יום רביעי שעבר, אצטדיון 'גרונדמן' ברמת השרון, רגעים ספורים אחרי שהפועל עפולה זכתה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, האווירה בקרב העפולאים הייתה מחשמלת. השחקנים, שלא ידעו את נפשם מרוב שמחה ואושר, התרוצצו מצד לצד וחגגו עם יקיריהם ביציע. אבל ממש באותם רגעים, נועם גמון ואליאור סיידר, התכנסו לכמה רגעים בתוך עצמם וחשו צביטה חזקה בלב.
"ברגע שהנפתי את הגביע רציתי לראות את אבא שלי ברקע", משחזר בהתרגשות המגן/בלם נועם גמון, שאיבד לפני כ-4 חודשים את אביו בעקבות מחלה קשה (היה בן 61 במותו), "אחרי המשחק רציתי להתקשר אליו ולבשר לו שהזכייה הזו מוקדשת לו. זה מה שהיה לי בראש. אבל לא היה לי למי להתקשר. צבט לי בלב שהוא לא איתי ברגע כל כך משמעותי בקריירה".
• עד שיש לך תואר ואין לך עם מי לחלוק
מי שחש הזדהות עמוקה עם גמון היה חברו לקבוצה אליאור סיידר, שהריץ בראש מחשבות דומות. "מגיל קטן אבא שלי דחף אותי לשחק כדורגל", מספר החלוץ אליאור סיידר, שאיבד לפני 10 חודשים את אביו באופן פתאומי לאחר שקיבל דום לב. באופן סימבולי, גם אביו של סיידר היה בן 61 במותו.
"זה כל כך כואב שעד סוף-סוף יש לך תואר בקריירה ואתה רוצה לחלוק איתו את התחושה הנפלאה הזו ואין לך את אפשרות. אני מקווה שהוא יושב למעלה ומרגיש נחת".
גמון, שגדל בבאר שבע ובימים אלה חולק דירה עם דודו טויטו בשכונת רוב יזרעאל, חושף בראיון לעמקניוז: "אחרי שאבא שלי נפטר. חשבתי לעזוב את הכדורגל. ירד לי החשק לגמרי. החלום של אבא שלי היה שאני אצליח. הוא דאג לי, לקח אותי לאימונים ונשאר לתמוך בי. ברגע שאיבדתי אותו רציתי לגמור גם עם הכדורגל".
סיידר: "אבא שלי נפטר לפני כשנה בחודש פברואר, בדיוק יום אחרי המשחק הראשון שלי בעפולה נגד עכו. גם אמא שלי נפטרה כשהייתי קטן. להיות יתום בגיל 26 זה לא דבר פשוט. החיים לא קלים, אבל משתדלים להישאר שפויים עד כמה שאפשר".
• בתוך העצב הקודר והגעגועים העזים, הייתה גם שמחה אמיתית.
"ללא ספק זה היה הרגע הכי מרגש בקריירה שלי", אומר גמון בטון נרגש. סיידר מוסיף: "היו חגיגות מרגשות מאוד. פשוט כיף לא נורמלי. לפני מספר שנים עשיתי עלייה עם עפולה ועכשיו הזכייה בגביע הטוטו. אני מאחל לכל שחקן לזכות בתארים. זה כיף אדיר".
• חולם לחזור להפועל ב"ש
בקיץ האחרון גמון הוזכר כמועמד למכבי נתניה, אבל לבסוף נשאר עונה נוספת בבירת העמק. גמון נחשב לאחד השחקנים המוערכים והיציבים בעפולה. מדובר בפוטנציאל גדול, שנמנה על סגל הנבחרת הצעירה. כרטיס השחקן שלו שייך להפועל ב"ש והוא הגיע לעפולה בהשאלה. החלום הגדול שלו זה לשוב בעתיד לבירת הנגב, אבל בינתיים הוא נותן את כל כולו במגרש בעפולה.
