המלאכים שטיפלו במשך 11 חודשים בגינות הפרטיות של חברי כפר עזה לאחר ה-7 באוקטובר, נדדו בשבועות האחרונים צפונה לקריית שמונה – להביא את אורם המיוחד לעיירה המופגזת.
מדובר במיזם 'החיטה צומחת שוב' שיצא מפרלמנט בית השיטה ופרש כנפיים בארץ ובחו"ל. עד היום עבדו והתנדבו בפרויקט 500 מתנדבים מדן ועד אילת, ומרחבי העולם, כולל מקנדה, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, ניו-זילנד, הולנד, צרפת, פולין, אנגליה ואלבניה. יהודים ולא יהודים. ניו זינלנדי אחד שעבד חודש וחצי חזר לארצו ובנה מלתחה ובר לבריכת השחייה של מושב שדה ניצן השכן. גם ערבים ישראליים היו בין המתנדבים: תושב טייבה, למשל, תרם טרקטור.
אנשים אנונימיים הפכו בין רגע לקהילה קטנה ומגובשת
את המיזם מוביל ניצן סלע (74) חבר הקיבוץ המקדיש את רוב זמנו ומחשבותיו לעזרת ישובים שנפגעו במלחמה. 'החיטה' בכפר עזה עבורו הוא לא רק מיזם התנדבות אלא בית, בו מתקיימות כל הפונקציות: עבודה, לינה, אוכל, ניקיון, תרבות וחברות. קשה לתאר במילים את החברות שנוצרה שם, אנשים אנונימיים הפכו בין רגע לקהילה קטנה ומגובשת שיש לה קודים משלה וערכים משלה. קהילה המקיימת קשרים חזקים בין כל חבריה, המרגישים גאווה וכבוד להשתייך אליה. ענת יהב זערפני כתבה על הקסם הזה המתרחש במקום: "אני בגופי שוב בקריית אתא, אבל הלב שלי נשאר כמו תמיד בבית 'החיטה'. כבר בפעם הראשונה הרגשתי את הקסם שבפרויקט. זהו מתכון למעדן, הנרקח כל שבוע מחדש, שתמיד יוצא טעים".
• זו אחת מאלפי התגובות שנשלחו לצוות המוביל: ניצן סלע, עידו פרבר, יעקב שולמי (עם ידי הזהב), עובל שונרי, גלי שריג ומשה פלד, המדגישות את האווירה הקסומה שנוצרה בין המתנדבים הגמלאים שממש 'נלחמו' להגיע לכפר עזה והצטערו כל כך על שהוא הסתיים. רובם עברו לקריית שמונה, שם הסיפור שונה.
מכפר עזה לקרית שמונה
אחרי שלושה סבבי טיפול ועישוב הכוללים עישוב ב- 300 גינות פרטיות בכפר עזה- החברים לא חזרו לביתם, מלבד כמה משפחות ובודדים. בשלב זה, כשהחלו השיפוצים של ההריסות והמקום הפך לאתר בנייה, הוחלט לעבור לקריית שמונה.
את ניצן פגשתי באחד הימים המעטים שהוא מגיע הביתה. למרות גילו ובריאותו הוא נראה מלא אנרגיה, עיניו דומעות כשהוא מדבר על הפרויקט שלו. (בחצי צחוק הוא אומר: "כשאני בכפר עזה, אני מרגיש בריא, וכשאני בבית – אני מרגיש חולה").
"המסר היה לחזק בקרית שמונה את המושג יחד"
ראייתו הצבאית של ניצן (סא"ל במיל) התרככה בשנים האחרונות, במיוחד בשנת המלחמה. "אם בצבא או בתפקידי ניהול שונים", אומר ניצן, "נתתי הוראה והדבר בוצע, הרי שהיום כל החלטה של 'החיטה' מגובה בדיונים פתוחים עם הצוותים, מנהלים דמוקרטיה. כאשר הוחלט על עזיבה, עמדו בפנינו כמה אופציות: שדרות, קיבוץ אחר בעוטף, שלומי, קיבוצים בצפון, קריית שמונה, וההחלטה נפלה ברוב קולות על קריית שמונה. המסר היה לחזק שם את המושג 'יחד', לעבוד איתם, להשתתף איתם באירועים של העיר והאזור".
ראש העיר אביחי שטרן מחובר למיזם והיקצה להם את רובע ג' המבוסס על בתים משותפים, בתי רכבת, שרובם התרוקנו מאנשים. כאן הניקיון הוא יותר בחצרות הבתים, ובדשאים הציבוריים.
• איך ההרגשה להיות מנותק מהבית תקופה כה ארוכה, האם זו לא הקרבה מצידך?
ניצן: "זו לא הקרבה. אני מרגיש שאני עושה את מה שאני צריך לעשות. המשפחה שלי תומכת ונושמת את הפרויקט יחד איתי. זה צץ לי כמו בשיר – 'פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל ללכת…' הרגשתי בתוך תוכי שאני חייב ללכת, וגיליתי עולם חדש, עולם יפה, ובכך אני לא רק תורם אלא נתרם ובגדול".
• האם בסתר הלב קיים בך רצון להשפיע על החברה הישראלית?
ניצן: "אנחנו חלק מתנועה גדולה של מתנדבים הנותנת תקווה וערך לחברה הישראלית. החזון שלי הוא שנהיה חברה ערכית, מלוכדת, עם עזרה הדדית, המעניקה משמעות ליחד. העבודה בגינות היא רק פלטפורמה להגשמת רעיונות ברמה הלאומית. במשך עשרות שנים חשבתי שאנשי הפריפריה, שהם אחוז קטן במדינה, מאפשר לעשרה מיליון איש לחיות את חייהם בשקט כאילו אין מלחמה. זה חוסר פרופורציה משווע. אני מצדיע לפריפריה, ושואף לחזקה".
