"יום-יום כשהייתי נוסע לבית-הספר חלפתי על פני החומה הארוכה של כלא השיטה (שאטה). היא הייתה חלק מנוף ילדותי", אומר סער בלכר, 28, בן קיבוץ בית-השיטה בגלבוע, "כילדים קראנו לכלא 'ספינת האהבה' בשל האורות הרבים שהבהבו בחשיכה. והנה, היום, אחרי תריסר שנים אני מצלם אותה מבפנים, וזה ממש לא סיפור אהבה".
לפני כשנתיים טס לנפאל לצלם את רעידת האדמה הקשה שפקדה את המקום היפה ההוא. את פירות עבודתו הציג בתערוכה מרשימה שהוצגה במקומות רבים. בסיום הרצאה שערך על דרך עבודתו ניגשה אליו קרן קיבנסון, קצינת הרווחה של הכלא, וסיפרה על פרויקט חדש שהיא מתכננת – תחת הכותרת: 'יום אחד בחיי סוהרים בכלא שאטה'. התשובה החיובית לא איחרה לבוא, ובלכר מצא את עצמו נכנס ויוצא בשערי הכלא במשך כמעט שנה. השבוע נפתחה תערוכתו בבית-השיטה, כשהתחנה הבאה היא תערוכה קבוצתית במשכן הכנסת, ביום מיוחד שיוקדש לשב"ס.
• "כל פעם כשנכנסתי לכלא דלת ברזל כבדה נטרקה מאחוריי"
בלכר צילם את הכלא מכל זווית אפשרית, במגבלה מאוד חד-משמעית – לא לחשוף את פני האסירים. זה חייב אותו למצוא כל העת פתרונות וזוויות לא שגרתיים, לשחק עם התאורה, עם הצמצם, התריס, ולמצוא תמונה שתעביר סיפור. לא קל. הוא צילם באגפים השונים, במרפאות, בבידוק הביטחוני, בכלבייה, ביקורים משפחתיים מרגשים, את חדר בית המשפט, את אולם הסגל, ביום ובלילה.
"המראות שראיתי הזכירו לי סצנות מסדרת הטלוויזיה 'זינזאנה' ששודרה בערוץ 2 המתארת את חיי האסירים. כל פעם כשנכנסתי לכלא דלת ברזל כבדה נטרקה מאחוריי, עברתי בידוק קפדני, לקחו ממני את הפלאפון והצמידו לי מלווה אישי. האסירים שיתפו פעולה, ואולי אף נהנו מכל העניין".
בכלא שאטה נמצאים כ- 500 אסירים פליליים. הוא מסווג ברמה ביטחונית מרבית, ומאכלס את השפוטים לתקופות מאסר ממושכות. בארץ יש כ-32 בתי סוהר המחולקים למחוזות: דרום, מרכז וצפון. בצפון יש 8 בתי סוהר. במתחם שאטה מצוי גם כלא גלבוע, עם כניסה נפרדת, המיועד לאסירים ביטחוניים.
"האסירים עובדים עם אנשים קשים ומסוכנים ופועלים גם בקשיחות וגם באנושיות. בשבריר שנייה עלולה לפרוץ שם תגרה. הייתי עד לאחת כזו. מסיבות ביטחון הורחקתי משם, אך הספקתי לצלם מבחוץ"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
איך היה תהליך המיון?
התהליך היה קורע לב. מתוך 5.000 צילומים הייתי צריך לבחור רק 38. קשה לי להיפרד מהתמונות, ולהחליט איזו תיכנס לתערוכה ואיזו לא. יש תמונות מצוינות שנאלצתי לשים בצד, כיוון שלא הדגישו את נושא הפרויקט. השיקולים היו קשים ומתישים. 38 התמונות שנבחרו הוצגו בבניין הסגל ביום בו נפרד מנהל הכלא אביחי בן-חמו, ואלה התמונות המוצגות עתה בבית השיטה".
איך הייתה העבודה עם אנשי השב"ס?
"העבודה הייתה מצוינת. הם נתנו לי הרגשה מדהימה ובית חם לאורך כל הפרויקט. הייתי בן בית שם. הסוהרים עושים עבודת קודש, במובן של שליחות. הם עובדים עם אנשים קשים ומסוכנים ופועלים גם בקשיחות וגם באנושיות. בשבריר שנייה עלולה לפרוץ שם תגרה. הייתי עד לאחת כזו. מסיבות ביטחון הורחקתי משם, אך הספקתי לצלם מבחוץ."
היו לך עוד רגעים של פחד?
"כשנכנסתי למפעל התפירה ראיתי כשלושים אסירים יושבים ליד מכונות תפירה ומחזיקים כלי עבודה. עם כניסתי לאולם הם לטשו בי מבטים חשודים. לרגע רציתי לעשות אחורה פנה, אך בעזרת המלווה המשכתי".
• "הגבול הדק בין החופש לדלת הברזל הכבדה"
אחד הרגעים שננצרו בזכרונו של בלכר, היה בעת שטיפס על גג הכלא ונחשף למראה מרהיב, "כל העמק הירוק הזה, ובית השיטה ממול, היו פרוסים בפניי. כשהורדתי את הראש למטה ראיתי את האסירים בכתום. ירוק וכתום. שני עולמות, למעלה ולמטה. חשתי פתאום בקונטרסטיות המטורפת של החיים, ומה שמפריד ביניהם – החומה. רגע הייתי שם ורגע בתוך החומות, כשגבול דק עובר בין החופש והבחירה לבין דלת הברזל הכבדה. ואנחנו עוברים מדי יום על פניה ולא מודעים לעולם המתנהל שם בקודים ונהלים אחרים".
"כילדים קראנו לכלא 'ספינת האהבה' בשל האורות הרבים שהבהבו בחשיכה. והנה, היום, אחרי תריסר שנים אני מצלם אותה מבפנים, וזה ממש לא סיפור אהבה"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
ישבתי מולו וראיתי עיניים גדולות, יפות, עיניים של צלם. עיניים של צלם זה לא רק זוויות וקומפוזיציה, זה גם לב ורגש, ואותם יש לסער בכמויות. שלוש שנים הוא משקיע את כל-כולו בצילום, עובד בסטודיו על הפקות מגורמים שונים בארץ. בתערוכה בבית-השיטה נכחו חבריו ומשפחתו, והכי חשובים – שלושת אחיו שנולדו יחד לפני 28 שנים ונקראו 'רביעיית הבלכרים'. התערוכה תהיה פתוחה לציבור בימים הקרובים.
• "הבנתי שישנה חשיבות להאיר את עבודת הסוהר"
קרן קיבנסון- שירות בתי הסוהר: "שרות בתי הסוהר שם דגש על הטיפול באסיר ושלומו, על כן, רוב המשאבים מופנים לכך. יחד עם זאת, מיד עם כניסתי לתפקיד כקצינת רווחה לסוהרים וקצינים בבית הסוהר שאטה, הבנתי שישנה חשיבות להאיר את עבודת הסוהר. מדובר בעבודה מורכבת מאוד, התמודדות יומיומית עם מצבי קיצון, המצריכים מהסוהר לפעול במיומנות רבה תוך סבלנות, בגרות ורגישות. תיעוד העשייה של סוהרי שאטה במבנה המנדטורי העתיק, העצימו את עבודת הסוהר. הייתה לי זכות להיות 'שולייתו' של סער ולתעד רגעים נדירים אלו. אין לי ספק שסער יהיה בין הצלמים המובילים בארץ".