"כיף לי בעפולה. אני מוקף באנשים טובים. ששי יעקב הוא כמו אבא שני שלי בעפולה", אומר גמון, "הוא תומך בי ודאג לי בלי הפסקה. אין כמעט יום שהוא לא בודק איך אני מרגיש, במיוחד מאז שאבא שלי נפטר. זה מחמם את הלב".
אתה גם ביחסים קרובים עם שואט וגולדמן?
"הם כמו אחים הגדולים שלי. יש להם השפעה גדולה על המרקם החברתי במועדון. מהרגע הראשון התחברתי אליהם בצורה בלתי רגילה. אני מדבר עם יובל כמעט כל יום אחרי האימון. אנחנו עושים ארוחות צהריים וערב יחד".
עד כמה הטלטלה של המאמנים השפיעה על הקבוצה?
"יש קבוצות שלא מתאוששות אחרי מכות כאלה ואנחנו יצאנו מזה בסך הכל די טוב. אופיר שונה מיתר המאמנים שהיו פה. הוא מאוד קרוב לשחקנים, הוא תומך ומפרגן וגם נשאר מאחוריך ברגעים הקשים. זה נותן ביטחון גדול לשחקנים".
מה החלום שלך בתור שחקן?
"אני גדלתי בהפועל ב"ש ואני רוצה לחזור לשם. בשביל זה אני אצטרך לעבוד קשה מאוד. אם לא נחלום אז איך נגיע לזה".
• סיפר החיים המטלטל של אליאור סיידר
כשהוא היה בן 9 בלבד סיידר איבד את אימו בעקבות מחלה קשה והקשר עם אביו אז נותק. אבל סיידר לא הניף דגל לבן, התחיל למכור ארטיקים בחופי עכו וחיפה, ובהמשך אף שטף כלים במסעדות ושילב בין לימודים, עבודה וכדורגל.
סיידר, חלוץ מחונן שכבר הוכיח שהוא יכול לשחק ברמות הגבוהות, צמח במחלקת הנוער של הפועל עכו ובגיל צעיר אף הספיק לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון.
ב-2011 הוא הושאל למעלות מליגה א' ובשנה שלאחר מכן הוא נחת בעפולה אצל ירון הוכנבוים ורשם עלייה ללאומית, כשהוא כובש 10 שערים.
בהמשך הוא חזר להפועל עכו ושיחק בליגת העל ואשתקד הוא חזר לקדנציה נוספת בעפולה. בקיץ האחרון הוא התאמן באשקלון אבל איכשהו התגלגל שוב לעפולה. "עפולה זה בית בשבילי", אומר סיידר שמתגורר כיום בנהריה, "עפולה זה מועדון נהדר. אני לא בטוח שכל העפולאים יודעים, אבל התנאים שיש פה הם יותר טובים מהרבה קבוצות בליגת העל. אני אומר את זה מתוך ניסיון. אם זה היה תלוי בי, הייתי משחק בעפולה עוד הרבה שנים".
יחסית לגילך עברת הרבה בכדורגל?
"האמת בגלל כל מה שעברתי, כולם חושבים שאני בן 30. אני בסך הכל בן 26 ויש לי עוד דרך ארוכה בכדורגל".
איך הנסיעות מנהריה לעפולה?
"לא פשוט אבל הזמן עובר יחסית בסבבה בזכות ניב סרדל וערן ביטון שמצטרפים אליי לנסיעות".
מה המטרות בעונה הקרובה?
"המטרה הקבוצתית היא להגיע לפלייאוף העליון. ובפן האישי אני רוצה להיכנס ליציבות ולחזור לעצמי. בעונה שעברה עברתי את העונה הכי קשה שלי בקריירה. כבשתי שער בודד. השנה אני מקווה לתת עונה יותר טובה והכי חשוב לחזור ליהנות מכדורגל. כי בעונה שעברה לא נהניתי בכלל".