פרויקט 'גינה מול גנן'
ניצן היה הראשון להרים את הדגל ימים ספורים לאחר ה- 7.10 ואחריו נהרו אנשים רבים שהמדינה הזו חשובה להם, אנשים שנשבו בקסם הנתינה ובאו לתת כתף לכפר עזה ועכשיו לקריית שמונה. הטפטוף הזה הפך לזרם גדול המכיל כבר קבוצות רבות ושונות שאינן קשורות דווקא למיזם 'החיטה'.
פרויקט 'החיטה' הוליד פרויקט מקביל הנקרא 'גינה מול גנן'. "מספר קיבוצים שמעו על המיזם שלנו", אומר ניצן, "וביקשו שנבוא גם אליהם. לשם כך אנו מגייסים גננים מקצועיים ומחברים אותם לקיבוצים. הגנן מגיע עם צוותו ליום עבודה ומנקה כמה גינות. עד כה טופלו 50 גינות בדפנה, דן, כפר יובל, כפר גלעדי, משגב עם, ויראון".
אור רופא, למשל, גנן מעין חרוד מאוחד שהביא עימו את עשרת 'הנבחרים' שלו אומר: "זכות גדולה הייתה לנו כשהעמסנו כלים ויצאנו למשגב עם לנקות את גינות הוותיקים. היינו שלוחה קטנה של מיזם ענק שאתם מובילים".
"ככה אני שומר על השפיות שלי"
בט"ו בשבט התקיים בבית 'החיטה' שבקריית שמונה ערב שירה לרגל החג ומלאת שנה למיזם. למעלה ממאה איש בתוכם מרצים, מתנדבים, חברי כפר עזה, אנשי הגליל העליון באו לחבק ולהתחבק וכמובן לשיר יחד עם תזמורת מתנדבים בהובלת דן פלד (בית השיטה).
בר צולקר (31) מנהלת רובע ג' סיפרה על הנטיעות המשותפות עם מתנדבי 'החיטה', והוסיפה שמאז שאנשיה נכנסו לטפל ברובע, היא שומעת את נקישות התקווה בדלת.
השירה התפרצה מגרונותיהם של אלה שהשכימו כל בוקר לנקש ולעשב, שהרגישו שהם רוצים לחזק את 'היחד', לרפא את פצעי המלחמה. רגע לפני ההמנון, ניצן הכריז: "הערב הזה לא יהיה אירוע בודד, נמשיך לשיר עם אנשי קריית שמונה עוד הרבה שנים, כי השירה בציבור היא תפילה והיא מסמלת שותפות, שוויון וחברות, בשביל זה, אנחנו כאן".
'החיטה צומחת שוב' מגלה את פניה היפות של ישראל ושל הקיבוץ. לנקות גינות וחצרות, זה להביא אור וחיים למקומות המרוסקים, זה חיזוק הערבות ההדדית, זה להרגיש את הקסם שבנתינה האנושית.
גם את ליל הסדר הקרוב, יחגגו ויציינו המתנדבים בקרית שמונה, כסולידריות עם העיר שספגה כל כך הרבה בתקופת המלחמה.
תכירו: שר החוץ של הפרויקט – עידו פרבר
עידו פרבר (61) הוא 'שר החוץ' של 'החיטה צומחת שוב' ויד ימינו של ניצן. מעמדת הפיקוד שלו ברכב הכבד הוא מנהל את מערך התרומות של הפרויקט, וגם משמש כתובת לכל הבקשות והצרכים מהשטח: החל מטרקטור, עגלה, חרמשים, כלי עבודה וכלה בארטיקים למסיבה. בכפר עזה ובקריית שמונה הוא צייד שני בתים למגורי הצוותים, מיטות מזרנים, פינות מטבח, הכל נקי ומתוקתק. יש לו מערכת קשרים מסועפת עם אנשי עסקים ומוסדות והוא ניגש אליהם ישר ולעניין. "קצת איבדתי את הבושה", הוא אומר בחיוך ממזרי, "רוב התורמים עושים זאת באהבה ואפילו בהתרגשות".
'חיבוק עוטף עזה' בתנועה הקיבוצית
קרן פרדו מנהלת את מחלקת המשימות הלאומיות בתק"צ, המקיים את המיזם 'חיבוק עוטף עזה', המבוסס על מודל 'החיטה צומחת שוב', מספרת: "באוגוסט הוקם מוקד ארצי אליו מגיעות פניות של קבוצות מהארץ, מכינות, קבוצות מחו"ל ובודדים. בדרום עבדו 6000 איש ב- 22 קיבוצים. בצפון המספר עומד על כ- 700 מתנדבים. "הקמנו 'בתי מתנדבים", אומרת קרן, "לאלה שמגיעים ליותר מיום אחד וזקוקים ללינה. בנוסף הקמנו מערך הנקרא "ג.ש.ש – גמלאים שנה שלישית" הגרים בקיבוצים כמה חודשים ומרכזים את הפעילויות במקום. העבודה מתמקדת בסידור המבנים הציבורים, בנוי המרכזי, בכל הקשור בנראות הקיבוץ. 'הגששים' נפגשים ביניהם אחת לשבוע. כשהם זקוקים למתנדבים הם פונים אלינו ולהיפך".
מובילי המיזם פונים לרכזי הנוי ואנשי הגד"ש בקיבוצים ליצור עמם קשר בכדי שיוכלו יחד להחיות את יישובי הצפון.
← ניצן סלע – 052-5254282
← עידו פרבר – 052-8886911
← גלי שריג – 052-8282825