים מדובר בפחדים שהילדים חווים: יש כאלה שמסתגרים ואינם רוצים לצאת מהבית, או שמגיבים ברגישות יתר לחדשות ולשיחות סביבם. אם ההורים או בני המשפחה מביעים חששות, הדבר משפיע ישירות על תחושת הביטחון של הילדים ומחלחל לחיי היומיום שלהם".
← אילו מענים יכולים רופאי הילדים והמערכת הרפואית להציע להורים ולילדים בתקופה המורכבת הזו?
"יש לנו סט כלים רחב. החל מפסיכולוג שיכול לשוחח עם ההורים בטלפון וכמובן בתמיכה, הכוונה וייעוץ שלנו רופאי הילדים, בהענקת בטחון לילדיהם -עם סביבה תומכת. אנחנו גם מסבירים שחלק מההתנהגויות טבעיות ונורמטיביות בעקבות המצב. לצד המרפאה יש גם שירות חדש שנכנס ממש לאחרונה בכללית ונקרא ייעוץ הורי. הוא מיועד לתת להם את הכלים כיצד להתמודד בתקופות מאתגרות כפי שאנו חווים בשבוע האחרון. כמו כן במצבים של קשיי שינה, פחדים וחששות. במרכז בריאות הילד אצלנו יש גם יחידה לבריאות הנפש לילדים ונוער שבה אנשי המקצוע שלנו מסייעים בהתמודדות ובמענים למצבים מורכבים ודחופים יותר".
← אילו קבוצות גיל נחשבות לרגישות במיוחד להשפעות הרגשיות של המצב הביטחוני?
"הילדים הצעירים, בגילאי 3–6 ותלמידי כיתות א' עד ג', רגישים במיוחד, גם מבחינת התפקוד היומיומי, בשל התלות הרבה שלהם בהורים. בגילאי טרום־נוער, מכיתה ו' ועד חטיבה, ההורים צריכים לסייע להם לשמור על קשרים חברתיים, לאפשר פגישות עם חברים ולספק מסגרת שתשמור על שגרה, גם במציאות משתנה, כמו לקום בבוקר לזום עם המורה שלהם. חשוב שההורים יסבירו לילדים את חשיבות השגרה – החל בלבוש, צחצוח שיניים והקפדה על סדר יום בסיסי, ועד להיות ערים למה שקורה סביבם. שמירה על שגרה מסייעת להם להישאר מחוברים לחברה ומונעת תחושת ניתוק, ירידה במצב הרגשי ובמקרים חמורים יותר אף דיכאונות. כפי שציינתי, חשוב להעניק לילד סביבה תומכת ובטוחה, ולספק לו שגרה יומית ברורה – כך הוא יודע מה סדר היום שלו ומרגיש שהעולם לא מתהפך סביבו, מה שמעניק לו ביטחון ויציבות".
← אילו השפעות רגשיות והתנהגותיות, נצפות אצל ילדים בימים של מתיחות ביטחונית?
"אנחנו מזהים בלא מעט מקרים ילדים עם רגרסיה בהתנהגות. הם נהיים ילדותיים ותלותיים יותר, חלקם, בגילאים הקטנים, חוזרים להרטיב בלילה ואף ביום, לעיתים בריחת צואה, הסתגרות, התפרצויות זעם, בחינת גבולות, קושי בהירדמות, מעגלי שינה שנפגעים וביעותי לילה".
← כיצד יש להציג לילדים מידע על המצב הביטחוני מבלי לעורר אצלם חרדה מיותרת?
"אין צורך לחשוף את הילדים לפרטים רבים, אפשר להסתפק במידע כללי על המצב, מבלי להיכנס לפרטים שעלולים לעורר חששות. חשוב להדגיש את נקודת האור – שהתקופה קשה כרגע, עם פחות מפגשים חברתיים, חוגים ובית ספר, אך בסופו של דבר המצב ישתנה, ויחזרו לחיים הרגילים שלהם. הכי חשוב לילדים הוא להרגיש מסגרת משפחתית תומכת: שההורים תמיד שם בשבילם, גם בזמנים קשים, ושיש להם ביטחון ותמיכה בלתי מתפשרת, בטוב וברע".
← מתי אמורים להידלק אצל ההורים נורות אזהרה, ומתי מומלץ לפנות למרפאת הילדים לקבלת תמיכה או ייעוץ מקצועי?
"באופן כללי כל התסמינים שצוינו דורשים טיפול וייעוץ שלנו. לעיתים יש גם תסמינים שדורשים התערבות יותר מהירה ורחבה על ידי גורמים של בריאות הנפש"
← לסיום, יש לך מסר שחשוב לך להעביר להורים?
"אנחנו חיים בתקופה מורכבת שדורשת מאיתנו לעצור, לקחת אוויר ולבחון כיצד ניתן לחזק את החוסן ולצמוח גם מתוך המציאות הקשה. הזמן המשותף שנכפה עלינו הוא הזדמנות להיכרות עמוקה יותר עם הילדים שלנו. התפקיד שלנו כהורים הוא להוות 'עוגן' עבורם: להקרין ביטחון באמצעות דוגמה אישית, לעודד אותם ליצירה, ולסייע להם לשמר את הקשרים החברתיים שלהם, גם כשהשגרה משובשת. בסופו של יום, היכולת שלנו לייצר יציבות בבית היא שתאפשר לילדים לחזור לחיי השגרה במינימום שחיקה, ברגע שהמערכה תסתיים."